המבקר התריע: פתרונות לסכנת ההצפה באיילון לא יושמו
כבר ב-1975 המליצו שתי חברות הנדסיות על הטיית מי האיילון דרך יפו לים. הפתרון אומץ ע"י משרד המבקר כבר ב-2004
נחל איילון המוצף. יותר מעשור לא הוסדרה סוגיית הניקוז צילום: אלי דסה
כבר ב-1975 המליצו שתי חברות הנדסיות על הטיית מי האיילון דרך יפו לים. ב-1993, לאחר החורף הקשה של'92, ציינה מבקרת המדינה דאז, מרים בן פורת ז"ל, את חשיבות תעלת איילון וקבעה ש"כל עוד רואים בתעלת איילון ובמורד נחל הירקון עניין משני בחשיבותו לתעבורה, וכל עוד לא יושקעו הסכומים הנדרשים להסדרתם, לתחזוקתם ולתפעולם, עלולים מי שטפונות להציף שוב שטחים מאוכלסים".
ב-2004 אימץ מבקר המדינה דאז, השופט אליעזר גולדברג, את הפתרון שהוצע ב-75' ואף המליץ על פתרון נוסף - הקמת מאגר השהיה בפארק אריאל שרון, שיאפשר אגירת מים מנחל איילון.
ואולם, בביקורת שערך מבקר המדינה מיכה לינדרשטראוס בשנת 2009, הוא קבע כי לא זו בלבד שבמשך יותר מעשור לא הוסדרה סוגיית הניקוז של תעלת איילון, אלא שהיקף הבנייה במעלה הנחל התרחב והדבר הגדיל את סכנת ההצפה בשטח הבנוי ואת תכיפותה. עוד צוין כי ראוי שהגורמים המעורבים יפעלו במתואם ובמשנה מרץ לקידום התוכניות להסדרת ניקוז התעלה.
מדוחות המבקר ניתן ללמוד כי לאורך השנים לא היה ברור מי הגוף האחראי על ההסדרה של נחל איילון ועל מניעת ההצפות, ועד עתה הפתרונות לא יושמו. מנתיבי איילון נמסרו בתגובה: "הפתרונות נמצאים בהליך תכנוני במסגרת הוות"ל (ועדת התשתיות הלאומיות) שמטפל גם בסוגיית הניקוז".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם