יהיה פושר
לפיד יתמקד כעת בשוויון בנטל, אך למזלו של נתניהו, הוא נחשף כפשרן יותר מאביו
מכיוון שנושאים שלא נפתרים טבעם להתפוצץ, ייאלץ כעת נתניהו להשלים עם אובדן המנדטים ולהעמיד במבחן את יחסיו עם החרדים. לפיד יעלה על ראש שמחתו את סוגיית השוויון בנטל, הכוללת לא רק את הגיוס אלא גם את ההשתלבות בשוק העבודה ואת נושא לימודי הליבה, ונתניהו ייאלץ להסכים לשינוי משמעותי בסטטוס-קוו, בתקווה שהחרדים יוכלו לחיות איתו.

למזלו של נתניהו, כבר במערכת הבחירות התגלה לפיד כשותף פשרן יותר מאביו. התוכנית שהציג מדגישה את השתלבות החרדים בשוק העבודה, בשלב הראשון, והיא מציעה פטור למשך חמש שנים מכל חובת שירות, כדי שכמה שיותר צעירים חרדים יעברו מהישיבות היישר לשוק העבודה, ורק אחרי תקופת הביניים תוטל חובת השירות.
לחרדים זו יכולה להיות פשרה נהדרת: בתוך חמש שנים תגיע עוד מערכת בחירות, ומי יודע מה יהיה אז כוחו של לפיד ומעמדו של הנושא. ובכל זאת, יש שתי בעיות: ראשית, חלק מהחרדים בוודאי לא ישושו לוותר על תלמידי הישיבות גם למען שוק העבודה, ושנית, אם תעוגן חובת השירות בעוד חמש שנים בחוק, יהיה קשה לסגת ממנה.
הוויתור העקרוני קשה במיוחד לחרדים האשכנזים, ולכן יש סיכוי רב יותר שהם ייעדרו מהקואליציה הבאה מאשר שש"ס תיעדר. מבחינת ש"ס, לפיד מתגלה בכשותף שיכול להתפשר, וממילא הם יכולים להניח שיוכלו לגרור אותו לפשרות נוספות.
נתניהו רוצה לשמור על כל האגפים, וכבר רמז לפשרה בדברו בליל הבחירות על "הגברת השוויון בנטל", כלומר יותר שוויון מהמצב הנוכחי. דרעי הממולח כבר נאחז בנוסחה והצהיר שלכך ש"ס תוכל להסכים.
כעת ייאלצו כל הצדדים להיבחן: לפיד ייבחן ביכולתו להסכים להישג משמעותי ביד מאשר לדרישות גורפות על העץ, כשההנחה היא שבכל מקרה כוח המיקוח שלו יוכל להשיג שינוי כלשהו. ש"ס תיבחן במוכנותה ליישם את התדמית שיצרה לעצמה בבחירות, כמפלגה חברתית יותר מאשר חרדית. מכיוון שאנחנו בראשיתה של קדנציה ולא ערב בחירות, סביר שנוסחה כלשהי תימצא.
