נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, הלך לעולמו
המנהיג הבולט מת הלילה, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. צ'אבס היה בין הדמויות המעניינות בפוליטיקה העולמית של תחילת המאה ה-21 והוביל את הגל השמאלני ששטף את מדינות אמריקה הלטינית
צ'אבס, בנם של זוג מורים שגם גידלו בננות ותירס כדי להתקיים, נולד ב-28 ביולי 1954 בעיירה סבנטה. הוא הצליח לצאת ממעגל העוני והבערות בזכות לימודיו באקדמיה הצבאית, אותם סיים בהצלחה בשנת 1975, ולאחר מכן המשיך להתקדם בסולם הדרגות.
בשנת 1992, הוביל צ'אבס – שהיה סגן אלוף בחטיבת הצנחנים – ניסיון הפיכה כושל נגד ממשלתו של הנשיא קרלוס אנדראס פרז בשל הזעם הציבורי על צעדי הצנע הכלכליים. לצדו של צ'אבס היו קצינים נוספים שחברו אליו במסגרת תנועה סודית שנשאה את שמו של לוחם העצמאות הדרום אמריקאי, סימון בוליבאר.
אולם המהפכה של התנועה הבוליברית המהפכנית כשלה מאחר שקציני חיל האוויר לא הצטרפו אליו, וגם הציבור לא נענה בהמוניו. אחרי 18 הרוגים ו-60 פצועים, הסגיר עצמו צ'אבס ונשלח לכלא צבאי. תשעה חודשים מאוחר יותר, שוב ניסה צ'אבס להוביל הפיכה צבאית, אך התוצאה הייתה זהה והוא ריצה שנתיים מאסר לפני שקיבל חנינה.
אחרי שחרורו, הקים צ'אבס את "תנועת הרפובליקה החמישית", ובעזרת מסרים מהפכניים וקשר עמוק עם בני השכבות הנמוכות בוונצואלה, הוא הצליח לגרוף תמיכה. בבחירות 1998, הוא ניצל את הזעם הציבורי נגד הממסד הפוליטי הוותיק במדינה ונבחר לנשיא החדש.
מאז - למעט ניסיון קצר וכושל להדיח אותו בהפיכה צבאית באפריל 2002 – מחזיק צ'אבס בהגה השלטון בוונצואלה כמעט ללא עוררין, ומצליח להחליש את מתנגדיו הפוליטיים כשהוא מקפיד לקיים את ההליך הדמוקרטי. ביולי 2000, הוא נבחר לכהונה של שש שנים אחרי ששינה את החוקה ובדצמבר 2006 הוא זכה בעוד כהונה. בפברואר 2009, קיבל צ'אבס את תמיכת העם במשאל על הסרת מגבלות משך הכהונה לנבחרי ציבור, ובאוקטובר האחרון הוא ניצח שוב בבחירות.
צ'אבס הוביל מהפכה סוציאליסטית במדינה, אחת ממפיקות הנפט החשובות בעולם, ובין השאר הוא הלאים את מגזר האנרגיה, מגזר הבנקים ומגזרים נוספים. "אני מעריץ שני מנהיגים", הכריז צ'אבס בעבר, "אחד מת ואחד חי". הראשון הוא סימון בוליבר, הגיבור הלאומי שהוביל את כל אמריקה הדרומית לעצמאות. השני הוא פידל קסטרו, שעמו היו לצ'אבס קשרי חברות עמוקים.
קצין הצבא הכריזמטי לשעבר, שנהג להופיע בחולצות אדומות או בחליפות ספורט בצבעי דגל המדינה, קידם גם אנטי אימפריאליסטית שסחפה חלק נכבד מהיבשת הדרום אמריקאית, ובעיקר את אורוגוואי ובוליביה. את חציו הוא כיוון בעיקר נגד ארצות הברית, כאשר השיא היה בימיו של הנשיא ג'ורג' בוש, שאותו הוא כינה "שטן". אחרי בחירתו של ברק אובמה, ניסה צ'אבס לפתוח דף חדש עם וושינגטון, כולל לחיצת יד עם הנשיא האמריקאי, אולם דבר כמעט לא השתנה.
בנוסף, יצר צ'אבס יצר ברית אסטרטגית עם איראן, ובייחוד עם הנשיא מחמוד אחמדינג'אד. השניים התייצבו יחדיו נגד הסנקציות שהוטלו על טהרן בשל תוכנית הגרעין, ובמערב אף חששו כי איראן תשתמש בוונצואלה כדי להציב טילים בליסטיים שיוכלו לאיים על ארצות הברית.
בתקופתו של צ'אבס גם חלה החמרה קשה בגילויי האנטישמיות, בין השאר בשל אמירות תקיפות מצד הנשיא כלפי ישראל והיהודים. "אנחנו תומכים בעם הפלסטיני ובמאבקו הבלתי נשכח נגד המדינה הגזענית של ישראל אשר הורגת, מאיימת ופוגעת בפלסטינים", אמר צ'אבס באחת מפגישותיו עם אבו מאזן.
בין השאר, סילק צ'אבס את השגריר הישראלי מהמדינה בשל פעולות צה"ל, ובמהלך ימי מבצע עופרת יצוקה בעזה, צוירו צלבי קרס על חזית בית כנסת ודגל פלסטין הונף בפרלמנט. בשל כך, עזבו יהודים רבים את המדינה. "אצלנו בוונצואלה המצב שונה בתכלית, כי אצלנו האנטישמיות מגיעה מלמעלה, מהנשיא, מהממשלה ומהתקשורת שנשלטת על ידי הממשלה", אמר אברהם בן שימול, נשיא הקהילה היהודית בוונצואלה.
הכלי המרכזי שהפעיל צ'אבס כדי לקדם את רעיונותיו הייתה תוכנית האירוח הפופולרית שלו, "הלו, פריזידנטה" (שלום, נשיא), שמשודרת בטלוויזיה וברדיו מדי יום ראשון מאז 1999. במהלך התוכנית, שנמשכת שעות אחדות, עונה הנשיא לשאלות הצופים, מציג את הישגי המדיניות שלו, מתייחס לסוגיות מקומיות ובינלאומיות, ולא פעם הוא גם סיפר בדיחות ופרץ בשירה לבדו או עם הלהקות המתארחות.
בשנתיים האחרונות התמודד צ'אבס עם עם מחלת הסרטן שאילצה אותו להעביר שבועות ארוכים בבית חולים בקובה, בהזמנתו של ידידו קסטרו. הוא עבר שני ניתוחים בסוף 2011 ובתחילת 2012, במהלכם הוסר גידול סרטני מאזור הירכיים. בעקבות זאת, הוא מיהר להכריז כי ניצח את המחלה.
אולם בדצמבר 2012, הוא הכריז כי המחלה תקפה אותו מחדש והוא נאלץ לנסוע לניתוח נוסף בקובה. הוא אף מינה לראשונה יורש אפשרי, סגן הנשיא ניקולס מדורו. מאז, לא נראה צ'אבס בציבור, למעט כמה תמונות שפרסמה הממשלה ועדויות של בכירים שביקרו אותו. באמצע פברואר הוא שב לארצו ואושפז בבית חולים בקראקס, שם שהה עד מותו.
צ'אבס היה נשוי פעמיים, אולם לאורך השנים נקשרו לשמו רומנים שונים. הנישואים הראשונים היו לננסי קלומנרס, בת למשפחה ענייה מעיירת הולדתו, והם נמשכו 18 שנה עד שהסתיימו בגירושים בשנת 1992. לשניים נולדו שלושה ילדים – רוזה וירג'יניה, מריה גבריאלה והוגו רפאל. נישואיו השניים, לעיתונאית מריסבל רודריגז אורופזה, נמשכו כשבע שנים והם נפרדו בשנת 2004. לשניים יש בת, רוסינס. כמו כן יש לצ'אבס שני נכדים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם