דיווח: בריטניה נערכת להתערבות צבאית בפוקלנד
על רקע המתיחות הגוברת מול ארגנטינה לקראת משאל העם באיים, מגבש הצבא הבריטי תוכניות פעולה למקרה של הסלמה, כולל משלוח כוחות קומנדו, ספינות קרב ומטוסים
- בריטניה: ארגנטינה לא יכולה להעלים את תושבי פוקלנד
- בגלל פוקלנד: מפגש טעון בין קמרון לבין קירשנר
מהידיעה עולה כי באגף התכנון במטכ"ל הבריטי העלו הצעות שונות שנועדו לבצע "הפגנת כוח" של הצבא לקראת משאל העם שצפוי להיערך בפוקלנד ב-11 במרץ הקרוב על עתיד הקשר עם הממלכה המאוחדת.
נושאת מסוקים בריטית. צילום: אי-פי-אי
בין השאר נבחנים משלוח קבוצת משימה ימית שכוללת משחתות, צוללות וחיילי קומנדו, הצבה של יחידה מוטסת של הצנחנים שבדיוק סיימו תמרונים בספרד כהיערכות "למלחמה כוללת" והצבה של מטוסי קרב נוספים. כיום יש באיי פוקלנד כ-1,500 חיילים עם ארבעה מטוסי קרב מדגם טייפון וסוללות הגנה אווירית וארטילריה.
אנשי המודיעין הזהירו את ראש הממשלה, דיוויד קמרון, כי אם כל תושבי האיים יצביעו בעד המשך המעמד של פוקלנד כטריטוריה בריטית, עלולה ארגנטינה לבצע פרובוקציות כמו הצבת דגל המדינה על ידי פעילים שיחדרו לאיים. כמו כן יש אפשרות שהארגנטינאים ינסו לשבש את קידוחי הנפט והגז הבריטיים באזור.
גורמי צבא בכירים הדגישו כי תוכניות הפעולה מגובשות כדי להתכונן לכל תסריט, אם כי עדיין לא ניתנו פקודות לאף יחידה צבאית. "בריטניה צריכה להיות במצב שבו היא תגיב במהירות לסדרה של איומים – לכן יש לנו את תוכניות הפעולה", אמר אחד הבכירים. "העמדה שלנו לא השתנתה, אבל אנחנו גם לא יושבים בחיבוק ידיים".
החטיבה המוטסת מספר 16, שכוללת יותר מ-8,000 חיילים מחמישה גדודי חי"ר, כבר מוכנה להקפצה בהתרעה מהירה. לפי הדיווח, לאנשי הצוות של החטיבה יש את תוכניות הפעולה המוכנות לקראת הצבה של כוחותיהם בפוקלנד בתוך שעות מרגע הינתן הפקודה.
74 ימי מלחמה
איי פוקלנד, שכיום מתגוררים בהם כ-3,000 בני אדם, נמצאים תחת שליטה בריטית מאז 1833 ומהווים אחת מבין 14 טריטוריות בריטיות, מצב ביניים בין מושבה לעצמאות. הממשלה המקומית יכולה להעלות את המסים ויש לה שטרות כסף משלה, אבל היא מסתמכת על בריטניה לצורך מדיניות הגנה וחוץ.
אולם גם ארגנטינה רואה את האיים כחלק משטחה הריבוני לפני שלושים שנה בדיוק הפך הסכסוך למלחמה. ב-2 באפריל 1982, הורה הרודן הארגנטינאי, גנרל לאופולדו גלטיירי, לצבאו לפלוש לאיים – אשר מכונים על ידי הארגנטינאים בשם לאס מלווינס – והחיילים כבשו את הבירה פורט סטנלי.
בעקבות זאת הורתה ראש הממשלה הבריטית, מרגרט תאצ'ר, על פעולה צבאית לשחרור רצועת האיים. כוחות ימיים גדולים ויחידות מובחרות נשלחו לאזור ואחרי 74 ימי לחימה, הודיע הצבא הארגנטינאי
על כניעתו.
המתיחות בין המדינות על השליטה באיים הקטנים, אשר נמצאים 480 ק"מ ממזרח לקצה של יבשת אמריקה הדרומית, גברה מאז שהתגלה בשנת 1998 כי באזור יש עתודות נפט גדולות. בריטניה הודיעה לפני כשנתיים כי בכוונתה להתחיל לבצע קידוחים ליד האיים, ובתגובה הזהירה ארגנטינה כי תתבע חברות שיהיו מעורבות בחיפושי הנפט.
בחודשים האחרונים הגבירה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדז דה קירשנר, את דרישתה כי הבריטים יחזירו את האיים לרשות מדינתה, והיא אף התעמתה בפומבי עם ראש הממשלה הבריטי קמרון.
בממשלה בלונדון סבורים כי למרות הרטוריקה העוינת מצד בואנוס איירס, אין לארגנטינה את הרצון הפוליטי ואת היכולת הצבאית לכבוש מחדש את האיים. למרות זאת, קמרון הורה לשרים ולבכירי הצבא להיות מוכנים לכל אפשרות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם