כוננות ארבה בישראל: נערכים לפלישת החרק

במשרד החקלאות הגבירו את הכוננות לקראת כניסה אפשרית של נחילי ארבה ממצרים. הציבור נקרא לדווח על נחילים גדולים

דליה מזורי | 4/3/2013 12:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: ארבה
משרד החקלאות הישראלי נמצא ב"כוננות ארבה", על רקע החששות שהנחילים שנמצאים כעת במצרים ייכנסו למדינה בימים הקרובים. במשרד קוראים לאזרחים שנתקלים בנחילי ארבה לדווח על כך באופן מיידי.

- שלושה שבועות לפני פסח: מכת ארבה במצרים

אתמול הגיעה למשרד החקלאות התראה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הימצאות נחילי ארבה באזור  קהיר במצרים. בשל משטר הרוחות ותנאי האקלים השוררים באזור, קיימת סכנה לכך שהארבה יגיע גם  לישראל. עונת האביב הינה עונת ההתרבות של הארבה, ועל כן הסכנה לנזקים שייגרמו על ידי הלהקות עלולה להיות גדולה.
 
ארבה באילת.
ארבה באילת.  צילום באילת: יהודה בן יתח
 
בשל כך, קוראים במשרד החקלאות לציבור לגלות ערנות, ואם נתקלים בנחילים המכילים אלפי פרטים יש להתקשר ל"קו הארבה" במשרד החקלאות, בטלפון: 03-9681500, וזאת על מנת שניתן יהיה לבצע פעולות הדברה. אם מדובר בפרט יחיד או בפרטים בודדים, ניתן לקטול אותם באופן עצמאי.

מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, מרים פרוינד אמרה כי כל הגורמים
הרלוונטיים באזורים בהם צפויה כניסת ארבה לישראל קיבלו עדכון ונמצאים ב"כוננות ארבה". גם מערך ההדברה האווירי והקרקעי מוכן לפעולה אפשרית.

בנוסף, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות נמצאים דרך קבע בקשר עם ארגון ה-FAO, שתפקידו הוא מעקב ודווח שוטף אחר תנועות הארבה בחלקה  הצפוני של אפריקה ומזרחה, עד הודו.

במסגרת נוהל "כוננות ארבה", פנה משרד החקלאות גם לחברות המייצרות ומייבאות תכשירי הדברה על מנת לדאוג למלאי מספק של תכשירי הדברה להדברת המזיק. צוות "כוננות ארבה" אף עובר השתלמויות ותרגילים בשטח בכל שנה, ללא קשר לכוננות.
נזקים של רבע מיליארד דולר

ארבה המדבר (בשמו המדעי: Schistocerca gregaria), הוא המזיק החקלאי הבולט ביותר מאז שהאדם החל בגידול תרבותי של צמחים והוא מוזכר בכתבים עתיקים, בתנ"ך ובקוראן. הוא נמצא בעיקר במרכז אפריקה, כאשר מזג אוויר נוח וגשמי קיץ עשויים להביא לגידול במספר הפרטים ולנדידה.

בשנים מסוימות, הנזק מפלישות ארבה הגיע לרבע מיליארד דולר, וזאת מאחר שהחרק ניזון ממגוון רחב ביותר של מיני צמחים, כולל פירות, זרעים וקליפות עצים. בנוסף, כל פרט של ארבה אוכל ביום כמות השווה למשקלו, כאשר הבוגרים אוכלים שני גרמים ביום – נתון משמעותי כאשר מספר הבוגרים בלהקה יכול לנוע מ-40 ועד 80 מיליון על כל קמ"ר.



ישראל נמצאת בגבול הצפוני של אזורי פלישות הארבה. במשך כ-150 שנה, נרשמו עשר פלישות, שכל אחד מהם נמשכה שנים אחדות. האירוע הקשה ביותר התרחש בשנות החמישים ונמשך כעשר שנים, ובאותה תקופה גם הוקם צוות מיוחד במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

הפעם האחרונה שבה הופיעו להקות ארבה בישראל הייתה בסוף שנת 2004. בזכות התגובה המהירה והיעילה של השירותים להגנת הצומח ושל גופים נוספים ששותפים במאמץ, והודות למזג האוויר ומשטר הרוחות, להקות הארבה חדלו להגיע, ונחילי הארבה שחדרו לישראל הודברו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים