
תשדירי הבחירות: בכיינות, איומים ובישולים. בלעתם?
נתניהו הבטיח כיפת ברזל לכל אזרח, שלי יחימוביץ' סיפרה כמה היא פמיניסטית ואז התגאתה בבישוליה ואורי גבריאל העליב אותנו בשמו של המצביא המהולל שאול מופז. יונתן גת חזה בערב הראשון של שידורי התעמולה ושרד כדי לספר
מקבץ תשדירי הבחירות ששודרו אמש הם מרשם בדוק לאיבוד הליבידו לשנת 2013. ואם במקרה מצאתם לכם סיבה טובה לשמוח, תהיו בטוחים שכבר הוכן תשדיר שינטרל לכם את זה. כל האיומים, ההפחדות, ההבטחות ותקוות השווא ששמענו לאורך חודשי התעמולה המייגעים, חוזרים אלינו שוב והפעם על חשבון שעות הפנאי (ולונדון וקרשנבאום שמפנים את שעת השידור).
הנה מתחילים. ראש הממשלה מופיע והוא עומד מאחורי כיסא. כבר מפחיד. מה הוא עושה מאחורי כיסא? בתשדיר תזזיתי, עם הוראות בימוי משונות, תנועות מצלמה חדות וחולצה מכופתרת שלא עברה גיהוץ, מסביר לנו נתניהו שאם ניתן לו כוח הוא יוכל לכתר את כל (!) מדינת ישראל בכיפות ברזל, פלוס להוסיף גדר ביטחון. תנו לו עוד שני מנדטים והוא גם אורז אתכם בניילון סטרילי נגד חיידקים. שיהיה.
גם קדימה מנסה להפחיד. השחקן אורי גבריאל מאיים עלינו בשם "קדימה" שכדאי לנו להצביע מופז, אחרת יהיה פה בלגאן. ובכלל, הוא מסביר, יש לנו מזל שמישהו איכותי כמוהו מסכים להוביל עדת אזרחים בינוניים ולא ראויים כמונו. בפעם הבאה שווה לנסות להשתמש גם ברפליקה של סמי בן-טובים מהסרט "מתחת לאף": "מי שלא מסתכן, לא מרוויח".
הנה שלי יחימוביץ' החייכנית. קצת חיוכים, מה יש? היא מספרת איך בילדותה גמרה אומר לא להקשיב למורה שלימדה את התלמידים את תפקידי האישה שכוללים דאגה לילדים ובישול. "לא חזרתי יותר לשיעורים שלה יותר", אומרת יחימוביץ' בגאווה. אולי לא היה בכך צורך, כי בהמשך התשדיר, מה תגידו, יחימוביץ' מופיעה במטבח ומדגימה כיצד היא מכינה בישולים לילדיה. ברכות למורה.
אחרי שהבנו לאיזה ערב בעייתי נקלענו, צצה תקווה לקצת עניין מאנשי "ארץחדשה", הילדים הרעים של בחירות 2013. אבל היא מתפוגגת מיד עם תשדיר פתלתל וסתום. ראשי המפלגה, אלדד יניב ורני בלייר, לא מצליחים לתרגם את הבאז האדיר שיצרו ברשת לצפייה משפחתית וסרטון "השיטה" שלהם לא עובר מסך. מה שעובד מול הגולש האקטיבי, שמחפש תיאוריות קשר וחשיפות, מתרסק מול הצופה הלאה שמחפש להתבדר.
אבל במקרה של התעמולה הנוכחית, גם הבידור בא ברע. צמד הקומיקאים אריה אלדד ומיכאל בן ארי, עושים מערכון בשביל החבר'ה ומסבירים ש"אם אין חובות, אין זכויות". אממה? פה מגיע החלק הקומי – במקום בעברית, הם אומרים הכל בערבית עם מבטא אסלי. הבנתם? יעני סורפרייז. כהנא היה מת מצחוק.
גם בבית היהודי אוהבים בדיחות. אורי אורבך והימנית-דוגמנית-קיצונית איילת שקד עומדים יפה מול כל הכיתה ומקריאים דיאלוג עם שורות מחץ של דודה מההתנחלות. העיקר שאבא בנט יהיה מרוצה. הוא מצידו פותח את המונולוג שלו עם "שלום אחים שלי", וממש קשה שלא לראות שם את טל פרידמן והחיקוי.
ש"ס ממשיכה לסכסך בין עדות המזרח לעולים מרוסיה ומאיימת עלינו שמפלגת "הליכוד ביתנו" תגייר כל רוסיה שובבה. בתשדיר מביך בהפקתו, שמתוסרט כמו בדיחת עבר של אבנר דן, מציגים לנו חתונה בין בחור מזרחי לרוסיה בלונדינית יפה ועילגת (ברור, אלא מה). החתן מבין שכלתו לא עברה גיור כהלכה אלא קיבלה הכשר מזורז דרך הפקס ומאותו הרגע הוא לא מסוגל לסבול אותה. אפילו נשיקה הוא לא מוכן לקבל. האמת היא שרק בחור שלא נמשך לבנות יסרב לבחורה מרשימה כזו, אבל בש"ס, כמובן, אין גייז.
במחלקת ההזייה הקבועה של מפלגות הביזאר, אנחנו מוצאים את מפלגת הפיראטים עם קריינות מפתיעה של שרי רז (יש חיים אחרי רוממה), מפלגתו של אילן משיחא שטוען שעליו להיות ראש ממשלה כי הוא "מנהיג אמיתי", שמתחרה מול מפלגת "ברית עולם" בראשות עופר ליפשיץ שמספר כי קיבל מסר מאלוהים לקרוא לכם להצביע לו. מקומם של תשדירים אלה בתוכניות כמו "צינור לילה", לא בתעמולת בחירות.
אחרי שעה ורבע של פוליטיקאים מאופרים בגסות, כותרות ענק מתחלפות, ג'ינגלים ילדותיים ומופז בכייני אחד, הכל מתערבל לבאסה אחת גדולה וכללית. לצורך להחליף מהר לסיטקום טפשי שיאזן קצת את האנדורפינים שהתאדו יחד עם הרמטכ"ל לשעבר. אבל אין סיבה להתחרט על הערב הזה. מה שלא הורג מחשל. כי אם הצלחתם לשרוד את כל השידול הזה, סביר להניח שתשרדו גם את הפצצה האיראנית.