ביהמ"ש קבע: בת 3 חודשים תעבור בדיקת רקמות
משולש רומנטי שהסתיים בניתוק קשר, גרם לגבר לטעון כי הוא אב התינוקת. לאחר בדיקה מעמיקה החליט השופט כי הילדה תעבור את הבדיקה למען טובתה האישית
בדיקת רקמות לתינוקת (למצולמת אין קשר לכתבה) צילום: איי-פי
במסגרת הדיון עלתה שאלה מרכזית - למי הרתה אמה (הנתבעת) ומיהו אביה האמיתי? האם בעלה של האם הרשום כאביה? או שמא התובע , שבאותה תקופה קיים גם הוא יחסי אישות עם התובעת?
השופט קבע כי השיקול העיקרי המנחה את ביהמ"ש הינו טובתה של הקטינה וזכותה לדעת מי הוא אביה. במסגרת פסה"ד יש התייחסות נרחבת של השופט לשקולים שיש לקחת בחשבון לעניין טובת הקטינה בעידן הרשתות החברתיות, בו אין האמת נקברת לה.
מההחלטה עולה כי האם ובעלה הנוכחי שחיו יחדיו מאז 1993 כזוג ללא נישואין, וכעבור כ-16 שנים נישאו. עוד טרם נישואיהם, נולדו להם שני ילדים, בת ילידת 2002 ובן יליד 2004. לימים, אי-שם במהלך שנת 2008 ועוד טרם נישאו הנתבעים זל"ז, הכירה הנתבעת את התובע במסגרת פורום "נישואים פתוחים" באינטרנט.
התובע הינו יהודי, נשוי ובעל משפחה, יחסי התובע והנתבעת התהדקו עד כדי קיום יחסים אינטימיים, כאשר במקביל הנתבעת המשיכה את יחסיה עם בן זוגה הנתבע.
בתקופה בה קיימו התובע והנתבעת יחסי אישות הרתה הנתבעת וכאמור בשנת 2009 נולדה הקטינה ונרשמה תחת שמו של הנתבע – בן זוגה של הנתבעת, כאשר חצי שנה לאחר מכן נישאו כאמור הנתבעים בארה"ב; מאז לידתה מגדלים הנתבעים את הקטינה, יחד עם שאר ילדיהם.
לטענת התובע הוא אבי הקטינה, והנתבעת אף הודיעה לו על הריונה ממנו עת הייתה בהריון והוא אף היה נוכח בביה"ח בעת לידתה וכל הצדדים ידעו ויודעים לאורך השנים שהינו אביה הביולוגי של הקטינה.
לטענתו הקשר עם הקטינה היה הדוק אולם לאחר שנתיים שינתה הנתבעת את דעתה והחליטה שלא לאפשר עוד קיומו של קשר בינו לבין הקטינה ועל כן נקט בהליכים המשפטיים של תביעות אבהות.
הנתבעים הכחישו לחלוטין את כל טענות התובע וטענו להד"ם! לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה!
תביעת האבהות לשיטתם הזויה ותלושה מן המציאות תוך שהינם טוענים בביטחון רב ובאופן מוחלט כי הנתבע הוא אבי הקטינה! וגם את אופי הקשר של התובע עם הקטינה הכחישו.
השופט נאמן מינה את מכון שלם להעריך את שאלת טובת הקטינה בבצוע בדיקת הרקמות וזה נתן המלצתו החד משמעית בדבר עריכת בדיקת רקמות לקטינה בשל טובתה. השופט ציין כי התרשמותו ממומחי מכון שלם שנחקרו הייתה טובה מאד.
הם בדקו את המקרה באופן ספציפי תוך שמסקנתם התבססה על בדיקת טובתה הספציפית של הקטינה דנן; הדיון היה נקודתי וספציפי ולא דיון תיאורטי-עקרוני ב'טובתם של קטינים' ולסכום קבע השופט כי לא עלה בידי הנתבעים לסתור את חוות הדעת, על כל חלקיה. השופט נאמן הבהיר כי שוכנע כי יש רגליים לטענתו של התובע כי הינו אבי הקטינה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם