הצעירים מתעניינים, אבל לא הולכים להצביע
ההערכות הן כי כ-60 אחוז מהמצביעים הצעירים לא יטרחו ללכת לקלפיות, אך במקביל גם נראה כי במערכת הבחירות הנוכחית מעורבים יותר צעירים מאשר בעבר. חלקם החלו להביע התעניינות רק בעקבות המחאה החברתית
בבחירות 2006, מחצית מאלו שלא הלכו אל הקלפי היו מתחת לגיל 35. בסקר שערך מכון "פאנלס" לקראת הבחירות הנוכחיות בקרב מצביעים לראשונה, עולה כי מחציתם אינם מתעניינים כלל או "לא ממש מתעניינים" בפוליטיקה, ואלו עוד נוטים להצביע באחוזים גדולים יותר ממי שכבר הלך לקלפי פעם אחת.
סטודנטים צופים בתעמולת הבחירות. צילום: אריק סולטן
"יש שיעור השתתפות גבוה יותר בקרב אלו שמצביעים בפעם הראשונה לעומת צעירים אחרים כי זו חוויה חדשה עבורם", מסביר ד"ר רפאל ונטורה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "בגילאי 25 ו-30 יש הרבה פחות השתתפות מאשר בגילאי 50 ו-60. ההנחה היא שצעירים עסוקים יותר בדברים אחרים, וסדרי העדיפויות שלהם שונים. פוליטיקה פחות חשובה להם". ד"ר ונטורה אינו אופטימי גם הפעם: "ההערכות הן שרק כ-60 אחוז מהצעירים יצביעו".
הסטטיסטיקה אמנם מאיימת לחזור על עצמה, אך יש המדווחים על אווירה שונה מבעבר, ככל הנראה בצל המחאה החברתית. הצעירים הנמרצים שמילאו את הרחובות בתקופת השיא של המחאה גם הולידו מקרבם מועמדים רבים לכנסת וגם תנועות רבות שנועדו לבצע שינוי חברתי, כל אחת בתחומה.
לצד התנועה שהקימה דפני ליף, קמו כמה תנועות לעידוד ההצבעה בבחירות, בעיקר של צעירים, כמו "עורו" ו"מתפקדים".
"התחלנו אחרי המחאה החברתית והבנו שעם כל הכבוד לאנרגיות, אם הציבור לא יהיה מעורב במערכת הפוליטית, אז העסק לא ישתפר", אומר אופיר יחזקאלי, מנכ"ל "מתפקדים". "החסם המרכזי לחוסר השתתפות הוא לא אדישות אלא חוסר מודעות. רוב הצעירים לא מבינים איך המערכת הפוליטית עובדת, לא מבינים את חשיבות ההצבעה. השיח היום בלימודי אזרחות בבתי הספר הוא שיח על חופש הביטוי, החופש להפגין, פחות על הדבר הבסיסי - בחירת הנציגים".
עם זאת, הוא מציין: "עכשיו זה טיפה מתעורר. ב-2009 לא היו כל כך הרבה פאנלים של פוליטיקאים בבתי הספר כמו עכשיו".
יותר פאנלים פוליטיים במוסדות חינוך
אמנון רבינוביץ', מורה לאזרחות בתיכון זיו בירושלים, חש מעורבות משמעותית מצד תלמידיו במערכת הפוליטית. "אני אופטימי. התלמידים הלכו למפלגות עצמן, הביאו חולצות ופוסטרים ועשו תעמולה. הם מוציאים נתונים, מי חוקק ומי עשה מה. חלק מהתלמידים האלו לקחו חלק גם במחאה החברתית, ואני חושב שבבחירות האלו נופתע מאחוז הצבעה גבוה יותר בקרב בעלי זכות הבחירה הצעירים".
בניגוד לבחירות הקודמות, מערכת הבחירות הנוכחית מתאפיינת בקיום פאנלים פוליטיים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, לצד מפגשים של חברי כנסת מכהנים או מועמדים לכנסת עם צעירים בברים, שמרימים איתם כוסית ומנסים לשכנע אותם להצביע עבורם. ביום שני השבוע התקיים בירושלים כנס מיוחד, אחד מני רבים, המיועד לצעירים מתלבטים.
ציפי לבני בתיכון בליך בר''ג צילום: יח''צ
"קורה תהליך שבעינינו הוא מאוד מסוכן, שבו צעירים הולכים ומדירים את עצמם מהשתתפות פעילה בתוך התהליך הפוליטי", נימק שלמה לוי מתנועת "צעירים במרכז" את סיבת ההתכנסות. "בבחירות של 2006 נרשם אחוז ההצבעה הכי נמוך אי פעם במדינת ישראל ומתוכו אחוז הצעירים שהצביעו היה הנמוך אי פעם. זה תהליך מסוכן, כי אדם שלא מצביע בגיל 18, הסיכוי שיצביע בגיל 30 או 40 או 50 הוא יותר קטן, לא יותר גדול".
גם ראשי אגודות הסטודנטים, שהיוו חלק משמעותי ממחאת הקיץ, עושים מאמצים להגדלת אחוז המצביעים בקרב הצעירים. באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב קיימו אירועים מיוחדים תחת השם "יום הבוחר", והח"כים המיועדים פקדו אותם בהמוניהם.
תקרית היריקה לעבר
ח"כ אחמד טיבי, למשל, התרחשה באוניברסיטת בר אילן, ויאיר לפיד בחר להציג את המצע המדיני שלו באוניברסיטת אריאל. "זו מטרת העל של אגודות הסטודנטים - שתהיה מעורבות פוליטית של צעירים", אומר יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, גלעד ארדיטי.
עם זאת, המחאה החברתית, ומה שהתרחש או לא התרחש אחריה, גם כיבה בקרב צעירים רבים אש שהחלה לבעור באותה תקופה. אי חידוש המחאה שנה לאחר מכן והתחושה כי לא נעשה שינוי ממשי בעקבותיה, הביאו לאכזבה. חלק ממובילי המחאה השתלבו ברשימות הקיימות והחלו לדבר באותה שפה מפלגתית צייתנית שממנה סלדו רגע קודם לכן. כעת מגיע מבחנם של קהל המוחים עצמו. רק הצבעה בקלפי תספק לו את הלגיטימיות לשוב ולמחות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם