הטיימס הלונדוני ציין כי ההצבעה צפויה "להוביל באופן חד לממשלה ימנית, ובכך להעלים את הסיכויים להסכם שלום עם הפלסטינים ולהעלות את הסיכוי לבידוד דיפלומטי גדול יותר של המדינה היהודית".
העיתון הבריטי ציין כי נפתלי בנט היה ההפתעה העיקרית "במערכת בחירות שגרתית למדי". הוא מתואר בתור "המנהיג הצעיר, הכריזמטי של הבית היהודי הדתי לאומני שקיבל את המפלגה בנובמבר ונחשב לכוכב עולה בקרב המתנחלים". עוד ציין הטיימס כי הופעתו של בנט אילצה את נתניהו "להבריק את המוניטין שלו בתור מגן ההתנחלות הישראלית בשטחים הכבושים".
גם הגרדיאן הבריטי הדגיש את הפן הדתי-ימני שצפוי לאפיין את הכנסת הקרובה. "יהודים דתיים ואולטרה-אורתודוכסים ותושבי ההתנחלויות בגדה המערבית צפויים לקבל ייצוג גבוה ובלתי פרופורציונלי בפרלמנט הישראלי החדש", נאמר בידיעה. "יותר משליש מחברי הכנסת ה-19 צפויים להיכנס לפרלמנט בפעם הראשונה, אחוז גבוה בהרבה של ייצוג פוליטי לעומת בחירות קודמות".

רשת סקאי ציינה כי תוצאות הבחירות עלולות להיות "בעלות השפעה הרסנית על התקוות להסכם שלום עתידי עם הפלסטינים". הדיווח ציין כי על אף ניצחונו הצפוי של נתניהו, אם הליכוד ביתנו יזכו בפחות מושבים מהצפוי, הוא "יצטרך לקבל דרישות מקבוצות קיצוניות יותר כדי להקים ממשלה".
גם בסקאי נתנו הבלטה לנסיקה של בנט ומפלגתו. "כשהיא רצה על מצע של סירוב מוחלט להסכמים של מסירת אדמות לפלסטינים או להקמת מדינה פלסטינית, כוחה העולה של הבית היהודי מעיד על הנטייה הכללית ימינה בקרב ציבור הבוחרים בישראל", כתבו בערוץ החדשות. "אם הסקרים נכונים, מר בנט צפוי לקבל תפקיד מרכזי בממשלה הבאה".
הבי-בי-סי ציין כי נתניהו צפוי לשמור על כס ראש הממשלה, אם כי עם רוב מצומצם יותר של כ-63 חברי כנסת. רשת החדשות הבריטית הדגישה כי בניגוד לבחירות קודמות, הפעם תהליך השלום לא קיבל מקום גבוה בסדר היום, אלא פינה מקום לסוגיות כלכליות וחברתיות.
ביטוי לאווירת הבחירות, סיפק הכתב בירושלים, ג'ון דוניסון: "זמן קצר אחרי עלות השחר בתיכון כל ישראל חברים במערב ירושלים, טפטוף של בוחרים ישראלים הגיע כדי להצביע. אנשי מפלגה, מתודלקים עם קפה חזק, הציבו שלטים של הרגע האחרון בחוץ בניסיון לשנות דעה. אבל אם לא יהיה משהו דרמטי, ראש הממשלה בנימין "ביבי" נתניהו צפוי לשמור על תפקידו".

הבילד הגרמני ציין כי "המדינה שבה אף ממשלה לא סיימה את כהונתה הרגילה מאז 1988, עומדת בפני תזוזה ימינה". "על אף שראש הממשלה נתניהו צפוי לשמור על תפקידו, מסביב שום דבר לא נשאר כפי שהיה".
הצהובון הגרמני הזהיר את שתי התופעות של הבחירות – מצד אחד, מפלגת הבית היהודי שנהנית מתמיכה של מצביעים מיואשים של נתניהו, ומהעבר השני יש עתיד של יאיר לפיד, אשר מתואר כ"מגיש טלוויזיה, שחקן ומתאגרף חובבן שאפתן ביותר, שלא ישמש 'עלה תאנה' עבור ממשלה ימנית קיצונית".
אל פאיס הספרדי שם דגש על מצבו של השמאל הישראלי. "כשהוא מפולג ומרוסק, השמאל הישראלי ששלט במדינה במשך יותר ממחצית שנות קיומה, עומד בפני בחירות כלליות בלי תוכנית ברורה ומנהיגיו מתמקדים יותר ברמת שיתוף הפעולה עם הממשלה החדשה של נתניהו מאשר בהצעות שלהם עצמם", נכתב בידיעה.
על מפלגת העבודה נאמר כי היא "נפרדה משורשיה". "המנהיגים ההיסטוריים של המפלגה הזו, כמו שמעון פרס ויצחק רבין, קידמו תהליכי שלום. המורשת הזו נעלמה מהמצע הפוליטי שמובילה יחימוביץ' כיום", ציין אל פאיס.

הוושינגטון פוסט פרסם מאמר מערכת שעוסק בפתיחת דף חדש ביחסים בין ישראל לבין ארצות הברית. לפי המאמר, אחת הזוויות המרתקות של הבחירות הייתה שנתניהו "לא פחד להשתמש ביחסים הגרועים שלו עם הנשיא אובמה" לצרכי תעמולה.
העיתון גרס כי "המגמה המטרידה" של עליית הימין בישראל היא "תוצאה של ההתנהלות הלקויה של אובמה מול ישראל". על כן, בעיתון קראו לבית הלבן "להיכנע, ואולי אף לקבל בברכה את בחירתו מחדש של נתניהו, אך לקרוא לו בשקט לבנות ממשלת מרכז".
"בחודשים הבאים, לישראל ולארה"ב כנראה יהיה צורך דחוף בתקשורת ברורה ובשיתוף פעולה מול תוכנית הגרעין של איראן והן חייבות לנסות ולשמר את הרעיון של מדינה פלסטינית", נכתב במאמר. "אובמה ונתניהו אולי יריבים פוליטיים, אבל כשכל אחד מהם מתחיל כהונה חדשה, האינטרס העמוק שלהם הוא להתחיל מחדש את יחסיהם".