אופק הטרור
יש שטוענים שהתהליך המדיני משפיע על הטרור. טעות בידם: ההיסטוריה מוכיחה אחרת, החל בימי רבין, עבור בשלטון פרס וברק, וכלה בימים אלה
אמירה זאת, בצורותיה השונות - ללא מו"מ מדיני או ללא תהליך מדיני מהותי או נועז או אמיתי אנו צפויים לטרור או לאינתיפאדה - הפכה אצלנו למטבע לשון, למנטרה, למעין אקסיומה הנאמרת באדיקות דתית. המסקנה ההגיונית שכל בר דעת צריך כביכול להסיק ממנה היא שכאשר יהיה אופק מדיני, והתהליך המדיני יהיה אמיתי לחלוטין, אז לא יהיה טרור ולא תהיה אלימות פלסטינית.
אני טוען, עם זאת, שהאמירה הזו אינה נכונה ואפילו מוליכה שולל. מדוע?
ראשית לכל, ניסיון העבר שלנו מול הפלסטינים מלמד אותנו שאין קשר בין תהליך מדיני לטרור. מאז שנחתם הסכם אוסלו הראשון (ספטמבר 1993) ועד הסכם אוסלו השני (ספטמבר 1995), שבמסגרתו פינינו בין השאר את הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, נהרגו מהטרור הפלסטיני 164 איש, ומאות נפצעו. לעומת זאת, בכל 5 שנות האינתיפאדה הראשונה נהרגו 155 איש, רובם לא מטרור של הפלסטינים.
במילים אחרות, בשעה שהתהליך המדיני עם הפלסטינים הגיע לשיא השיאים ויצר לפלסטינים אופק מדיני ללא גבול, כמעט חלומי, הטרור שלהם גבר במאות אחוזים.
נמשיך בהיסטוריה. שמעון פרס עלה לראשות הממשלה בעקבות רצח רבין. לא היה רודף מו"מ מדיני יותר נלהב ממנו, לא היה מנהיג שלא השקיע את כל מרצו ויכולתו וניסיונו בקידום הסדר מדיני עם הפלסטינים, כמו שהיה פרס. אולם בתקופה הקצרה של כהונתו בראשות הממשלה (מנובמבר 1995 עד מאי 1996) נהרגו 59 איש בפעולות טרור פלסטיניות.
היה זה פרס עצמו, בפברואר ,1996 לאחר הפיגוע בקו אוטובוס 18 בדרך לירושלים, שאמר (עיתון "דבר", 26 בפברואר): "ישראלים רבים מאוד יודעים שלשלום יש מחיר גם בנפש".
עוד קצת היסטוריה. במשך 3 שנות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה נהרגו 44 איש בידי הפלסטינים, מתוכם 16 חיילי צה"ל באירועי "מנהרת הכותל". לא רק שמספר האבדות ירד אז, אלא שגם מספר הפיגועים ירד דרסטית, ובשנה האחרונה לכהונתו הייתה כמות הפיגועים מזערית, בלי שום אבדה בנפש. וזאת בתקופה שהאופק המדיני הפלסטיני נמצא בנסיגה
בעת כהונתו של ברק כראש ממשלה התהליך המדיני מול הפלסטינים התרומם לשיאים חדשים, והאופק התמלא בזהב. התוצאה: טרור פלסטיני רצחני חסר תקדים, חרות בזיכרון הקולקטיבי שלנו.
שאיש לא יסיק מכך שדווקא קיפאון מדיני מביא לירידה בטרור. לא מניה ולא מקצתיה, בדיוק כשם שמו"מ מדיני אינו מונע טרור. לפעמים דווקא גורמים קיצונים עלולים להגביר את הטרור מול מהלכים מדיניים שאינם לרוחם.
לדעתי, הגורם המרכזי המווסת את הטרור (לעלייה, לירידה, לקיפאון) הוא היכולות של מערכות הביטחון הישראליות על כל מרכיביהן: בממד המודיעיני-מבצעי ההתקפי, בממד המודיעיני-מבצעי ההגנתי ובממד ההסברתי.
מול היכולות הללו עומדות יכולותיהם של ארגוני הטרור. זאת התמודדות מתמדת, ועל מדינת ישראל לקיים בה עליונות ונחישות כל הזמן. ברגע שהיכולות של ישראל תרדנה, או אם תעלינה היכולות של הטרור, נהיה צפויים לפעולות טרור נגדנו, וזאת בין אם יש תהליך מדיני ובין אם אין.
תהליך מדיני, מהותי או טכסיסי, הוא תמיד טוב וחשוב, אך אינו תרופה טובה בהכרח נגד טרור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם