"לא יקום ולא יהיה ביטול בתי דין לעבודה בישראל"
כך אמרה כלת פרס ישראל רות בן ישראל במהלך כנס אילת לעבודה, לאחר שמשרד רה"מ והאוצר העלו יוזמה לביטול בתי הדין ואיסור שביתה בשירותים חיוניים
- הוועד זכה להכרה: השביתה בפלאפון הסתיימה
- הנהלת פלאפון וההסתדרות הגיעו להסכמה

נשיא בית הדין לעבודה לשעבר, השופט בדימוס סטיב אדלר אמר בהמשלך הכנס: "כל פגיעה בבית הדין לעבודה היא פגיעה בשלטון החוק. אולי צריך להסתכל סביבנו על המדינות השכנות, שם אין דמוקרטיה ואין יציבות, ולברך על המצב שלנו. כי מי שחושב או אפילו מעלה על דעתו לפגוע בבית משפט או בבית הדין לעבודה בגלל פסיקה של בית המשפט, מחר ינסה לפגוע בבג"צ ובבית המשפט העליון בגלל פסיקה שלא תתאים לו סובייקטיבית".
אדלר הוסיף כי "אין לי בעיה עם ביקורת על בית הדין או על פסיקות בית הדין, אבל בשום פנים ואופן אי אפשר ולא צריך להיות במדינה דמוקרטית מצב בו נשמעת אמירה לבטל את בית המשפט בגלל פסיקה של בית המשפט".
נשיא לשכת המסחר בתל אביב, אוריאל לין אמר מוקדם יותר היום בכנס כי "כיום מעסיק נמצא סכנה יותר גדולה להיות מואשם בפלילים מאשר איש מהעולם התחתון". לין, שהתייחס לפסיקות בתי הדין לעבודה ובפרט לפסיקה האחרונה בנושא מאבק עובדי פלאפון, אמר כי "בפסיקות בית הדין לעבודה יש פגיעה בזכויות יסוד של מעסיקים, אלו פסיקות בניגוד לחוק ובניגוד למובנו הפשוט של החוק".
לין הוסיף כי "במקרים מסוימים בית הדין לעבודה שם עצמו מעל למחוקק ומעל לביהמ"ש העליון". לדבריו, "אין היום מדינה בעולם המערבי ששוחקת את הזכויות הבסיסיות של המעסיקים כמו מדינת ישראל, שלצערי כיום באמצעות חקיקה ובהחלטות בתי הדין לעבודה מזכירה סוציאליזם קיצוני עם אסוציאציות למשטרים רחוקים".
פרופ' רות בן ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, אמרה במהלך פאנל שהתקיים הבוקר ועסק בפסק הדין בנושא התארגנות העובדים בחברת פלאפון כי "אני שומעת על היוזמות האלה ועל התארגנויות של המעסיקים לביטול בית הדין לעבודה, וההתבטאויות האלו אינם במקומם, לא יקום ולא יהיה ביטול בתי דין לעבודה בישראל, ואני מבטיחה שנצעד ברחובות למען בית הדין לעבודה".
פרופ' בן ישראל התייחסה גם למאבק עובדי פלאפון ואמרה כי "זכותו הבסיסית של כל עובד היא להיות חבר בארגון עובדים, לנהל משא ומתן קיבוצי מול מעסיקו ולקדם את האינטרסים שלו באמצעות הכלים העומדים לרשותו, אולי אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שאדם איננו חפץ והעבודה אינה מצרך. מקום העבודה הוא לא רק של בעל ההון אלא יש בו שני גורמי ייצור, בעל ההון והעובדים".
לדבריה, "פסק דין פלאפון מממש את זכות האדם של העובדים להתארגן במישור הישראלי וגם הבינלאומי, מעסיקים צריכים לדעת שהתארגנות עובדים אינה באה לפגוע ביעילות ולעצור את המפעל, להפך, העובדים הם שותפים פעילים ולמעסיקים כדאי שתהיה בחברה שלהם התארגנות עובדים".
עו"ד אורנה לין המתמחה בייצוג ארגוני עובדים ובתחום יחסי העבודה סיפרה כי במקרה האחרון בו היא מייצגת התארגנות עובדים, בבנק 'יו-בנק' אשר עובדיו התארגנו בתקופה האחרונה, הנהלת הבנק פעלה באופן אינטנסיבי נגד התארגנות העובדים בין היתר בשיחות אישיות בין חברי הנהלה לעובדי הבנק ובהפעלת לחצים לביטול החתימות להצטרפות להסתדרות.
"אחד העובדים שהתארגנו ציין באחת השיחות בינינו שההתנהלות הזאת התרחשה עכשיו, אחרי פסק דין פלאפון שאוסר על כל התערבות או הבעת עמדה של מעסיק על התארגנות עובדים ראשונית, כך שמי יודע מה היה עושה ההנהלה בלעדי פסק הדין...", סיפרה עו"ד לין.
בהתייחסה לפרשת פלאפון אמרה עו"ד לין כי "נפל דבר בבית הדין לעבודה בפסק דין פלאפון, אבל אנחנו רואים ומבינים בין היתר לפי התנהלות הנהלת 'יו-בנק' שהמעסיקים עדיין לא ממש מאמצים אותו או חושבים שהוא מחייב אותם".
מנגד, עו"ד דפנה שמואלביץ' המייצגת בתחום יחסי העבודה כמה מהמעסיקים הגדולים במשק, כינתה את פסק הדין במאבק עובדי פלאפון 'פסק דין אידיאולוגי' וייחסה זאת 'לאידיאולוגיה של בית הדין לעבודה, שנראה שתפקידו הוא בעיקר לדאוג לחישוקם של המעסיקים ולכינונם של יחסי העבודה הקיבוציים, ולא קודם כל להכריע בסכסוכי עבודה".
לדבריה, "לאחר פסק דין פלאפון האיזון בין זכות המעסיק לחופש ביטוי על התארגנות עובדים, אינו קיים. פס"ד פלאפון הקנה להסתדרות כוח הרתעה עצום והוא מאותת למעסיקים שאולי עדיף לא לנהל את המאבק הזה ומראש ללכת למשא ומתן קיבוצי ולוותר על עוגמות הנפש לחברה הנלוות למאבק".
במהלך הרצאה שקדמה לדיון על פלאפון אמר פרופ' מוטי מירוני, מומחה ליחסי עבודה, כי "ניתן לראות היום ביותר ויותר סכסוכי עבודה זליגה מהמרחב הקיבוצי והציבורי למרחב הפרטי, קודם כל בגלל ירידת אפקטיביות של השביתה כי הפסקת עבודה הפכה להיות יקרה לעובדים, ושנית בגלל מעורבות הולכת וגדולה של משרדי יחסי ציבור שלא מבינים בסכסוכי עבודה ובשביתות אבל מבינים הרבה מאד בהכפשות, יש משרדים שזו ההתמחות שלהם, ובמקום שביתה תוקפים אישית את הבעלים, את המנכ"ל ובמקרים רבים בסוגיות שכלל לא קשורות לסכסוך העבודה תוך פגיעה בהם ובבני משפחותיהם, מצד שני גם ההנהלות פועלות באופן דומה ופוגעות לא אחת בחברי התארגנות העובדים ונציגי הוועד".
