ועדת טירקל: להטיל אחריות ישירה על הדרג הצבאי והמדיני
החלק האחרון בדוח הוועדה לחקירת אירועי המשט ממליץ לשפר את מנגנוני החקירה ולעצב מחדש את המדיניות בכל הנוגע להתנהלות סביב תלונות על הפרת דיני לחימה ואף הטלת אחריות אישית על מפקדים בעלי תפקידים פוליטיים. כמו כן, מציעה הוועדה תיעוד מלא של חקירות שב"כ
הוועדה העלתה מספר המלצות לשיפור המערך המשפטי בצה"ל, וכן המלצות בנוגע להתנהלות בתוך הצבא למניעת עבירות על החוק הבילאומי והתמודדות איתן באם יתרחשו. כך למשל, מציעה הוועדה להטיל "אחריות פלילית ישירה" על הדרג המדיני והצבאי בשל עבירות דיני מלחמה שעברו הכפופים להם, במידה והראשונים לא נקטו באמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירות או לא פעלו להביא את האחראים לדין לאחר מעשה.
בין המלצות הוועדה: עיגון נוהל הדיווח באירועים בהם נפגעו פלסטינים מכוחות צה"ל או שירותי הבטחון, והטלת סנקציות על מפקדים שלא יפעלו לפיו. כמו כן, קביעת מסגרת זמן בת שבועות בודדים בין החלטה לפתוח בחקירה לבין הגשת ממצאיה, וכן כי כל החלטה שלא לפתוח בחקירה תהיה מנומקת. הפצ"ר יקבע את משך הזמן המירבי להתמשכות חקירה.
עוד המליצה הוועדה כי תחקיר מבצעי לא ישמש בסיס להחלטה אם לפתוח או לא בחקירה לגבי הפרה של דיני הלחימה. יש להקים צוות משפטי מיוחד לשם כך בפרקליטות הצבאית.
לגבי הפרקליט הצבאי הראשי - הוועדה ממליצה שיהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, וכי ימונה על בסיס ועדה מקצועית-ציבורית ולא בסגירה אישית בין שר הבטחון לרמטכ"ל. כהונתו תיקצב לשש שנים ותיקבע לו דרגה קבועה.
על פעולות הבדיקה והחקירה יוחלו היבטים של שקיפות בדבר קבלת מידע על ההליך הפלילי, כולל גם על מי שנפגעו מפעולות כוחות הבטחון. המלצה נוספת היא כלפי השב"כ: לערוך תיעוד חזותי מלא של חקירות השב"כ.
פרשת משט המרמרה: "מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי", כך אמר היום (ד') שופט העליון בדימוס ויו"ר הוועדה יעקב טירקל בעת הגשת הדו"ח השני של הוועדה לבדיקת אירועי המשט הטורקי לראש הממשלה.
"עם זאת", ציין טירקל, "סברה הוועדה כי בתחומים אחדים יש מקום לשיפורים במנגנוני הבדיקה והחקירה, וכי באחדים מן התחומים יש מקום לשינויים במדיניות המקובלת. עמדת הוועדה היא
הדו"ח הוא תוצר של אותה וועדה, בה מונו משקיפים בינלאומיים כחברים, שהוקמה לבדיקת אירועי המשט הטורקי בו נהרגו תשעה אזרחים טורקים בעת השתלטות צה"ל על ה"מאבי מרמרה". הדו"ח הראשון בדק את החוקיות של הטלת הסגר הימי על רצועת עזה מבחינת המשפט הבינלאומי ואת החוקיות של הפעולות שננקטו לאכיפת הסגר – ההשתלטות על כלי השיט במשט - מבחינת המשפט הבינלאומי.
הדו"ח הנוכחי הוא הדו"ח השני שמנפיקה הוועדה. המנדט לבדוק את מנגנוני החקירה הקיימים בגופי הביטחון הוטל על הוועדה על רקע טענות שהופנו כלפי ישראל מצד גורמים שונים בקהילה הבינלאומית, בטענה ששיטת החקירה הנהוגה בצה"ל ובגופי הביטחון האחרים אינם תואמים את החוק הבינלאומי במקרים של חשד להפרה של דיני הלחימה ובאופן ספציפי גם ביחס לאירועי המשט הטורקי. זהו דוח מקיף ויסודי ביותר וככל הידוע ראשון מסוגו בתחום המשפט הבינלאומי, הכולל כ-900 עמודים ונספחים.
החשש בישראל היה שאם הטענות הללו לא יתבררו לעומקם, יחול כרסום משמעותי במעמדה של מערכת המשפט הישראלית מצד הקהילה הבינלאומית ויתרחבו הניסיונות לתבוע את ישראל בפורומים בינלאומיים על פשעי מלחמה כולל בבית הדין הבינלאומי בהאג. ולכן, לצד הקביעה שמנגנוני החקירה הנהוגים בישראל, בעיקר של הצבא, עומדים בנורמות הבינלאומיות, ממליצים כותבי הדו"ח על רשימה של שיפורים.
כך למשל, נטען כי מדיניות החקירות הנהוגה בצה"ל בעקבות מותו של אזרח בפעילות לחימה, אמנם תואמת את הנורמות הבינלאומיות וכי לא בכל מקרה שאזרח נהרג במהלך פעילות לחימה יש לפתוח בחקירת המקרה. מקרה של מוות באירוע לחימה, נטען בדו"ח, הוא מצער אך חוקי. עם זאת, הפרקליטות הצבאית צריכה להחליט בתוך זמן סביר של שבועות בודדים האם חלים על האירוע דיני מלחמה או נורמות של אכיפת החוק, ובהתאם לזאת להחליט אם יש מקום לפתוח בחקירת האירוע.
במקרים רבים מדי לקח לצבא חודשים ארוכים להורות על חקירת אירועים שנויים במחלוקת. גורמים המעורים בהכנת הדו"ח ציינו בהקשר זה שאילו הטענות על הפרת דיני הלחימה במבצע עופרת יצוקה היו מתבררים בתוך זמן סביר, כל ההתנהלות סביב הקמתה של ועדת גולדסטון לחקר המבצע והדו"ח שהנפיקה הוועדה, היו נראים אחרת.
המלצה אחרת היא שאין להשתמש בממצאי התחקיר הצבאי לצורך החלטה של הפרקליטות הצבאית האם לפתוח בחקירת האירוע (הליך שזכה לביקורת חריפה בעולם) וכי יש להקים צוות משפטי מיוחד לצורך כך. עוד המלצה מתייחסת לעצם מנגנון החקירה הצבאי; אמנם הדו"ח קובע שאין בעיה עם העובדה שהצבא חוקר את עצמו. עם זאת, הוא ממליץ לשנות את הליכי מינוי הפרקליט הצבאי הראשי.
לפי ההמלצה, מינוי הפרקליט הצבאי ייעשה במתכונת דומה למינויו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא בהחלטה פנימית שבין הרמטכ"ל לשר הביטחון. לפי ההמלצה יש למנותו באמצעות ועדה מקצועית-ציבורית ועליו להיות כפוף ליועץ המשפטי לממשלה. עוד הומלץ לקצוב את כהונתו של הפצ"ר ולקבוע את דרגתו.
המלצה נוספת היא להקים יחידה מיוחדת של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) לעניינים מבצעיים, שתפעל לצד הפרקליטות הצבאית ותהיה פרוסה בשטח. עוד המלצה בנושא מציעה לקבוע מסגרת זמן לחקירה, כלומר את משך הזמן המרבי שבין ההחלטה לפתוח בחקירה לבין ההחלטה לנקוט צעדים משפטיים או משמעתיים או לסגור את התיק.
הוועדה ממליצה גם להקים מחלקה מיוחדת שתתמחה בדיני לחימה אצל היועץ המשפטי לממשלה. כיום, הגוף הדומיננטי בתחום זה הוא משרד הביטחון, שמחלקת הדין הבינלאומי שלו (דבל"א) מובילה את ההמלצות בתחום. לפי הדו"ח, הדבר יחזק את יכולת הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על הפרקליטות הצבאית.
המלצה נוספת היא להוציא חקירות של פעולות שביצע משמר הגבול מהמשטרה ולהעבירו לידי צה"ל. וכן, להוציא את הטיפול בתלונות כנגד השב"כ למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים, המלצה שנמצאת בטיפול מתקדם עוד קודם לדו"ח.
עוד ממליצה הוועדה להטיל "אחריות פלילית ישירה" על הדרג המדיני והצבאי בשל עבירות על פשעי מלחמה שעברו הכפופים להם, במידה והראשונים לא נקטו באמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירות או לא פעלו להביא את האחראים לדין לאחר מעשה. וכן לערוך תיעוד חזותי מלא של חקירות השב"כ.
הוועדה אספה עדויות, בין היתר, מארגונים בינלאומיים לזכויות אדם וממומחים למשפט בינלאומי. כמו כן, הוועדה ביקשה מצה"ל לקבל לידה 60 תיקי חקירה של אירועים קודמים לצורך עבודתה. בנוסף, נערכה השוואה מקיפה בין מנגנוני הבדיקה והחקירה של שש מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה והולנד.
גורם המעורה בהכנת הדו"ח אמר שאם ההמלצות יתקבלו אזי מדובר ב"כיפת ברזל משפטית של ישראל כנגד ניסיונות שונים לתבוע את ישראל על הפרות דיני לחימה בפורומים בינלאומיים".
עוד ציין הגורם כי מטרת הדו"ח היא להתאים את מנגנוני החקירה לנורמות המשפטיות הנהוגות בעולם, ולא לקבוע אם פעולות חקירה שבוצעו בעבר בעקבות תלונות שונות היו תקינות או לא. "הדו"ח מסתכל קדימה ולא אחורה", אמר הגורם.
לדברי המקור המשפטי, הכוונה היא לפעול למימוש ההמלצות וכי צוותים מקצועיים ילמדו את הדו"ח ויפעלו למימושו בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.
חברי הוועדה, שעמלו על חיבור הדו"ח לצד יו"ר וועדת השיפוט טירקל, הם: האלוף (במיל') עמוס חורב, השגריר ראובן מרחב ופרופ' מיגל דויטש. המשקיפים הבינלאומיים היו הלורד דיוויד טרימבל, שהיה השר הראשון של ממשלת אירלנד, חתן פרס נובל לשלום ומומחה בינלאומי ידוע ביישוב סכסוכים, ופרופ' טימות'י מק'ורמק - אחד הפרופסורים הגדולים בעולם למשפט בינלאומי, שהוא היועץ למשפט בינלאומי של התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מרכז הוועדה היה עו"ד הושע גוטליב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם