נפטר שופט העליון בדימוס מנחם אלון
אלון כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון במשך 5 שנים וייסד את שילוב המשפט העברי בזה הישראלי ולו 5 ילדים, ביניהם הרב מוטי אלון, השר לשעבר בני אלון ושל השופט יוסי אלון

פרופ' אלון נחשב לאחד מגדולי השופטים בישראל, נחשב לאיש אשר ייסד את שילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי, וכמתנגד לאקטיביזם השיפוטי. אלון זכה בפרס ישראל, ובשורה ארוכה של פרסים ותעודות הוקרה. הוא היה מועמד לנשיא המדינה והפסיד בהפרש זעיר ליצחק נבון, בשנת 1988 מונה כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, כתב ספרים ומחקרים שונים.
משפחת אלון נחשבת לאחת המשפחות המפורסמות בישראל, אלון היה נשוי לרות בוקסבוים-אלון, ואביהם של הרב מרדכי (מוטי) אלון רב ישיבת הכותל בעבר, השר וחבר הכנסת לשעבר בנימין (בני) אלון, טלי אלון, הסופר ארי אלון ונשיא בית המשפט המחוזי השופט יוסף אלון.
בשנת 1938 למד בישיבת חברון בירושלים הנחשבת כישיבה למצטיינים והוסמך לרבנות, לקראת תום לימודיו בישיבת חברון החל בלימודיו בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב וסיים את לימודיו בשנת 1948 והוסמך כעורך דין, עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל שימש בשרותו הצבאי כתובע, לאחר שרותו הצבאי במשך כשנה עבד כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת.
אלון חזר לאוניברסיטה, במקביל לעבודתו בכנסת, ולמד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית וסיים את לימודיו אלו בשנת 1954. במקביל אף עסק כעורך דין במשרדו של עו"ד ד"ר בוקסבוים.
בהמשך עבודתו במגזר הציבורי בין השנים 1955-1962 כיהן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה וכיועץ מיוחד למשפט עברי במשרד המשפטים.
בשנת 1956 החל בהוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית במקצועות דיני משפחה ומשפט עברי, ובשנת 1962 קיבל את התואר ד"ר למשפטים והוזמן לקבל את הקתדרה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
כחלק מעשייתו הרבה שילוב יסודות המשפט העברי במדינת ישראל הצעירה, עמד בשנת 1963 בראש מכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה, כאשר במשך תקופה זו היה חבר ועדות ציבוריות שונות להכנת חוקים בתחומי משפט שונים. כמו כן, שימש כפרופסור אורח בפקולטות למשפטים בחו"ל וכעורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה יודאיקה. אלון שימש כחבר הוועד הפועל, וועדת הקבע של האוניברסיטה העברית ובמוסדות אקדמיים אחרים באוניברסיטה.
בשנת 1972 מונה לפרופסור. את תפקידו במערכת בתי המשפט החל בשנת 1977 וכיהן בבית המשפט העליון. בין פסיקותיו הרבות ניתן למצוא שורה ארוכה של פסקי-דין משמעותיים, בין היתר בג"ץ פר"ח שעסק בעניין "מאסר חייבים" להוצאה לפעול, בו הקל על החייבים ומנע שליחתם לכלא ללא ברור מעמיק של חובם.
אלון אף חתום על אחד מפסקי הדין פורצי הדרך בשאלת מעמדן של נשים בההחלטה שאפשרה לראשונה ישיבת אישה במועצה דתית בתל אביב, במסגרת פס"ד שקדיאל.
במהלך כהונתו בבית המשפט העליון הקים קתדרה למשפט עברי ב- N.Y.U LAW SCHOOL
. בשנת 1993 פרש אלון לגמלות, אך בכך לא תמה פעילותו הציבורית. הוא שימש כדקאן מכללת שערי משפט מאז הקמתה במשך שמונה שנים וגם כנשיא המועצה הלאומית לשלום הילד. בנוסף שימש כיושב ראש הוועדה למונחי המשפט באקדמיה ללשון העברית.
כמו כן לאחר פרישתו שימש במספר תפקידים בכירים במוסדות וארגונים רבים ביניהם הוועד ליהדות אתיופיה, מכון שלזינגר לחקר הרפואה על-פי התורה ליד מרכז רפואי שערי צדק, ארגון "למען נזקקי ירושלים", נשיא אגודת נוער שוחר משפט עברי. קרן ההנצחה ע"ש יוסף וקרולין גרוס לקידום חיילים משוחררים, בנוסף אלון שימש כיו"ר הוועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל וכיהן בתפקידם שונים בוועדות ציבוריות נוספות.
