חקירת שב"ס: האסיר X התאבד בסדין שקשר לסורג השירותים
בן זיגייר קם משנתו ב-15 בדצמבר 2010, קיבל את ארוחת הבוקר, הסיר את הסדין ממיטתו, נכנס לתא השירותים שבו אין כיסוי של מצלמות המעקב ותלה עצמו. כך העלתה החקירה שבוצעה בכלא איילון. בשב"ס טוענים כי לא הוזהרו שהוא בעל נטיות אובדניות
- כל הכתבות בפרשת בן זיגייר
במהלך התחקיר הראשוני של שב"ס נלקחו היומנים המבצעיים של חדר הבקרה בכלא איילון, שאליו הועברו תמונות מצלמות התא שבו הושם זיגייר.
בגלל העובדה שהוא לא הוגדר כאסיר בעל נטיות אובדניות לא הונחו הסוהרים לבצע בדיקות כל כמה דקות אלא ביצעו בדיקות בטווחי זמן שבין 20 עד 25 דקות, תוך שהם צופים במצלמות האבטחה. בטווח זמן כזה די היה כדי לאפשר לזיגייר לשים קץ לחייו בלי שהסוהרים ימהרו פנימה וימנעו זאת ממנו.
תחקיר השב"ס, כמו גם יומן המבצעים וממצאים של אנשי המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה שהגיעו לכלא לאחר שהגופה נמצאה, הועברו לידי השופטת דפנה בלטמן-קרדאי ועל סמך כל אלה היא חיברה את דוח חקירת נסיבות המוות.
בשב"ס ציינו כי בימים האחרונים כי אין דרך למנוע מאסיר להתאבד אלא אם אובחן כבעל נטיות אובדניות על ידי גורמי בריאות הנפש. במצב כזה הוא יוכנס לתא המכונה "חללית", שקירותיו מצופים ספוג ואין בו אביזרים, זיזים או סורגים שניתר להשתמש בהם כדי להתאבד. מעבר לכך ישנה אפשרות לכבול את העצור למיטתו במשך כל שעות היממה.
"מדובר בצעד חריג המבוצע רק לאחר התרעה ממשית", אומרים בשב"ס. "זה לא המקרה של זיגייר. אנשי השב"ס קיבלו הוראה לא לשוחח עם האסיר אלא רק בנושאים כמו מזון ובדיקות יומיות".
נוכח הביקורת על התנהלות מערכת הביטחון בעניינו של האסיר זיגייר ועל הסתרת המידע על כליאתו ומותו מהציבור בכלל ומחברי כנסת ואף מחברי ועדת חוץ וביטחון בפרט, אמר אתמול השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ' במליאת הכנסת: "אין במדינת ישראל אסירים עלומים. האסיר המדובר קיבל את כל הזכויות המגיעות לכל אסיר בישראל. אם בן אדם יחליט להתאבד, קיים סיכוי שהדבר יעלה בידיו בסופו של דבר חרף כל המאמצים הנעשים למניעת הדבר על ידי המערכת ועל אף האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיה".
לדבריו, החזקתו של "האסיר X" תחת שם בדוי נעשתה בהסכמתו המלאה. סיבת השם הבדוי הייתה שמירה על ביטחון המדינה ושמירה על ביטחונו של העצור וביטחון משפחתו. אהרונוביץ' הוסיף כי העצור לווה בכל תקופת מעצרו על ידי מערכות תמיכה וטיפול של גורמי בריאות הנפש חיצוניים ושל השב"ס.
גם מבקר המדינה נדרש אתמול לנושא והשיב: "אני לא נכנס לדיון הזה כרגע. צריך להמתין להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. כל דבר צריך לבדוק בהתאם לנסיבות".
לשאלה עד כמה מותר למבקר המדינה להתערב ולבקר פעולות של השב"כ והמוסד השיב שפירא: "מבקר המדינה לא בודק שיקולי מדיניות בכל תחום. אם הממשלה מעדיפה לנקוט במדיניות מסוימת, אנחנו לא בודקים את עצם המדיניות אלא את קבלת ההחלטות, את היעילות וכו'. בפרשה הזו ישנם דברים שעדיין רב הנסתר על הגלוי, ושטרם נחשפו. לא מדובר פה באירוע שעומד לקרות, שאם מבקר המדינה עצמו לא יתייחס אליו בזמן אמת אז עלול להיגרם נזק. אם הפרשה הייתה מתעוררת כשהוא היה במעצר והיה חשש לחייו, אז זה היה מצריך בירור מיידי. אני עוד לא בודק את הפרשה. זה מוקדם מדי. אין מדובר במעשה פלילי של אדם מסוים, אלא מצב מורכב. יש כבר קולות לוועדת חקירה ממלכתית או אחרת ואנחנו במצב שהוועדה לביקורת המדינה לא עובדת כל עוד לא הוקמה הממשלה החדשה. לוועדה הזו יש את הסמכות לבקש חוות דעת מהמבקר שיתערב בעניין".
בהמשך לפרסום דו״ח החס"מ, להלן תגובה ראשונית של שב״ס: ״שירות בתי הסוהר מודע לגודל האחריות המוטלת על כתפיו בשמירה על חייו של כל אסיר ועצור באשר הוא, לאור זאת מייחס הארגון חשיבות רבה בהתמודדות עם סוגיית האובדנות בקרב המוחזקים במתקני הכליאה. החלטת כבוד נשיאת בתי המשפט מחוז המרכז, השופטת דפנה בלטמן - קדראי בתיק החס״מ כפי שהותרה לפרסום נלמדת על הבטיה השונים. באשר לסוגיית מניעת האובדנות יודגש כי בשנים האחרונות נקט שב״ס במגוון פעולות חדשניות ומאומצות שצמצמו את מספר המתאבדים בצורה דרסטית״.
בהמשך לפרסום דו״ח החס"מ, להלן תגובה ראשונית של שב״ס: ״שירות בתי הסוהר מודע לגודל האחריות המוטלת על כתפיו בשמירה על חייו של כל אסיר ועצור באשר הוא, לאור זאת מייחס הארגון חשיבות רבה בהתמודדות עם סוגיית האובדנות בקרב המוחזקים במתקני הכליאה. החלטת כבוד נשיאת בתי המשפט מחוז המרכז, השופטת דפנה בלטמן - קדראי בתיק החס״מ כפי שהותרה לפרסום נלמדת על הבטיה השונים. באשר לסוגיית מניעת האובדנות יודגש כי בשנים האחרונות נקט שב״ס במגוון פעולות חדשניות ומאומצות שצמצמו את מספר המתאבדים בצורה דרסטית״.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם