האיש שרצח את חזונו של דור שלם
מה מחריד הוא לחשוב, כי כל הפורענות הזאת הייתה רק אדם, בשר ודם. מתוך טורו של העורך הראשון של מעריב, שפורסם למחרת מות סטאלין
העמוד הראשון של מעריב מה-6 במארס 1953 צילום: ארכיון מעריב
מי שנתן הגורל בידיו את השאנסה האדירה הזאת - את מתנתם של לנין וטרוצקי לו - את השלטון על רוסיה הגדולה, העשירה, הכמהה למהפכה חברתית, הנקייה מפולש זר, השוכנת בשלום עשרים שנה, הנשענת על אהדת פועלי עולם מחוצה לה. ומי אשר איבד והפסיד את השאנסה הזאת - ודילדל את ארצו ורמס ברגל נאווה את נדכאיו, והניף את דגל השקר מעל הממלכה העצומה הראשונה שנמסרה אי פעם בידי המון האדם העובד.
ומה משונה, מה מחריד הוא לחשוב, כי כל הפורענות העל מימדית הזאת הייתה רק. . . אדם . בשר ודם אחד, עפר ואפר, שטף דם במוח, קוצר נשימה, חוסר חמצן, לחץ דם, טמפרטורה ואיננו. מי שניהל שלושים שנה מלחמה קרה, מלחמה קרה עד מוות - בתקוות האדם.
אין אנחנו יכולים לדעת, כמובן, מה קרה באמת בקרמלין, מתי מת סטאלין ואם בידי שמים או בידי אדם וכיצד ומתי החליטו להודות במותו. על כל פנים אין הפרטים הללו משפיעים על קווי היסוד של האירועים. כי הרי על כל פנים ברור, שסטאלין לא השאיר אחריו יורש.
כלומר: לא הותיר אדם בעל אוטוריטה בדומה לו, אדם שיוכל לרכז מסביבו מלכתחילה אף שמינית הפרסטיז'ה שלו. הרי זהו עונשה של דיקטטורה, שהיא אינה יכולה להגדיל ולפאר אדם שני, ושככל שהיא מעלה את כסאה של האישיות המרכזית האחת, כן היא כורה קבר להמשך שלטונו ולמורשתו, כי אסור שיהיה יורש ראוי לכתר.
ברור, איפוא, שהיורש איננו איש, אלא - כוח. וברור כמו כן, שאין זה כוח אידיאולוגי, אלא - כוח האגרוף.
עזריאל קרליבך
ארכיון מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם