"חוג לכל ילד"? לא ממש
מוסד המתנ"ס הקהילתי,אשר הוקם במטרה להעניק ביטחון חברתי לאוכלוסיות חלשות בפריפריה, נזנח על ידי הממשלה. כעת,עובדי החברה למתנ"סים יוצאת למאבק בממשלה
אלא שבעשור האחרון הממשלה הפנתה להם עורף, קיצצה את רוב התקצוב והביאה לביטול רוב הפרויקטים החברתיים ולסכנת סגירה מוחשית. ילדים רבים מסתובבים ברחוב ואינם מורשים להשתתף בפעילויות המינהלים הקהילתיים ללא תשלום מלא. מנכ"ל החברה למתנ"סים יתפטר בחודש הבא ואילו העובדים יוצאים למאבק בממשלה.
המינהלים הקהילתיים שהחלו לקום בסוף שנות השישים היו אמורים לספק מרכזים לקהילה עצמה. אם המדינה אחראית לראייה מערכתית, הרי שהקהילה תהיה אחראית לכל אדם ביישוב ותדאג לצרכיו. המדינה הקצתה עבור הפרויקט החברתי רם המעלה תקציב משמעותי ומנהלי המתנ"סים היו למנהלי הקהילות. במהלך השנים כל קהילה בנתה פרויקטים בהתאם לצרכים הספציפיים של תושביה.
כך, ביישוב בו רבים מתושביו הם עולי קווקז, סובסדה הכנה לצבא עבור אוכלוסיה זו. בערים בעלות ריכוז חרדי גבוה הוכנו תוכניות עבור ה"שבבניקים", הנערים החרדים שנשרו מהמסגרות החרדיות הנוקשות אל הרחוב.
בנוסף, נבנו גם תוכניות להן היו שותפים רוב 170 המינהלים, דוגמת מסגרות לתלמידים נושרים, מועדונים לקשישים, מרכזי למידה לעולים חדשים, הקמת תנועות נוער קהילתיות, מועדוניות לאחר הצהריים ופתרונות תעסוקה לאוכלוסיה הערבית.
חלק מהפרויקטים הללו התאדו לחלוטין, דוגמת המחלקה לנוער. אחרים צומצמו משמעותית. בנוסף, הוקמו 40 מועדוני מוסיקה שכולם נסגרו, פעילות של ספורט אתגרי לנוער בוטלה במינהלים רבים והדוגמאות עוד רבות.
.
הסיסמה "חוג לכל ילד", שמשמעותה שכל ילד יוכל להירשם ללפחות אחד מחוגי המתנ"ס גם אם אין ביכולתו לשלם עבורו, בוטלה. הורים שמצאו במתנ"סים את המסגרת הזולה ביותר עבור ילדיהם, שילמו לפני פחות מעשור כ-1,300 שקלים עבור פעוטון לילדים, וכעת נדרשים לכ-2,500 שקלים. עלות סל התרבות שהוצע לתושבים הוכפלה וכמות המלגות צומצמה משמעותית.
הרעיון המרכזי של המיזם התבסס על כך שלא מוותרים על אף ילד ולא מונעים כניסתו של אדם למינהל, גם אם אינו מסוגל לשלם על הפעילויות. המינהלים, המוכפפים למשרד החינוך, התבססו על ניהול כלכלי עצמי, כשחלק
כיום עומד הגירעון של החברה עומד על כ-44 מיליון שקלים. בראשית החודש שעבר סיים את תפקידו מנכ"ל החברה, איתן מזרחי, ואילו בימים אלו מתנהל מאבק משפטי בין החברה הממשלתית לבין נציגות העובדים שלה.
"המתנ"סים אמונים על החינוך הבלתי פורמאלי. ילד בפריפריה מסיים את יום הלימודים ומגיע לכאן לתוכניות תגבור ואנחנו מספקים הכשרה תעסוקתית למבוגרים לכל צורך", מסביר יוחנן בכלר, מנהל מתנ"ס בירושלים. "היה לנו תקציב של 160 מיליון שקל ועכשיו הוא עומד על בערך 100 מיליון, כשהתקציב מתוכו לפעילויות שעמד על 70 מיליון ירד ל-10 מיליון שקלים בלבד. זה החל בתקופתה של (לימור) לבנת ונמשך היום עם גדעון סער".
"בממוצע התושבים משלמים היום 30%-40% יותר למתנ"ס ומקבלים פחות. ילדים רבים מסתובבים ברחוב כי אין להם כסף לפעילויות כאן. בעבר קיבלתי כל ילד, היום זה כמו קאנטרי קלאב".
בחברה החליטו לצאת למאבק נגד שר החינוך ומזהירים כי המשך המצב הקיים יביא לסגירת המינהלים. יו"ר נציגות העובדים, עמי אריאלי, מסביר כי "בעבר רצו להפריט את החברה ומאבק ציבורי מנע זאת, אז בשמונה השנים האחרונות מנסים לייבש אותנו. המינהלים לא מעניינים את שר החינוך. כבר היום קשה להביא מנהלים למתנ"סים, אנשים לא מוכנים לבוא בתת תנאים. היום יש לנו 85 משרות לעומת 160 לפני עשור. בעבר נתנו שירות עשיר לאוכלוסיה ענייה, היום אנחנו נאלצים לתת שירות עני לאוכלוסיה עשירה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "לפעילות החברה למתנסים חשיבות ערכית-חברתית רבה. על כן, בארבע השנים האחרונות גדל תקציב החברה למתנ"סים ב-25 מיליון שקלים בבסיסו (בנוסף לכך ניתנו מדי שנה תוספות תקציביות נוספות). כמו כן, לראשונה מזה עשור הוקצו 12 מיליון שקלים לפתיחת מתנ"סים חדשים, חל גידול עקבי של עשרות אחוזים בהיקפי הפעילות של המתנסים וגויסו למעלה מ- 40 מנהלי מתנ"סים חדשים".
עובדי החברה למתנ"סים מציינים בתגובה לכך כי נעשתה העברת תקציב מסעיף אחד למשנהו, אולם התקציב הכולל נותר בעינו בקדנציה הנוכחית אל מול הדרישות הגדלות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם