מחטף: הממשלה תעביר רבבות דונמים לבדואים
ביום ראשון מתכוון נתניהו להעביר החלטה מרחיקת לכת בנושא קרקעות הבדואים בדרום. תמיהה במשרדי הממשלה: למה להחליט דווקא עכשיו?
הממשלה אמנם קיבלה החלטה עקרונית בעניין לפני כשנה וחצי, אולם ההצעה שהניח כעת בגין מרחיקת לכת ביחס לקודמותיה, ואף בהשוואה להמלצות השופט אליעזר גולדברג, שעמד בראש ועדה ממלכתית שבדקה את הסוגיה.
בכמה משרדי ממשלה הביעו אמש תמיהה על הבהילות שבה מובא הנושא לממשלה דווקא בעת הזו של סוף כהונתה, שבה נוקטת הממשלה משנה זהירות בקבלת החלטות.
בלב הסוגיה עומדות קרקעות בהיקף של מאות אלפי דונמים המיושבות בידי בדואים בכל רחבי הנגב. בשנות ה-70 אפשרה המדינה לבדואים לרשום אצל פקיד ההסדר במשרד המשפטים את תביעות הבעלות שלהם על הקרקע, אולם לא הכירה בתביעות הללו משום שלא הוכחו מעולם. יתרה מכך, כל הבדואים שניסו עד היום לפנות לערכאות משפטיות, כדי לקבע באופן משפטי את בעלותם על הקרקע, נחלו הפסדים וקרקעותיהם נרשמו על שם המדינה.
בעבר הוחלט להעניק פיצוי כספי לכל בדואי שיואיל לפנות את הקרקע שעליה הוא יושב באופן בלתי חוקי ולהתכנס לתוך אחד היישובים המוסדרים. לאחר שהבדואים הביעו התנגדות לכך, הציעה להם המדינה לקבל עד 20 אחוזים משטח התביעות שלהם, גם ללא הוכחת בעלות, בקרקעות פרטיות שיירשמו על שמם בטאבו. הבדואים סירבו גם להצעה זו, ואז הוקמה ועדה בראשות השופט גולדברג, שהמליצה בין השאר להציע לבדואים עד כ-50 אחוז תמורה בקרקע. גם ההצעה הזו לא התקבלה בהתלהבות גדולה.
בגין פגש 600 בדואים
בספטמבר 2011 קיבלה הממשלה את החלטתה הקודמת בעניין: "לפעול באופן מואץ להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, תוך מתן מענה לסוגיית הבעלות על הקרקעות". במסגרת ההחלטה נקבעו גם הכללים שלפיהם תינתן תמורה בקרקע לתובעי בעלות במטרה לדרבן אותם לשתף פעולה עם התוכנית ולהתפנות מהקרקעות. על פי הכללים, ההסדרים לא יחולו על מי שתביעתם נדחתה בעבר על ידי פקיד ההסדר במשרד המשפטים או על ידי בית משפט.
עוד נקבע כי מי שירצה לקבל תמורה בקרקע יצטרך להוכיח שהחזיק בה או עיבד אותה במועד סמוך להגשת תביעתו בשנות ה,70- ובתנאי שהקרקע לא הייתה מוחזקת אז או היום על ידי המדינה.
השר בני
לפני כשנה חשף מעריב כי לאחר סדרת פגישות כזו שקיים עם הבדואים, ניסה בגין לקדם מהלך שלפיו המדינה לא תאכוף את החוק על עברייני בנייה בלתי חוקית מהמגזר הזה, אם יסכימו לשתף פעולה עם מהלך ההסדרה שהוא מוביל.
ההצעה שבגין מביא לממשלה פורצת למעשה כמה מהסעיפים הקריטיים והמשמעותיים שהתקבלו בעבר. ישנן למשל תביעות של הבדואים על שטח של כ-180 אלף דונם, שפקיד ההסדר דחה בעבר משום שהקרקע שבה מדובר רשומה על שם המדינה.
בניגוד להחלטה שהתקבלה בעבר, לפי ההצעה החדשה יוכלו הבדואים לקבל גם את האדמות הללו. בגין גם העלה את אחוזי הקרקעות שיוכלו הבדואים לקבל תמורת נכונותם לקחת חלק בתוכנית, ואם עד היום הוצע להם לקבל 50 אחוז מהתביעות הלא מוכחות שלהם בקרקע חליפית בטאבו, כעת תתבקש הממשלה לאשר את העלאת התמורה בקרקע עד ל-62.5 אחוז מהתביעה.
בנוסף לכך אם בעבר הוחלט כי תובעי בעלות בקרקע שהופקעה על ידי המדינה יוכלו בדרך כלל לקבל תמורה כספית בלבד, לפי הצעת בגין יהיה ניתן לפצות גם אותם בקרקעות שיירשמו על שמם בטאבו, כל זאת דווקא כשמדובר במי שמחזיקים בפלישה בקרקעות של המדינה.
עשרות יישובים חדשים
בעבר התנהל דיון מורכב סביב תביעת הבדואים להקים עבורם עשרות כפרים ויישובים חדשים במקומות שבהם יושבים הכפרים הלא חוקיים שהקימו. סעיף חשוב בהצעה שמביא בגין לממשלה קובע: "רוב גדול מבין התושבים המתגוררים במקומות שבהם נעדרת היום הסדרה תכנונית יוכלו להמשיך להתגורר שם בעתיד, ביישובים מוסדרים." משמעות הסעיף הזה היא אישור להקמתם של יישובים בדואיים רבים חדשים בכל רחבי הנגב, במקומות שבהם הקימו הבדואים בעבר כפרים לא חוקיים.
חשוב לציין כי בהצעה אין כל פירוט באשר לשאלה כמה יישובים בדיוק יוקמו והיכן. כמה מהשרים שעמם שוחחנו אתמול לא הכירו כלל את פרטי ההצעה של בגין.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "המלצות השר בגין הוכנו כבר לפני כמה חודשים והבאתם לממשלה הושהתה בעקבות ההכרזה על הקדמת הבחירות. ראש הממשלה קבע כי ההמלצות יובאו בפני הממשלה לאחר הבחירות ועתה הן מובאות על פי הסיכום ובהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה".
תנועת רגבים עתרה הבוקר לבג"ץ בבקשה לקבל צו האוסר על הממשלה לקבל בישיבתה ביום ראשון החלטה על שינוי המדיניות של הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. בתנועה טוענים כי השר בני בגין לא יכהן בכנסת הבאה ומבחינתם מדובר במחטף חמור לפני עזיבתו את הכנסת ואת הממשלה.
עורכי הדין בצלאל סמוטריץ' ובועז ארזי מתנועת רגבים ציינו בעתירתם כי לא ייתכן שממשלת מעבר שלא נהנית מאמון הכנסת, תקבל החלטה בנושא כה חשוב ותכלול בכך את ידי הכנסת הבאה.
אנשי רגבים ביקשו מבג"ץ להורות לממשלה וליועץ המשפטי להימנע מקבלת ההחלטה ולהותיר זאת לממשלה הבאה שתוקם בקרוב.
שופט בית משפט העליון, פוגלמן, דחה את העתירה על הסף וקבע כי מדובר בעתירה מקדמית, העתירה הוגשה רק הבוקר, ופסק הדין ניתן שעות ספורת בלבד לאחר הגשתה, זאת כול הנראה לאור לוח הזמנים הצפוף, מאחר ומדובר בעתירה על דיון שצפוי להתקיים ביום ראשון הקרוב כאמור ולא הייתה ברירה אלא לתת החלטה מהירה בעניין.
(אורי בינדר וחור אוריאל ניזרי)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם