
דוח הרפז - הדמויות והממצאים המרכזיים
השחקנים המרכזיים בדוח, התככים בצמרת, המניפולציות, משחקי הריגול והמלחמות בכלי התקשורת
האדם שפברק את 'מסמך הרפז' שכונה בתחילה 'מסמך גלנט'. קצין לשעבר באגף המודיעין של צה"ל, שעל פי הדוח היתל לכאורה בלשכת הרמטכ"ל ובלשכת שר הביטחון וגרר אותן לקרב מכוער. על פי הדוח נפגש הרפז עם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי בחודש פברואר 2010, והזהיר אותו כי בלשכת ברק נעשים ניסיונות לפגוע במעמדו.
אשכנזי הפנה את הרפז לעוזרו, אל"מ

משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לאל"ם וינר על כי שיתף פעולה עם סא"ל הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות שר הביטחון ברק וסביבתו והרמ"ט שלו, מר קורן, בקשר שלהם עם צה"ל והרמטכ"ל דאז, וכן בנושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף נגד השר ברק וסביבתו.

על פי דו"ח המבקר קיבל אל"מ וינר מבועז הרפז מידע והעביר לו מידע ביחס לאלוף גלנט וביחס לקצינים בכירים בצה"ל, וכן מידע הנוגע לאמ"ן, לרבות על מינויים צפויים של קצינים בכירים, בפרט במערך מסווג באמ"ן.
עוד עולה מהדו"ח כי אל"ם וינר חשף בפני הרפז לוחות זמנים, פעולות ומפגשים הנוגעים לפעילות ראש הממשלה, השר ברק, בכירים במשהב"ט וקצינים בכירים בצה"ל.
מתמלילי שיחות הטלפון בין וינר להרפז עולה, כי הרפז אמנם היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע ולרוב הוא זה שהעלה את נושאי השיחה, אולם לא היה מדובר בקשר חד-צדדי במהותו שבו אל"ם וינר היה שותף פאסיבי בלבד. אל"ם וינר שיתף פעולה עם הרפז באופן שיטתי, קיבל את המידע, לא דרש מהרפז להפסיק את הבאת המידע ואף להפך, לעיתים אף העביר מידע, עודד את המשך איסוף המידע ויזם קבלת מידע נוסף מהרפז.
המבקר קבע כי רא"ל במיל' גבי אשכנזי היה מודע לפחות לחלק מהמידע שאסף וינר, לרבות המידע המכפיש על ברק ועל לשכתו. בדוח צוין כי אשכנזי לא הפסיק את פעילותם של וינר והרפז, וגילה נכונות להמשיך לקבל את המידע. "בכך נתן הרמטכ"ל דאז יד להמשך פעילות זו של אל"מ וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות", כתב המבקר, אשר הגדיר את ההתנהלות "בלתי ראויה".

בנוגע למסמך הרפז עצמו, בו החזיקו וינר ואשכנזי עוד לפני שנחשף בערוץ 2 באוגוסט 2010, קבע המבקר כי על אשכנזי היה לערוך בירור נוכח תוכנו של המסמך ומשמעויותיו הבעייתיות. המבקר ציין מספר דרכים בהן יכול היה אשכנזי לערוך בירור בעניין: להציגו לפרקליט הצבאי הראשי, ליועץ המשפטי לממשלה, לאלוף גלנט – ולקבל את תגובתו לעניין, לשר ברק ובמידת הצורך גם בפני ראש הממשלה.
"בכך שנמנע מלהביא את המסמך לבירור יסודי, תרם הרמטכ"ל דאז לכך שמהותו לא בוררה בהקדם האפשרי ושלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, לפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל", כתב המבקר.
שר הביטחון אהוד ברק סופג ביקורת מהמבקר על התנהלותו התקשורתית מול הרמטכ"ל אשכנזי ולשכתו, התנהלות שליבתה והחמירה את מערכת היחסים העכורה שבין הצדדים. המבקר הגדיר הודעה לתקשורת שנוסחה מטעם ברק כ"חריגה ויוצאת דופן". על פי חוות דעתו של המבקר, על ברק היה להימנע מלתקוף פומבית קצין בכיר בצבא. "לאחר מעשה ראוי היה שימצא את הדרך לתקן את המעוות ולסיים פרשה זאת באופן שלא יעצים את המתיחות במערכת היחסים בין שני האישים ושתי הלשכות".

על פי הדוח, במהלך הסכסוך בין ברק לאשכנזי סירב ברק לאשר לאשכנזי 170 מינויים בדרגי תא"ל ואל"מ וכך נתקעו מינויים רבים בצה"ל במשך שמונה חודשים. גם על כך העיר המבקר לשר הביטחון, והגדיר זאת "צעד חריג ולא שגרתי": "עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה שכזאת יוצרת קושי ממשי, גורמת פגיעה משמעותית שלא לצורך בתהליכי העבודה התקינים בנושא המינויים בצה"ל ויש בה כדי לפגוע בקצינים שנכללו ברשימת המינויים באותה התקופה ובמעמדו של הרמטכ"ל. כמו כן היא הסלימה את האווירה הקשה ששררה ממילא בין שני האישים".
המחלוקת בין ברק לאשכנזי גרמה גם לכך שבמשך שנה שלמה לא מונה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מצב אותו הגדיר המבקר "בלתי סביר".
משרד מבקר המדינה מציין כי האלוף איזנקוט סבר שיש מקום להביא את המסמך ותוכנו לידיעת השר ברק או משרד מבקר המדינה, דבר שאכן היה ראוי לעשותו, ואף העלה צורך זה בפני הרמטכ"ל אשכנזי, ובפני אל"ם וינר.

בכך, הביא אלוף איזנקוט להרחבת מעגל השותפים למסמך, ותרם לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
