תקופת בין המלחמות
בצה"ל קוראים לזה "עידן המב"מ": מערכה בין מערכות. התקיפה שהייתה בסוריה, על פי מקורות זרים, שייכת לעידן הזה, אבל עשויה להתפתח לעימות משמעותי יותר. האיתותים בין הצדדים, התיאומים עם המערב והדיונים הדרמטיים שהובילו למה שהיה או לא היה
נתחיל ביום רביעי שעבר. שעות אחרי שהסתיימו הבחירות לכנסת, הקבינט המדיני-ביטחוני של בנימין נתניהו התכנס לדיון דרמטי. הקבינט (המכונה גם "התשיעייה") הוא גוף ללא שום סמכות פורמלית, אבל נחשב פורום קבלת ההחלטות המשמעותי ביותר במדינה. הקבינט של הממשלה היוצאת היה מהטובים בעשורים האחרונים. היו בו איזונים ובלמים, ונערכו בו בדרך כלל דיונים מאוד ענייניים ודיסקרטיים. לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, שנחשבו במשך השנים האחרונות כמי שדחפו לתקיפה באיראן, היו גם השרים ללא תיק, בני בגין ודן מרידור, שהתנגדו בתוקף. השר לנושאים אסטרטגיים, משה יעלון, תמך בתקיפה וגם התנגד לה (על פי הנסיבות המשתנות והעניין), וגם ראש השב"כ לשעבר, השר להגנת העורף, אבי דיכטר, היה תוספת כוח לחבורה. לסגני ראש הממשלה האחרים, סילבן שלום ואלי ישי, ניסיון רב משלהם בקבלת החלטות ביטחוניות גורליות.
חילופי הממשלות בישראל סדירים. ממשלת המעבר של נתניהו מתפקדת כממשלה לכל דבר. כל מה שהתרחש או לא התרחש בסוריה מיוחס מאז יום רביעי לתקשורת הזרה, ולכן אפשר להתייחס רק לעובדות הבאות: אחרי יום רביעי התכנסו שרי הקבינט בהרכבים כאלה ואחרים עוד כמה פעמים. במהלך הימים שקדמו לפרסומים על התקיפה בסוריה שררה מתיחות עליונה בצפון. ראש המטה לביטחון לאומי, האלוף במילואים יעקב עמידרור, יצא למוסקבה, ואילו ראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי, יצא לפגוש את מקביליו (הפרסומים על כך שישראל העבירה הודעה מוקדמת על תקיפה סבירים הרבה יותר).
השר סילבן שלום נשלח ביום ראשון לגלי צה"ל כדי לספר על ישיבת הקבינט שהייתה ביום רביעי שעבר. "הדלפה" מעין זו היא אמצעי מקובל כדי לאותת לצד השני: אנחנו יודעים שאתם מתכננים להעביר נשק אסטרטגי מסוריה ללבנון. לפעמים איתותים מעין אלה עושים את שלהם, והמסר נקלט ללא צורך בהפעלת כוח צבאי. לא תמיד.
האיראנים ככל הנראה "הריחו" משהו. ביום שבת הם פרסמו הודעה חריגה, שלפיה יראו כל התקפה בשטח סוריה כהתקפה ישירה עליהם.
במהלך הימים שקדמו לתקיפה פורסם על פריסת שתי סוללות "כיפת ברזל" בצפון הארץ (האחת ליד חיפה והשנייה באזור צפת). גם בטורקיה פרסה ברית נאט"ו סוללות טילי פטריוט פאק 3 ליירוט טילים. מדובר בבקשה ישנה של הטורקים ולא בטוח שיש קשר בין הפריסה הזאת לעיתוי התקיפה בסוריה.
אולם אירועי הימים האחרונים לא באו משום מקום. זה תקופה ארוכה ניתן לראות אורות דולקים בקריה בתל אביב עד השעות המאוחרות של הלילה. שנת 2013 אינה שנה ביטחונית רגילה. היא נחשבת בצה"ל כשנת הכרעה בסוגיה האיראנית, גם אם לא בטוח שהכרעה אכן תהיה. כל החזיתות רגישות ונפיצות, והאירועים הדרמטיים של מלחמת האזרחים בסוריה מדירים שינה גם מעיני שוכני מחנה המטכ"ל בתל אביב. לא רק בפיקוד הצפון.
שאלת השאלות היא מה היעד שהותקף, ובהחלט ייתכן שיש ממש בטענה הסורית כי המטרה הייתה "מרכז מחקר" באזור דמשק ולאו דווקא שיירת נשק. לא מן הנמנע כי עדיין לא נחשפו כל הפרטים שקשורים ליעד שהותקף, כמו למשל אם "מרכז המחקר" שעליו דיווחו הסורים קשור גם לפרויקט הגרעין האיראני, כי הרי לא כל יכולות הגרעין של סוריה הושמדו בתקיפה על הכור בדיר א-זור בספטמבר 2007.
כוונת נסראללה להצטייד בנשק שישבור את העליונות האסטרטגית הישראלית לא נולדה אתמול. היא התחילה, למעשה, יום אחרי שהסתיימה מלחמת לבנון השנייה, באוגוסט
בישראל יצאו כבר מזמן מנקודת הנחה שכל נשק מתקדם שנמצא בסוריה יגיע במוקדם או במאוחר גם לחיזבאללה. כך, טילי נ"ט מסוג קורנט, שסופקו בעשור שעבר על ידי רוסיה לסוריה, הועברו ללבנון וגרמו עשרות הרוגים לצה"ל במלחמת לבנון השנייה.
מלחמת האזרחים בסוריה והתפוררות צבאו של בשאר אסד רק הגבירו בתקופה האחרונה את החשש כי נשק מתקדם ביותר יעשה את דרכו מלבנון: ההערכה הייתה כי נסראללה מעוניין להעביר לשטח לבנוני נשק ששייך לארגונו, שאוחסן באופן קבוע על אדמת לבנון, מתוך הנחה ששם ישראל לא תתקוף אותו. נסראללה חושש כעת כי כוחות מורדים במשטרו של אסד הם שישתלטו על הנשק שלו, אם לא ימהר לשים את ידו עליו. בנוסף, יש חשש בישראל כי נשק רב ממחסני הצבא הסורי הנבזזים יגיע ללבנון.
וזה לא הכל: בישראל יש חשש כבד גם מכך שצבא אסד יעביר על רקע הכאוס בסוריה גם טילי חוף ים מתקדמים ביותר מסוג "יאחונט" לידי חיזבאללה. מדובר בטיל בעל טווח של מאות קילומטרים, דיוק מרבי ומהירות שעולה על מהירות הקול. טיל כזה בידי חיזבאללה עלול לאיים מאוד על אוניות חיל הים, ואף על אסדות הקידוח של הגז מול חופי הים התיכון בצפון. במקרה של מלחמה כוללת, הוא יכול לשתק לגמרי את התנועה הימית למדינה.
ישראל גם חוששת כי יעברו ללבנון מסוריה טילי קרקע-קרקע מתקדמים, בעלי הכוונה של ג'י-פי-אס, כולל טילי סקאד D משופרים ורקטות M-600 מדויקות מתוצרת סוריה.
וקיימת כמובן סוגיית הנשק הכימי שהייתה בראש הכותרות במהלך הימים שקדמו לפרסומים על התקיפה. גם זו סוגיה מדאיגה מאוד מבחינת ישראל. לצבא הסורי יש לא פחות מאלף טון של חומרי לחימה כימיים, ומספיק שרק אחוז מזערי מן הכמות הזאת ייפול לידי חיזבאללה או לידי גורמים השייכים לארגוני הג'יהאד העולמי (ויעשה את דרכו לאחר מכן אל מחוץ לסוריה) כדי לייצר איום טרור חסר תקדים.
עד כה נפל רק מחסן נשק כימי אחד לידי צבא האופוזיציה הסורי, שלא עשה בו כל שימוש. הפרסומים על שימוש בנשק כימי, שנעשה כביכול על ידי צבא אסד לפני כחודש וחצי, התבררו מהר מאוד כלא נכונים. כפי הנראה, כוחות הצבא הסורי השתמשו בנשק "אל הרג", משהו שדומה הרבה יותר לגז מדמיע, שגם צה"ל משתמש בו לפיזור הפגנות, מאשר לגז חרדל.
ישראל כבר העבירה במהלך החודשים האחרונים כמה איתותים על כך שלא תשלים עם נפילת הנשק הכימי לידי חיזבאללה או גורמים אחרים שיכולים להעביר אותו אף לקבוצות טרור. בשני מקרים, לפחות, האיתותים הועילו: במקרים שבהם נראה היה כי צבא אסד שוקל להשתמש בנשק כימי ולחבר את מרכיביו השונים של ה-VX, הוא חזר בו מהכוונה ונעל את המחסנים. אלא שככל שמשטר בשאר אסד מתפורר, כך גוברת הסכנה שהנשק הכימי יגיע למחסני נסראללה בלבנון או לידי קבוצות הג'יהאד העולמי.
אגב, גם לארצות הברית יש תוכניות משלה כיצד להשתלט על מאגרי הנשק הכימי בסוריה ביום שאחרי בשאר אסד. התוכניות האלה כרוכות בהפעלת עשרות אלפי לוחמים ומאות כלי טיס. ספק אם ניתן לממש אותן.
שאלה נוספת שנשאלת היא כיצד יגיבו סוריה וחיזבאללה על ההתקפה, שסוריה כבר הודתה בה בפומבי. נקודת ההנחה היא שמשטרו של בשאר אסד במצב כל כך רעוע עד שאין לו שום אפשרות לפתוח חזית ממשית מול ישראל. המקרה של חסן נסראללה הרבה יותר מורכב, כמו תמיד.
בעניין הזה חשוב להבין שאיראן בנתה את חיזבאללה בראש ובראשונה כראש הזרוע שלה, שיתקוף את ישראל במקרה של התקפה על מתקני הגרעין בשטחה. אין לה עניין לשחוק את הכוח הזה (כמו שכוחות חמאס והג'יהאד האיסלאמי נשחקו מאוד בסבב האחרון של הלחימה ב"עמוד ענן").
ככלל , נסראללה אינו נמצא בתקופה מזהירה: הביקורת הפנימית עליו בלבנון היא גבוהה מאוד, ואפילו ארגונים סונים קיצוניים מאתגרים את ההגמוניה המוחלטת של התנועה השיעית.
דווקא מול ישראל הוא מרים ראש בשנה האחרונה. אחרי שש שנים של דממת אלחוט, מאז מלחמת לבנון השנייה הוא ביצע כמה התגרויות, שהבולטת שבהן הייתה הפיגוע בבורגס בקיץ האחרון (פיגוע שבו טביעות האצבעות של חיזבאללה הן ברורות ביותר), ושיגור המל"ט האיראני שריחף מעל שמי הדרום בחודש אוקטובר (בניגוד למקובל לחשוב, חיל האוויר לא "פספס" את המל"ט. הוא עקב אחריו במשך יותר מחצי שעה עד שהוחלט להפיל אותו בדרום הר חברון).
נסראללה הוא עדיין דמות נערצת בעולם הערבי, אויב רציני ביותר לישראל. תקיפה אחת או כמה תקיפות מוצלחות לא ימנעו ממנו להגשים את חלומו ולהצטייד בנשק אסטרטגי. אם יהיה מצויד בנשק שבו הוא חושק, בהחלט יהיה קשה מאוד מול חיזבאללה, בכל תסריט אפשרי של מלחמת לבנון השלישית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם