"המבחן האמיתי שלו מתחיל עכשיו, ויש סיבה לדאגה"
זבולון אורלב מברך את נפתלי בנט על הישגו אך מודאג מהכיוון. בינתיים הוא ויתר בקלות על מקום בכנסת ומזהיר את נתניהו מגט כריתות לציונות הדתית. ראיון מיוחד עם מי שנאמר עליו כי "גנבו לו את המפלגה"
מאז הפסדו בפריימריז בבית היהודי לפני כחודשיים, לא נשמע קולו. השמועה אמרה כי הוא שרוי בדיכאון, כועס על כל העולם; על בנט ש"גנב" לו את המפלגה, על חבריו לסיעה ובעיקר על אותם אנשי מפד"ל שהבטיחו לתמוך בו ובסופו של יום הפנו לו עורף ולא באו להצביע עבורו.
מתברר כי היו אלה שמועות שווא. לא דיכאון ולא נעליים. אורלב נמצא במצב רוח מרומם, ותאמינו או לא, הוא מפרגן על הישג 12 המנדטים. "אין שום ספק, לבנט יש זכות לא מעטה בהישג הזה. 12 חברי כנסת זו תוצאה ראויה, ושמחתי מאוד שהגענו לזה. היה לי ברור לגמרי שעצם האיחוד בין מפלגות הציונות הדתית יוביל ל-10 מנדטים, כפי שכמעט היו לנו בכנסת ה-17. בנוסף, הרשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו גרמה לרבים לעזוב את שתי המפלגות ולנדוד לבית היהודי. ללא ספק, הדבר הזה נתן לנו הזדמנות בלתי רגילה לגזור קופון".
העצב הראשוני, אם כך, פינה את מקומו לראייה מפוכחת של המצב החדש, ואין מדובר רק במצבו שלו. הוא עצמו הסתגל במהירות, והיום הוא נהנה מהפטור שניתן לו מעיסוק בסוגיות פוליטיות מורכבות. "אתה יודע מה זה להכיר מחדש את המשפחה, את הנכדים, את הספרים שלא היה לי זמן אף פעם לקרוא, את הציבור שאני יכול להביט עליו במשקפיים 'ממלכתיים', חפים מכל שיקול פוליטי? אתה יודע כמה זה נעים לשוטט בארץ ולהיפגש עם אנשים שאומרים לי כמה הם מתגעגעים, כולל כאלה שמעולם לא הכרתי?".
למי הם מתגעגעים, לפרלמנטר המצטיין או למנהיג מהמפד"ל?
"הסדר לא חשוב..."
איפה הם היו כשהם היו צריכים להצביע עבורך?
"מה אתה רוצה, 12 אלף מהם הצביעו עבורי. לצערי, עוד 20 אלף נשארו בבית מסיבות שאיני רוצה כרגע לדבר עליהן".
מה מטריד אותך, אני שואל אותו. העובדה שהבחירות הפכו לאישיות כל כך? העובדה שאנשים הפסיקו לומר "אני מצביע למפלגה כזו או אחרת" אלא לאישים, לסלבריטאים, לרייטינג אישי? העובדה שבמקום לומר הבית היהודי אמרו בנט, במקום העבודה אמרו שלי ובמקום הליכוד אמרו ביבי?
"זו בהחלט שאלה מטרידה", עונה אורלב. "אני איש אידיאולוגיה והייתי שמח מאוד לו ההצבעה הייתה יותר אידיאולוגית, כזו הקשורה במהות ובתוכן. הכנסת הרי אינה זירה וירטואלית של טרנדים ואופנה. זו זירה מאוד רעיונית בכל התחומים: המדיני, החברתי, הכלכלי, והתחום החשוב ביותר - אופייה היהודי של מדינת ישראל. ומי שאינו מבין זאת חוטא לשליחותו. לכן כל מה שאירע עד היום, גם בהתמודדות בתוך המפלגות ובהחלט גם בבית היהודי, מעורר אצלי דאגה מאוד עמוקה".
כלומר , בנט לא המציא את הגלגל?
"אני מעריך את הישגו, אבל אני מעדיף להתייחס להיבט התנועתי ולא האישי. המבחן האמיתי שלו מתחיל עכשיו, במו"מ הקואליציוני ולאחריו, ויש בהחלט סיבה לדאגה. לא ברור לי לאן הולכים עם הסיסמאות שהובילו לניצחון שלו בפריימריז ולהישג 12 המנדטים. האם אנשי הבית היהודי החדש יבינו את שליחותם? האם יוכלו להבטיח חותם ציוני דתי המחבר בין הצבא למדינה? בין המדע למדינה? בין הכלכלה לתורה? האם רבנות ציונית עומדת בראש מעייניהם? האם דאגתם לשכבות המצוקה נובעת מראייה ציונית דתית? האם זה המצב גם בסוגיות הרגילות של ההתיישבות והחינוך הדתי? האם הם יראו, כמוני, שסגירת בית ספר ממלכתי דתי היא סיבה למאבק לא פחות ממאבק לקיומו של יישוב יהודי בשומרון?"
לישיבה החגיגית של ועידת הבית היהודי לאחר הפריימריז, שבה אושר הסכם האיחוד עם תקומה, אורלב לא הגיע. היו"ר הנבחר נפתלי בנט צלצל להזמינו רק שלושה ימים לפני קיומה. באותה ישיבה נמתחה ביקורת חריפה מצד צירים לא מעטים על ההסכם המתגבש.
המחאות נבעו בעיקר מכך שההנהגה החדשה מנסה לכפות הסכם שלא הובא לעיון הוועידה בעוד מועד. נטען שההסכם לוקה בחוסר הגינות בכך שהוא מעניק לתקומה הישגים לא פרופורציוניים לגודלה, בהם חלוקה שווה של תיקים בממשלה ונכסים אחרים. המחאה הייתה כה קולנית עד שניסן סלומיאנסקי נאלץ להבטיח לוועידה בשם ההנהגה כי כל הסעיפים השנויים במחלוקת יימחקו. אורלב עצמו ביקש להימנע מהסאגה שאותה צפה מראש. מי שנכווה כבר פעם באיחוד שלא צלח, ערב בחירות 2009, מבין שאיחוד מפלגות אינו משימה פשוטה כלל ועיקר.
רבים רואים באיחוד הזה מהלך טבעי. למה להתעקש על פרטים של חוסר פרופורציות וכדומה?
"אומר זאת כך. שנים רבות ראיתי בפילוגים את 'החיידק הטורף'. האחדות הייתה החזון הגדול שיביא להצלחה הפוליטית של הציונות הדתית. איני רואה שום אפשרות אחרת פרט להליכה ברשימה משותפת. זה היה מחויב המציאות. הדבר היה הכרחי והוכיח את עצמו. פרט לכך, כל אחד מחברי הוועידה יחשוב כאשר יחפוץ".
גם במהלך מערכת הבחירות שמר אורלב על שתיקה. כשאני מבקש ממנו להשיא עצה לנפתלי בנט ממרומי שנות ניסיונו לקראת המשא ומתן הקואליציוני, הוא שוב משיב: "איני נוהג לתת עצות למי שאינו מבקש את עצתי. זו הפריווילגיה שלי. אם יפנו, אני בהחלט מוכן לסייע".
נפגעת מכך שלא פנו אליך, שלא ביקשו את עצתך?
"אחד מיתרונות הפרישה מהחיים הפוליטיים הוא שאינך נפגע מדבר".
מדוע לא התמודדת על מקום בכנסת? הרי התברר שהמתפקדים רוצים גם אנשים בעלי ניסיון.
"החלטתי לא להתמודד הייתה רצונית ומושכלת. מלכתחילה חשבתי שאם הציבור חושב שאיני יכול לשמש מנהיג וקובע הדרך, אינני רואה אפשרות להתעלם מכך. במוקד ההתמודדות שלי עמדו דמותה וזהותה הדתית הלאומית של התנועה. משנבחרה גישה אחרת, חשתי שאיני יכול להזדהות עמה ואף לא להיות שותף לה כחבר כנסת מן השורה".
בדיעבד , אתה מצטער?
אורלב קם מהכורסה: "ממש לא! זו אולי הייתה ההחלטה הנבונה ביותר בקריירה הפוליטית שלי".
מדוע , בעצם? הרי עדיין אפשר לחזור להובלה. אולמרט נבחר להיות ראש ממשלה מהמקום ה-34. שרון עשה קאמבק לראשות הממשלה אחרי שנדחק לספסלים האחוריים.
"אינני אולמרט ואינני שרון שאמר 'דין נצרים כדין תל אביב' וגירש את גוש קטיף. יש פוליטיקאים אופורטוניסטים שמכוונים עצמם בכל רגע על פי השבשבת. איני כזה. לי יש דרך, אני מאמין בדרכה של הציונות הדתית על פי תפיסתי. לא נתתי אמון בדרך שבנט הוביל, ולכן הודעתי מלכתחילה שאם לא אבחר - אפנה את המקום. אשתדל לעזור ככל שאדרש, ואמנם במהלך מערכת הבחירות הוא פנה אליי פעמיים, ביקש את חוות דעתי ונפגשתי עמו ברצון".
הוא ביקש את עצתך?
"אינני יועץ ואיני נוקט עמדה. אינני מתנזר מהחיים התנועתיים, אך אינני משתתף בסוגיות הפוליטיות. החלטתי לא להתמודד, לא להשתתף ולא להיות חלק מהדרך. נבחרה דרך אחרת ומי שנבחר, זכותו להוביל והוא נושא באחריות".
הרבה דם רע היה בתקופת הפריימריז, שלוותה בשמועות ובהשמצות. קצין הכנסת נכנס לתמונה כאשר התגלה חוקר פרטי שנשלח על ידי מאן דהוא לבצע הקלטות סתר בחדרו של אורלב. במטה בנט הכחישו כל שייכות למעשה. אנשי בנט טענו כי אורלב נהנה מתמיכתו של ראש הממשלה המסייע לו בפריימריז בשל היחסים האישיים העכורים בינו ובין בנט.
אורלב פטר את השמועות בהינף יד ובאמירה שאינו מבין כיצד נתניהו יכול בכלל לעזור לו. אבל פרחה שמועה כי נתניהו לא ירצה את בנט כשר לצדו וישאיר את הבית היהודי מחוץ לקואליציה. גם היום אורלב מסרב בעקשנות להתייחס לאותן פרשיות. "איני רוצה להיכנס לשום נושא אישי. לא השתמשתי בטענות אלה ולא אמרתי זאת מעולם. מריבות אישיות גרמו נזק רב לתנועה".
מאחורי החיוך הרחב האינסופי שלו יש לא מעט משקעים, אבל לא תוציאו ממנו מילה רעה אחת על בנט. כאשר מישהו ממקורביו מנסה לטעון שהצלחתו של בנט היא תוצאה ישירה של המיליונים הרבים שהוציא, בעיקר בניו-מדיה, ושבנט "קנה" מפלגה בכסף, הוא מהסה אותו.
אולי מדובר היום בקהל חדש, צעיר, שנכנס לבית היהודי וחולל את השינוי?
"הניתוח שלי הוא שונה", עונה אורלב. "35 אלף מתוך 57 אלף מתפקדי התנועה הם חברים שכבר התפקדו בעבר. עוד כמה אלפים הובאו על ידי הוותיקים. מה שברור הוא ש-20 אלף איש לא הצביעו בפריימריז, ואיני רואה טעם ועניין לחפור בנושא דווקא עכשיו. ייתכן שבבוא הזמן נצטרך לברר עניין זה לעומקו".
האם אתה רואה מצב שבו נתניהו משאיר את הבית היהודי מחוץ לקואליציה מסיבות אישיות?
"אם הבית היהודי ימצא את עצמו מחוץ לקואליציה, זה יהיה אסון. אנחנו חייבים לשאוף באופן אידיאולוגי לאחדות לאומית, כולל המפלגות החרדיות שאנו חלוקים עליהן בענייני המחויבות למדינה, אך לא בענייני תורה ומצוות. כל המפלגות הציוניות חייבות להיכלל בממשלה. זה צריך להיות חזונו של הבית היהודי. תפקידה של הציונות הדתית להביא לממשלת אחדות, וצריך לדעת להסתדר לשם כך בשביל הביניים, להגיע לפשרות. אם זה לא יקרה, זו תהיה החמצה קשה".
אם נתניהו ישאיר את הבית היהודי בחוץ, זה יהיה גט כריתות מצדו למגזר הזה?
"איני רוצה אפילו לחשוב על אפשרות כזו. אמרתי, זו תהיה טרגדיה".
למי ?
"לכולם. גם לציונות הדתית, גם לנתניהו. הוא יעשה טעות אם ינהג כך".
גם היום, כשהוא "עושה לביתו", אורלב מצהיר כי לא נעלם מהזירה לחלוטין. הוא עדיין חבר מפלגה ומקיים קשרים עם חברים רבים. "אני אדם מאושר", הוא אומר. "מרגיש כמו עבד משוחרר... אני שמח על כך שאני מסוגל היום להביט אחורה בגאווה אל מכלול התפקידים שמילאתי, אל אותם מאות ואלפי אנשים שעזרתי לפתור את בעיותיהם, אל המוסדות והארגונים שהקמתי או עזרתי להם, אל יותר מ-70 החוקים שהעברתי. הטבעתי חותם במערכות החינוך והרווחה ובסוגיית אופייה היהודי של המדינה. אינני מסיים את חיי הפוליטיים בכעס, אלא בסיפוק ובהכרת תודה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם