נסע בארץ מוכה: נזקי הוריקן סנדי עדיין כאן
יותר מחודשיים עברו מאז פגעה הסופה סנדי בארה"ב וזרעה חורבן בחוף המזרחי. למרות זאת, ההרס עדיין רב, העיירות לאורך החוף נטושות למחצה, והסיוע מהממשל מבושש להגיע
שבועות לאחר מכן, המים שהציפו את המשרד הצנוע שלה לצד המזח כבר נעלמו, ו-40 סירות כבר הוחזרו למרינה לאחר שהתפזרו ברחובות השכונה במהלך הלילה הסוער של ה-29 באוקטובר . אבל מהקרשים שמהם היה בנוי המעגן נותרו רק שיני עץ שבורות, ובעודה עומדת במשרדה כשהיא לובשת את אותו ברדס כחול שעטתה על עצמה כשחיבקה את הנשיא אובמה, דונה ואנזאנט אינה שמחה.
"לא קיבלתי דבר. אפילו שלחתי לו (לאובמה) מכתב כמה ימים לאחר הסופה וקיבלתי תשובה 23 ימים לאחר מכן: 'תודה שפנית אליי ותודה על תמיכתך בחיילים שלנו'. זה היה מכתב בנוסח אחיד. אני כבר לא מרגישה כזו חמימות כלפיו". כמעט עשרה שבועות חלפו מאז הסופה, ואנשים רבים בניו ג'רזי ובניו יורק מרגישים אותו דבר.
לאחר הוריקן "קתרינה" ב-2005, לקח לקונגרס עשרה ימים להסכים על חבילת סיוע למדינות שנפגעו מהאסון. הפעם, נדחקו חברי הקונגרס להצביע על מענק ביניים חלקי של 9.7 מיליארד דולרים רק לפני כמה ימים. למרות כעסו הבלתי מוסתר של מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי, יחלפו עוד כשבועיים עד שחבילת הסיוע השלמה, על סך 60 מיליארד דולרים, שאותה כבר אישרו הנשיא והסנאט, תאושר בבית הנבחרים.
"מאכזב ודוחה לצפות בכך", אמר כריסטי, שהאשים את הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים ואת היו"ר ג'ון ביינר בכך שהם מחזיקים לשווא אנשים שממתינים לתיקון בתיהם, לשיפוץ העסקים שלהם ולחזרה לשגרה. "זו הסיבה שבגללה העם האמריקאי שונא את הקונגרס", הזעיף.
אילו הגג של דונה ואנזנט היה עף ממקומו, או שביתה היה עולה באש, היא הייתה מכוסה מפני הנזקים. אבל מאחר ורכושה הוצף, היא אינה זכאית בינתיים לפיצוי. היא יכולה אמנם לתבוע מחברת הביטוח 160 שלה, אך התיקון שלה אמור לעלות 270 אלף דולרים.
היא שורדת בזכות אשראי שגייסה בשוק הפרטי, אשר מעניק לה תנאים טובים יותר מאלה של פימ"ההסוכנות הפדרלית לטיפול בנפגעי אסונות טבע ואסונות לאומיים. בנוסף, כמה מלקוחותיה איבדו את הסירות שלהם, וכלי השיט של אחרים זקוקים לשיפוץ בטרם יוכלו לחזור לים. כל זה רק מחמיר את הפגיעה הכספית שסופגת ואנזנט. "אני לא היחידה שסובלת מבעיות", היא אומרת לנו ביום שבו ביקרנו אותה. "כמה אנשים עדיין בכלל לא ראו את ביתם מאז הסופה. קשה מאוד להמשיך קדימה".
ההערכות הן ש-125 בני אדם נהרגו בסופה, שהחלה כהוריקן באזור הקריבי ופגעה בחופי ארה"ב כשמונה קילומטרים דרומית לאטלנטיק סיטי, לא הרחק מבירגנטיין. כאשר נוסעים צפונה אל האי לונג
האי הצר והארוך שצמוד ללונג איילנד מדרום, משתרע לאורך קרוב ל-30 קילומטרים ולרוחב של רחובות ספורים בלבד. בהארווי-צ'דארס, קהילה קטנה של בתי חוף מקסימים וחנויות מתוחכמות, המים שטפו כמעט הכל. הם סחפו איתם אל האי חול שהצטבר לדיונות בגובה של קרוב למטר וחצי, ועתה, לאחר שנסוגו, החול נמצא בכל מקום, משובץ בשברי רהיטים ובשרידי שטיחים.
למרבה המזל, מרבית הבתים נבנו על עמודים, שמתחתיהם מוקמו רק אזורי אחסון ומקומות חניה לרכבים. ועדיין, ריאן וויליאמס, נגר שעובד על שיפוץ בית בשווי של כשני מיליון דולרים, נאלץ לעקור ממקומם דלתות שנפגעו, פאנלים וקורות עץ שהים הרס.
"כולנו עסוקים בפירוק. הבוס שלי נמצא כרגע בפרויקט אחר, אנחנו פשוט עוקרים את חלקי הבתים ממקומם", הוא מספר. הבית הפרטי שלו הוצף ביותר מ-30 סנטימטרים של מים, ולמרות זאת הוא נאלץ להמתין יותר משבעה שבועות בטרם קיבל שיחה מחברת הביטוח.
ברחבי ניו ג'רזי התמונה זהה: 346 אלף בתי מגורים ועשרות אלפי עסקים ניזוקו או הושמדו; שבעה מיליון בני אדם נותרו ללא חשמל לפרקי זמן שונים. פעולות השיקום צפויות להימשך עוד כשלוש שנים, על פי הערכת המשרד לענייני תקציב של הקונגרס.
בעיירה סי-ברייט, ביתם של כ-1,500 בני אדם, כ-180 קילומטרים צפונה משם, המחזה מזכיר סט צילומים של סרט קולנוע. אחרי גשר רומסון הציורי אנו פונים ימינה אל תוך העיירה, וחולפים על פני סניף סגור של "דנקן דונטס" ועל פני סניף דואר שנאטם בקרשים. העדות היחידה לפעילות אנושית כלשהי היא גברים שעוסקים בפינוי עפר מהמקום ובני נוער מתנדבים שחולפים על פנינו עם מריצות.
חודשיים אחרי הסופה, כל העסקים במרכז העיירה עדיין סגורים. תושביה של פיסת האדמה הזו פונו מבתיהם כאשר האוקיינוס האטלנטי השמיד את כל מועדוני החוף במקום, כולל "מועדון סי-ברייט", שהחברים בו שילמו 23 אלף דולרים מדי שנה על מנת לאכול, לשתות, לשחות וליהנות מנוף הים שנשקף ממנו תחת סככות הצבועות בפסים ירוקים ולבנים. הבריכה הרוסה, המפלס התחתון של המועדון הוותיק כמעט ונמחה מעל פני האדמה, וסבך של רהיטים הרוסים שוכבים ללא סדר במקום.
ביום השמש החורפי הזה, אוקיינוס רגוע נאבק על מנת לגייס את האנרגיה להתנפץ על החוף. במעלה החוף, פועלים יושבים ומתבוננים במקרר שמורם באמצעות שרשרת המחוברת למחפר. זה מבצע חילוץ, לא עבודת תיקונים. שלט מעבר לרחוב מכריז: "אנחנו אולי למטה, אבל אנחנו לא בחוץ". ועדיין , הם לא היו מתנגדים למעט עזרה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם