מחקר חדש: הסבר גנטי להלם קרב
לפי המחקר, הסיבה ש-20% מהחיילים הנחשפים ללחימה קשה סובלים מפוסט טראומה היא התעלמות מהאיומים הקיימים במהלך פעילות מבצעית, כשמקורו של חוסר הקשב הזה הינו גנטי

הפרעה פוסט טראומטית, המוכרת לרבים בכינויה "הלם קרב", היא בעיה קשה ונפוצה בישראל. לוחמים רבים נושאים איתם פציעה נפשית במשך שנים רבות, ובמקרים חמורים היא משבשת את כל מהלך חייהם. פרופ' יאיר בר-חיים, ראש ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, ביקש לבחון את גורמי הסיכון לתופעה, ולחפש לה מענה.
במחקר של אוניברסיטת ת"א, המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב והמחלקה לבריאות הנפש בצה"ל השתתפו 1,100 חיילי חי"ר. המאמר המסכם את תוצאות המחקר מתפרסם היום בכתב העת JAMA Psychiatry. פרופ' בר-חיים והפסיכולוג הקליני אילן ולד בדקו את החיילים בשלוש נקודות זמן שונות: בשבוע הראשון של הטירונות; חצי שנה לאחר מכן, ממש לפני תחילת הפעילות המבצעית; ובתום שישה חודשים של פעילות מבצעית ביהודה ושומרון או ברצועת עזה.
"השאלה הגדולה היא: האם ניתן לחזות מראש מי מועד ללקות בהפרעה פוסט טראומטית, ואם כן, האם וכיצד ניתן למנוע זאת", אומר פרופ' בר-חיים. "כיום ידוע שכאשר חיילים נחשפים ללחימה קשה, עד 20% מהם יפתחו לאחר מכן תסמינים קליניים של פוסט טראומה. עד היום לא ידענו מדוע דווקא אנשים מסוימים סובלים מההפרעה, בעוד שאחרים מצליחים להתגבר על החוויות הקשות ולהמשיך הלאה".
הבדיקה הפסיכולוגית העיקרית שעברו החיילים נועדה למדוד הטיות קשב כלפי איום. בנוסף נגבו מהלוחמים עדויות סובייקטיביות על מצבם הנפשי בכל נקודת זמן, ונלקחו מהם דגימות רוק לצורך בדיקות DNA. מדד נוסף היה עצימות הלחימה: החוקרים שוחחו עם החיילים על אירועי לחימה בהם השתתפו, והבחינו בין חיילים שהוצבו באזורים של חיכוך גבוה (שכם, הקסבה של חברון, כיסופים בגבול עזה וכד') לבין חבריהם שפעלו באזורים שקטים יחסית.
מסקנת המחקר הייתה כי חיילים שנוטים לפתח הימנעות או התעלמות מאיומים - ממש לפני וגם תוך כדי תקופת הפעילות המבצעית - נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה פוסט טראומטית. בנוסף, לרמת הקשב כלפי איומים יש רקע גנטי. המחקר מצא כי לגן מסוים הקשור לפעילות הסרוטונין במוח, ישנם מס' מופעים המשפיעים באופן שונה על רמת הקשב לאיומים, ומכאן גם על החוסן או הסיכון להפרעה פוסט טראומטית. דווקא המופע הפחות יעיל של הגן, כך התברר, הוא זה שהגן על החיילים מפני תסמונת הלם קרב.
על סמך תוצאות המחקר מבקשים כעת החוקרים לפתח תוכנית מיוחדת של אימון קשבי עבור חיילים קרביים הנמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעה פוסט טראומטית מעצם אופי פעילותם. במסגרת האימון המתוכנן יתרגלו הלוחמים מטלות מחשב, ובאמצעותן ילמדו להקצות קשב לאיומים במקום להימנע מהם – וכל זאת עוד לפני היציאה לפעילות מבצעית. החוקרים מקווים כי בדרך זו ניתן יהיה להפחית את תסמיני ההפרעה, ולהקל על סבלם של רבים.
