מדובר בפלג שעקף את מצפן משמאל. חלקם עשו צעד קדימה, הצטרפו לחזית העממית של ג'ורג' חבש. אחדים מהם, כמו אסף אדיב, נשפטו והגיעו לכלא. הם לא הספיקו לגרום שום נזק, אבל הם סימנו את הדרך לחלקים מהשמאל של היום. אדיב גם הספיק להיכנס לרשימה לכנסת. והנה, ברשימת התומכים למפלגה אפשר למצוא שמות של אנשים רציניים, מאוד רציניים. האמנם מדובר בחבורת אנשים שחזרה בתשובה, וכל מה שהם רוצים היום זה רק טיפול שוויוני בביוב ובחינוך?
עוד אני תוהה על תעתועי הדמיון של אנשים רציניים, והנה גם לי ניתנה הזדמנות לבחינה עצמית. עליתי בגורל, יום לפני שהאיסור על פרסום סקרים נכנס לתוקף. זכיתי למסרון מטלפון מספר ,052-9999013 שבו התבקשתי לסמס בחזרה: 1 לליכוד ביתנו 2 לעבודה, 3 לתנועה 4 ללפיד 5 למתלבט ו-6 למפלגה אחרת.
התמלאתי באושר על הזכות שנפלה בחלקי כדי למלא את חובתי במשחק המקדים, ושלחתי את הספרה5, לא, חלילה, כדי לבלבל את הסקרים או הסוקרים. להפך. אני מאלה שמחפשים, עד הרגע האחרון, עוד רמז על העתיד לבוא, עוד התבטאות. חמישה ימים לפני הבחירות, ואין לי עדיין מושג למי אצביע. עד יום שלישי, היום הגורלי, אמצא כבר משהו. ההמשך יבוא.
כל הסקרים מעניקים יתרון למחנה הימין-חרדים, שעומד על בין שלושה לעשרה מנדטים. מצד אחד, פער עצום. מצד שני, אין כאן שום חדש. כך היה גם במערכות הבחירות הקודמות. האם זה אומר שעדיין יש סיכוי להפתעות? אולי. בבחירות האחרונות, למשל, הליכוד לא הגיע למעמד היוקרתי של המפלגה הגדולה ביותר. האם יש סיכוי לשוויון בין הגושים? שום סקר לא מנבא תרחיש כזה, ובוודאי לא ניצחון של גוש המרכז-שמאל.
סקר בחירות נכון ל-18.1.13. נראה שהציבור מצביע בניגוד לעמדותיו .
אם זה יקרה, זו תהיה הפתעת המאה. כבר הייתה אחת כזאת במאה הקודמת, ב-1977. זה לא אומר שדווקא הפעם זה יקרה שוב, אבל הסקרים אינם מספרים את הסיפור על פרדוקס הפרדוקסים של המצביע הישראלי.
מצד אחד הסקרים מצביעים על רוב ברור שתומך בשוויון בנטל, בשינוי שיטת השלטון, וגם בשלום שמבוסס על שתי מדינות לשני עמים. אבל כאשר מגיעים לבחירות, מתברר שהרוב יצביע בעד הקואליציה שתעשה את כל הדברים ההפוכים. לא שוויון בנטל.
לא שינוי השיטה. לא שתי מדינות אלא דווקא מדינה אחת גדולה. כי זה מה שאנחנו. מאוהבים בסתירות.
הפרדוקס הזה חוצה גבולות. אחדים מתומכי דעם הם ציונים לעילא. הם חסידים נלהבים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל הם הולכים שבי אחרי מתק שפתיים שמוכרת להם אחוות עמים. מסר מצוין. אלא שאת הסחורה הזו מוכרים להם בוגרי דרך הניצוץ.
כך גם כשליש ממצביעי הליכוד. הם בעד הסדר מדיני ופשרות כואבות, אבל הם יצביעו לפייגלין ולחוטובלי, שמייצגים את הליכוד החדש, קצת יותר מנתניהו. הפרדוקס הזה, אם כן, הוא צרת רבים. ככל שמדובר בישראל, מדובר ברבים מדי. אין כאן שום נחמה. גם לא נחמת שוטים.
נא להמתין לטעינת התגובות