מחקר חדש קובע: גזענות פוגעת ביצירתיות
ד"ר כרמית תדמור, מומחית להתנהגות ארגונית באונ' ת"א, גילתה כי לסטריאוטיפים גזעניים ולקיפאון ביצירתיות יש מכאניזם משותף: חשיבה קטגורית

ד"ר כרמית תדמור, מומחית להתנהגות ארגונית בחוג למינהל עסקים, מצאה כי לא רק הסביבה נפגעת מתפיסות אלו אלא גם הגזען עצמו. החשיבה היצירתית נפגעת וגורמת לאותו אדם להיות סגור לרעיונות חדשים.
תדמור ועמיתיה מצאו שלסטריאוטיפים הגזעניים ולקיפאון ביצירתיות יש מכאניזם משותף: חשיבה קטגורית. הם שיערו כי התפיסה לפיה חברים בקבוצה גזעית הם בעלי תכונות שלא ניתן לשנותן, תוביל לרתיעה של אותו אדם מפני נקודות מבט חלופיות וכתוצאה מכך לסגירות מחשבתית.
בניסוי חולקו הנבדקים לשלוש קבוצות: באחת התבקשו לקרוא מאמר מדעי פיקטיבי התומך בדעות קדומות על סמך גזע, בשנייה התבקשו לקרוא מחקר פיקטיבי התומך באמונות גזעיות שאינן מהותיות, כלומר ניתנות לשינוי, ובשלישית קראו מחקר מדעי על המאפיינים המדעיים של מים.
לאחר מכן נבחנו המשתתפים במבחן אסוציאציות הבודק יצירתיות. במבחן הוצגו בכל פעם שלוש מילים, והנבדקים התבקשו להציע מילת מטרה המחברת את שלושתן יחד. כך למשל, עבור המילים "עגול", "טניס" ו"נימוסין", מילת המטרה יכולה להיות "שולחן".
משתתפי הקבוצה הראשונה הצליחו הרבה פחות במבחן לעומת שתי הקבוצות האחרות. ד"ר תדמור הסבירה כי החשיבה הקטגורית הביאה אותם לסגירת מחשבתית ומכאן לקושי לחשוב בצורה יצירתית.
"אנשים האוחזים בתפיסה הזו
"אתה בסופו של דבר פוגע בעצמך כי אתה צריך יצירתיות כדי להצליח בעולם. היום בכל דבר צריך להיות יצירתי". כמו כן, כפי שהניסוי שערכה מראה, אין צורך בעמדות קבועות, מספיקה חשיפה של אנשים לתפיסות האלו כדי "לסגור" להם את החשיבה.
"לכל אדם ניתן לגרום לחשוב בצורה הזו, ואז בבסיס שלו הוא הופך להיות יותר נוקשה וזה פוגע לו ביצירתיות. אם אתה קורא בעיתון כתבה שמנסה לשכנע אותך שיש משמעות לגזע ולהבדלים גנטיים בין קבוצות שונות, זה מעורר את צורת החשיבה הקטגורית ופוגע ביכולת שלך לחשוב מחוץ לקופסה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
