האנציקלופדיה של הגטאות תעלה לרשת
באנציקלופדיה יותר מ-1,150 ערכים והיא מגוללת את קורות היהודים בגטאות בשטחי הכיבוש הגרמני באירופה
תמונת מתוך האנציקלופדיה של הגטאות. פתוחה לקהל הרחב צילום: באדיבות ארכיון יד ושם
האנציקלופדיה של הגטאות ראתה אור בשנת 2009 בשפה האנגלית והיוותה ציון דרך חשוב בתולדות המחקר וההיסטוריוגרפיה של השואה. היא תוצר של עבודת מחקר ארוכת שנים שערכו פרופ' גיא מירון ושלומית שולחני מהכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם. בפעם הראשונה כונסו למכלול שלם קורותיהם של כל הגטאות שהקים המשטר הגרמני-נאצי. הגדולים שבהם מוכרים היטב לציבור הרחב ולחוקרים. אך רובם המכריע, גטאות שהתקיימו שנתיים ויותר או שבועות ספורים ברחבי ברית המועצות והונגריה, נחשפים בפני הגולשים בפעם הראשונה.
עם הוצאתה לאור של האנציקלופדיה באנגלית הוחלט ביד ושם להפיק לה מהדורה בעברית. אגף מערכות מדע ביד ושם תכנן והפיק גרסה מקוונת שנסמכת על המהדורה המודפסת, ופיתוחה מאפשר חיפוש אלף-ביתי, חיפוש על פי ההשתייכות למדינה לפני המלחמה, ועוד. בכל ערך מצויה מפה מבוססת גוגל ונכללים תצלומים מתוך מאגר התצלומים ההיסטורי של יד ושם, במידה ונותרו, והמונחים והמושגים המשולבים בגוף הערכים מובהרים ב'חלונית' תוך כדי קריאה.
יו"ר יד ושם אבנר שלו אמר על העלאת האנציקלופדיה כי מדובר בקפיצת מדרגה של ממש. "ראינו לנכון לעשות שימוש במדיום האינטרנטי כדי שמאגר הידע האדיר הזה שנאסף על ידי מכון המחקר שלנו, המציג תמונה מרתקת של חייהם ומותם של היהודים בתקופת השואה, יהיה נגיש לכל אחד באופן חופשי מביתו. האנציקלופדיה של הגטאות תהווה כלי עבודה חשוב לחוקרי השואה, אך גם תמשוך ציבור רחב של מתעניינים החל מניצולי שואה וכלה בצעירים".
ד"ר לאה פרייס עורכת המהדורה המקוונת בשפה העברית אמרה, כי "האנציקלופדיה מתמודדת עם שאלות יסוד כגון מדוע הוקמו הגטאות? למה דווקא במזרח אירופה דווקא? והאם אפשר לקשור בין הקמת היודנרט להקמת הגטאות? לשאלות אלו ואחרות ניתנת תשובה ממצה ועדכנית במבוא שכתב ראש מכון המחקר הבין-לאומי פרופ' דן מכמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם