הברית בין לפיד ובנט מטריפה את נתניהו
ברית הזוגיות של יאיר לפיד ונפתלי בנט מטריפה את ראש הממשלה. החרדים יהיו בפנים, נתניהו צריך גם את הברית שלו. למה המשבר בין הליכוד לבית היהודי אמיתי. איך נראתה התגובה של סער לפרסומים על אודותיו. ומה עומד מאחורי המיתוג מחדש של פייגלין?
למוסד יש מנגנון טיפול באנשים כאלה, שעלולים לגרום נזק אדיר. אחת השיטות היא לכלוא אדם לתקופה מסוימת כדי שירד לקרקע. זה מה שקרה כנראה עם זיגייר. מה שחשוב כאן זה האיפוס ולא העונש. יש מקרים שבהם חשוב גם העונש. נחום מנבר סחר לאורך שנים עם איראן בנשק כימי ועשה כסף טוב בידיעת המדינה. הוא נידון ל16- שנות מאסר, וההערכה היא שלחומרת העונש יש קשר גם לעובדה ששני אנשי מוסד נהרגו תוך כדי מעקב אחריו.
השיטות האלה לא מתאימות למדינה דמוקרטית, זה ברור. זוהי ההתנגשות המתמדת בין רמת הביטחון למידת החשיפה. זיגייר, כך אומרים, החזיק אקדח מעשן. אילולא נעצר היה גורם נזק אדיר שעולה בחיי אדם. איש במוסד לא רצה שיתאבד בכלא איילון, אבל אחרי שתלה את עצמו איש גם לא ישב עליו שבעה.
ביום שני נשא יאיר לפיד את נאום הבכורה שלו בכנסת. ביום שלישי עלה לדוכן נפתלי בנט כדי לתת את השואו הראשון. שניהם היו מצוינים, כל אחד בדרכו. לפיד נתן נאום שניכר שעבד עליו שלושה ימים, ועשה גם כמה חזרות מול הראי. הוא הרביץ את האינטונציות הנכונות, וידע מתי לחזק את הטיעון ומתי להרפות. הטקסט היה שילוב של תוכחה פוליטית עם חזון שניכרות בו השפעות של ג'ון לנון. "האם זה מוגזם לדמיין מדינה שגבולותיה בטוחים? האם זה מוגזם לדמיין מדינה מובילה את העולם במדע ותרבות"? שאל לפיד, ועוד מעט היה לוקח את הגיטרה ליד.
בנט כריזמטי פחות, ולכן אינו מרגש כמו לפיד. הסגנון שלו פחות מליצי. הוא יותר מדבר ופחות נואם. משום כך לא קשה לו לשלב בדבריו ביטויים כמו "זה משגע אותי הדבר הזה" או "מה זה בא-לי." כמו בשיחת חולין עצבנית. אצל בנט יש יותר דימויים מעולם הצבא, שהכו שורש בתרבות הישראלית, כנראה בגלל עברו בסיירת מטכ"ל. אם לפיד עולה לגובה, בנט יורד לשטח. "בתחילה 8 חיילים נושאים חייל אחד, אחר כך 7 נושאים ,2 וכרגע 5 נושאים .4 האלונקה עומדת ליפול," נזף בנט בחרדים.
אבל מעבר לסגנון ולצורת הביטוי, היה נראה שלפיד ובנט כתבו נאום משותף, ורק חילקו ביניהם את ההדגשים והדוגמאות, לפי הנוחות והשייכות החברתית. על הדוכן התקיים דואט שהתפזר על ימים נפרדים. לפיד לחם במיעוטים שמבקשים להכתיב לרוב הציבור את דרכו. הוא השתמש בחרדים שנוסעים באוטובוסים נפרדים, בפורעי החוק על הגבעות ובערבים שבונים ללא רישיון. בנט רתח על מיעוטים אחרים: בעלי ההון והטייקונים שקובעים לכולנו את יוקר המחיה, וגם על הוועדים הגדולים, שמחזיקים ספינות בלב ים רק בגלל תנאי שכר של עוזרת של חבר ועד. "הם גורמים לנו נזק במיליונים," רתח בנט.
לפיד דיבר על השוויון בנטל. בנט הלך על זה בגדול וגם הוסיף כי החרדים המאיסו את הדת על האזרחים והפכו את שירותי הדת למכונת ג'ובים ענקית. לפיד דיבר על חינוך הולם לכל ילד. "איבדנו את הכבוד למורים," הוסיף בנט בתורו. "הציבור בחר אותנו כאן כדי שנתנשא מעל הפחדים," הכריז לפיד. "באנו לפרוץ דרכים חסומות, אנחנו דור שלא מפחד. אם נפחד לא נעשה," החרה אחריו בנט. לשניהם גם אצה הדרך. "בואו נתעשת, נתחיל מחדש," קרא לפיד. "בואו נעביר את חוק האנטי-ריכוזיות עכשיו," חידד בנט.
ההבדלים בין השניים היו מינוריים. לפיד תובע משא ומתן, בנט מוכן למשא ומתן אבל לא מאמין בשלום. לפיד היה יותר אזרחי. בנט יותר יהודי. שניהם היו יותר ישראלים. לפיד חזר בנאומו שבע פעמים על "ישראל והחברה הישראלית." נפתלי בנט הקים מפלגה שנקראת "הישראלים," לפני שהלך להשתלט על הבית היהודי. אנשים חשדניים בסביבה שלו שמו לב שבנט שולח עד היום את המיילים שלו תחת הכתובת של "הישראלים," ולא של המפלגה החדשה. המסקנה שלהם היא שהוא שומר על מפלגת המדף הזו, שיום אחד הוא ירחיב אותה ומי יודע, אולי ירוץ ביחד עם לפיד.
מי יודע, באמת? בינתיים לפיד ובנט רק העניקו חיבוק ישראלי אמיץ זה לזה אחרי הנאומים, וכל אחד לחש באוזנו של חברו "היית גדול, אחי."
משימת החיים של בנימין נתניהו היא לפצל את הכוחות הללו שמובילים לפיד ובנט; או להכניס אותם פנימה לתוך קואליציה ענקית שתמנה 88 חברי כנסת )הליכוד-ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה, התנועה וקדימה.) זה לא הולך, בינתיים. אין שום חיבור בין החרדים ליאיר לפיד. מעבר לכל המתווים, הנוסחאות והצעות הפשרה, שהציבור לא מבין בהם וגם לא רוצה להבין, יש אלמנט קובע אחד שעליו ייפול הכל: מי יקבע את מספרי המתגייסים, האם המדינה הריבונית, כפי שרוצה לפיד, או החרדים עצמם.
נתניהו והמקורבים מתקשים להבין מה קורה פה. מדוע הם לא מצליחים לעשות הפרד ומשול. "הרי הבוחרים של לפיד לא בחרו בו כדי שידאג לנפתלי בנט או ההפך," אומר בייאוש אחד המקורבים שמנהלים את המשא ומתן מטעם הליכוד-ישראל ביתנו. בינתיים כל הדרכים כשרות לפרק את החבילה: השימוש ברבנים חרדים-לאומיים, שמזוהים עם הבית היהודי; הפיתויים המיניסטריאליים שנזרקים לחלל האוויר פה ושם; ערוץ 2 דיווח השבוע על ארבעה תיקים בממשלה שהציעו לבנט, כדי שיחטוף אותם מהר. בנט עצמו נשבע שלא הציעו לו כלום.
"מה לא הצענו? הגשנו להם הצעה מסודרת," מתרעם הנושא והנותן מטעם ראש הממשלה. "ישבנו שעות, בכל המעגלים. נתניהו עם בנט, ליברמן, אורי אריאל, כולם. אמרנו לו: תשמע, הנה ההצעה שלנו. יש כאן קווי יסוד. יש הצעה הוגנת לשוויון בנטל. יש לנו הצעה לשינוי שיטת הממשל. יש לנו גם תיקים בשבילך: חינוך, דתות, תיק כלכלי, סגן שר הביטחון. כל מה שמעניין אתכם. יש לך אפשרות לקחת הכל עכשיו או לחכות לסוף. אם תחכה, מישהו אחר יחטוף לך את המשרדים האלה."
הנחת העבודה של נתניהו היא כזו: לבנט אין בררה. הוא משחק כדורגל במגרש בלי שערים ולכן הוא לא יכול לנצח. בסוף הוא יגיע למבוי סתום. "אוקי, נניח שבנט יישאר עם לפיד עד הסוף ונתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה," שואל המקורב, "על מי בנט ימליץ? על לפיד? על שלי יחימוביץ?' על לבני? מה הוא יגיד לבוחרים שלו, שמאה אחוזים מהם רוצים את נתניהו? מה הם יגידו לו? שנלך בגללו שוב לבחירות כדי להפיל את נתניהו? מה יגידו במוסדות שלו? מה יגידו חברי הכנסת הבכירים? 'בגללך הפסדנו את כל התיקים,' הם יאמרו לבנט."
פוליטיקה נמוכה
המשבר הוא אמיתי. "הדרכים הללו של נתניהו הן הזניה של הפוליטיקה," מגיב בכיר בבית היהודי. "זו הפוליטיקה הישנה. הם מציעים לנו תיקים במקום יעדים, תפקידי שרים במקום נושאים מרכזיים. ככה, זורקים תיקים, בלי שנדע מי השותפים, איזו צורה תהיה לקואליציה. עושים איתנו ביזנס. מה זה? נותנים לך קח, מרביצים לך תברח." המקורב של נתניהו חושב שדווקא בנט עושה כאן פוליטיקה ישנה. הוא מנפח שרירים ומעלה מחירים, אף שהוא יודע כי בסוף הדרך יהיה חבר בקואליציה, כי אין לו בררה."
נתניהו לא מבין בכל זאת דבר בסיסי. יש כאן משהו חדש. בשנים האחרונות התגבשו כאן קווי מתאר אחרים של הפוליטיקה הישראלית שאותה מנהיגים אנשים שונים. לנגד עינינו צומחת תופעה מרתקת. הדור החדש, בניהם ונכדיהם של הדור המייסד, לוקח לידיו את השלטון אחרי שהסתובב לדעתם זמן רב מדי בידי קבוצות המיעוט. לפיד ובנט מדברים על זה. ראינו בנאומים. לפיד, כפי שזה נראה, מעדיף לשבת באופוזיציה מאשר לבלות עם המיעוטים החרדיים בשלטון. בטח שלא עם הזועביז.
מה עושים? נתניהו, וזה כבר כמעט ברור, לא יקים קואליציה ללא החרדים. הוא לא ישים את הראש בין הידיים של בנט ולפיד. הוא חושב ששניהם מכינים לו מוקש דו-שלבי. הם ייכנסו לממשלה בלי החרדים, ייצאו ממנה כאשר יהיה להם נוח ואז הוא יקרא לחרדים שנשארו בחוץ, אבל הם יהיו כבר עמוק בתוך הידיים של אהוד אולמרט. השבוע קיבל נתניהו איום פוליטי בסגנון הזה. החרדים הזכירו לו שהם בנו עבורו את הממשלה הנוכחית, אחרי שדחו את כל המאמצים של ציפי לבני. "אל תנסה אותנו שוב," הם יעצו לו.
בסוף השבוע הזה מדברים על ממשלה צרה, שתמנה 69 מנדטים עם הליכוד-ביתנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה, התנועה וקדימה. זה לא אידאלי. נתניהו שונא את האופציה הזו, ובצדק. זו הממשלה של פעם. זו החזרה לגושים המדיניים, הימין מול השמאל. תמיד הם יוכלו להאשים במעשה את יאיר לפיד. בלשכת ראש הממשלה מכינים עליו כבר תיק כבד. בבוא היום, אומרים, הם יציגו אותו כאיש יהיר ומתנשא, שונא חרדים, בדיוק כמו שהיה אביו יוסף )טומי( לפיד.
ביום שישי שעבר פרסמנו בעמודים אלה כמה פרטים על מכתב שמסעיר את צמרת הליכוד. המכתב, שנטען עליו כי הוא מזויף, המופנה לראש הממשלה בנימין נתניהו מגולל את סיפורה של האישה החתומה עליו בראשי התיבות מ"כ. האישה עבדה, לפי המכתב, בלשכתו של שר החינוך גדעון סער. הדברים שמתוארים בשמה חמורים. אם עשרה אחוז מהם נכונים, השר בבעיה. אם 100 אחוזים אינם נכונים, מישהו זייף מכתב והוא זה שצריך להיות בבעיה. בכל מקרה, האירוע הזה צריך להיחקר.
בעקבות הפרסום במעריב ומאוחר יותר ב"גלובס" הקים שר החינוך חמ"ל שנועד לטרפד את המשך הפרסום בכלי תקשורת אחרים. סער ומקורביו פנו לעורכי מהדורות ונפגשו כמעט עם כל עורכי העיתונים ותוכניות האקטואליה, ושכנעו אותם כי מדובר בפברוק חסר שחר שנועד להזיק לשר, בעיקר לפני סבב המינויים הבא שמתכנן ראש הממשלה נתניהו בעקבות ניצחונו בבחירות.
סער ומקורביו הפנו את עורכי המהדורות והעיתונאים למ"כ עצמה, והיא הכחישה כי כתבה את המכתב וגם את תוכנו. עם זאת, מ"כ לא הסבירה מדוע אינה מגישה תלונה למשטרה על מכתב שנשלח בשמה. השר סער עצמו טען כי אינו רוצה לתת תהודה למכתב מזויף ולשרת בכך את יריביו הפוליטיים.
ביום שני האחרון החליטה התנועה לאיכות השלטון להיכנס לעובי הקורה. ראשי התנועה שיגרו מכתבים ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין ולמפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו ותבעו לחקור את הפרשה מכל היבטיה באופן נחוש ומהיר. "המכתב שהגיע למשרדינו מעלה חשדות לכאורה להתנהלות בעלת אופי מיני של שר החינוך, ובחלקן מעלות אף חשד לכאורה לביצוע עבירה," כתבו ראשי התנועה.
במכתב דורשת התנועה לפתוח בחקירה פלילית "בנוגע לתוכן המכתב וגם בנוגע לשאלת האמיתות שלו ונסיבות כתיבתו, זאת מאחר שמדובר באישיות ציבורית כה בכירה. אין כלל ספק שאין להותיר חשדות אלה לנסר בחללו של עולם, ויש לחקור אותן עד תום ולהוציא את האמת לאור. דברים אלה מקבלים חיזוק נוכח פרשת הרפז והחשש כי כתיבת מכתבים מזויפים הפכה להיות כלי לגיטימי לסגירת חשבונות עם יריבים פוליטיים או אחרים."
על משה פייגלין, חבר כנסת חדש בליכודביתנו, עובר משהו. בשנה האחרונה הוא נמצא בתהליך אמיתי או מזויף של מיתון עצמי, התחשבות בזולת, הקפדה על דיבור מדוד, מראית עין של התנהגות פוליטית הגונה, נטולת דילים, יחד עם אמירות נאות שנועדו להפוך אותו לפוליטיקאי לגיטימי, רחוק מהדימוי הכהניסטי, מי שראוי באמת להנהיג בבוא היום את הליכוד ואולי את המדינה.
ההתנהגות החדשה של פייגלין זכתה כבר בכמה דיווידנדים. בניגוד לעבר, ראש הממשלה נתניהו לא הטיל וטו על בחירתו כחבר כנסת בליכוד. המקורבים שכנעו אותו כי פייגלין אכן השתנה, הוא כבר לא מכין רשימות חיסול בפריימריז ולא בונה לו כוח לעומתי בכנסת. פייגלין, שפעם קבע כי "נתניהו הוא בעל אופי הפכפך, נאמנות מפוקפקת לידידיו ולבני ביתו הקרובים ביותר," זכה בינתיים לעמוד ליד ראש הממשלה בגני התערוכה, יחד עם חברי הכנסת החדשים.
פייגלין ואנשיו משקיעים מאמצים והון רב בבניית הזהות החדשה שלו. ביום שני הקרוב יוקרן במוזאון תל אביב לאמנות הסרט "החידה - האיש שלא רוצים שתשמעו." את הסרט וההפקה, בעלות של מאות אלפי דולרים, מימנה עמותה שנקראת "ידידי מנהיגות יהודית בארצות הברית." הסרט מציג את פייגלין החדש, איש נחמד, מנומס, נופת צופים, לא פורע החוק שנדון למאסר על המרדה, לא אותו אדם שמחזיק בעמדות בלתי נסבלות, מי שקרא לפני עשר שנים לרבנים שיורו להתייחס לכוחות הביטחון ולפרקליטות כאל "כוחות פוליטיים לא לגיטימיים."
וכך, במקום פייגלין שרואה בכינון בית המקדש השלישי מטרה אסטרטגית, מצאנו בסרט את פייגלין שבא מבית חילוני וקובע: "אני לא מגדיר את עצמי כאדם דתי, ואם היה חוק לחבישת כיפה, הייתי מסיר אותה." פייגלין - שכתב כי "האלוהים של המוסלמים, מוחמד הקדוש, הוא חזק אכזר ורמאי," מי שהטיף לגירוש ערבים ולהפיכתם לגריםתושבים - מודיע לפתע בסרט: "אני נגד טרנספר בכפייה. אין לך זכות לפגוע בערבי כיהודי." וואו.
וכך הלאה. פייגלין, שמעריץ בכתביו את הרוצח ברוך גולדשטיין ומשוכנע כי רצח רבין היה קונספירציה פוליטית, יושב עכשיו עם אברום בורג הפוסט-ציוני, והשניים מנהלים שיחת פיוס. בורג אפילו מכנה אותו "מנהיג מאתגר." הכל נפלא, כאילו כולם תחת השפעת קנאביס רפואי, שמשה פייגלין מבקש להפוך לחוקי. אפילו רובי ריבלין מרחף ואומר בסרט ש"פייגלין לא מנסה להכניע, אלא לשמוע דברים. דעתו חשובה בליכוד."
ויש לדברים כבר השפעה מסחררת בשטח. אחרי נאום הבכורה של פייגלין שלשום בכנסת ניגשה ח"כ ציפי חוטובלי לדוכן. חוטובלי, מועמדת לשרה בליכוד, כינתה את פייגלין מהפכן ובעל חזון, בדיוק כמו בנימין זאב הרצל, ואפילו לא פחות.
shalom.red@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם