חשש בישראל: הכוח הבינלאומי של האו"ם יעזוב את גבול סוריה
במערכת הביטחון מעריכים: גם אם החיילים הפיליפיניים ישוחררו, החטיפה תאיץ את פירוק כוח האו"ם שמוצב בין ישראל לסוריה מאז 1974. החוטפים פרסמו אתמול מסרי כניעה וטענו: "אסד יורה עלינו כדי להרוג את המשקיפים ולהטיל עלינו את האחריות"

ההערכה במערכת הביטחון היא כי גם אם החיילים הפיליפיניים ישוחררו בשלום, החטיפה תאיץ את פירוק כוח האו"ם שמוצב בין ישראל לסוריה מאז שנת 1974, ומונה 1,500 חיילים.
באופן פורמלי, הכוח עלול להתפרק עקב פרישה של מספר מדינות החברות בו משיקולי תקציב, ואולם באופן מעשי ההתפרקות תביא לידי ביטוי את העובדה שכוח האו"ם כבר אינו רלוונטי: הוא שייך לעידן של המדינה הסורית, שעבר מן העולם. למעשה, מרבית קווי הגבול ששורטטו באזורנו ב-1923 על ידי המעצמות האימפריאליסטיות של אותה תקופה, בריטניה וצרפת (בהסכם סייקס-פיקו), אינם מוכרים עוד על ידי שחקנים אזוריים מתרבים והולכים.
תפקידו של כוח האו"ם בגבול הסורי-ישראלי הוא לפקח על הסכם השלום ולקבל דיווחים על הפרות משתי המדינות, כמו למשל נפילת הפגזים בישראל. אולם לא מדובר בכוח ביטחוני של ממש. בחודשים האחרונים, מלבד חטיפת החיילים הפיליפינים, סבלו אנשי האו"ם מהתנכלויות מצד הסורים שאילצו אותם מספר פעמים לרדת באמצע נסיעה מרכביהם וגנבו אותם.
"כרגע הכוח במקומו אבל הכל יכול להיות", אמר אמש גורם צבאי. "אם המשטר בסוריה יתחלף אז ברור שהמנדט שניתן להם אחרי מלחמת יום כיפור יצטרך גם הוא להשתנות".
על רקע פרשת החטיפה, ולקראת סיומו של שבוע דרמטי בסמוך לגבול הצפוני, הולכות ומתחדדות מספר תובנות במערכת הביטחון: החשש הגדול ביותר בישראל הוא שגורמי ג'יהאד עולמי, המזוהים גם עם אל-קאעידה, מתבססים בדרום סוריה, לא רחוק מהגבול עם ישראל. ריכוז אנשי הגי'האד העולמי הגדול ביותר בדרום נמצא סמוך לעיר דרעא. מדובר באותם אנשי ג'יהאד שחטפו את חיילי האו"ם.
בתחילה נטען כי אנשי האו"ם סייעו למשטר אסד. אמש כבר דרשו מהנשיא הסורי להפנות את האש לעבר ישראל ולא נגדם. וזוהי רק ההתחלה.

במערכת הביטחון גם סבורים כי המדינה הסורית החדשה, שתוקם בסיומה של מלחמת האזרחים, לא תהיה יציבה. למעשה, ספק אם תהיה מדינה. סוריה הולכת ומתפרקת למספר תתי מדינות. משטר אסד עשוי לשרוד בצפון המדינה, סמוך לעיר לטקיה. האזור הזה נחשב למעוז העדה העלאווית, שעליה נמנה הנשיא.
עוד עובדה חשובה: סוריה נעשתה זירה להתגוששות בין גושית, ממש כמו שווייטנאם שימשה זירה למאבק בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כמו בימים ההם, גורמים בינלאומיים רבים בוחשים במאבק הפנים סורי. נראה כי ארצות הברית והמערב תומכים באופן משמעותי בכוחות המורדים (שכוללים ערב רב של למעלה מ-90 ארגונים, רבים מהם מזוהים עם רעיונות הג'יהאד העולמי), בעוד שמשטר אסד נהנה מתמיכה מסיבית של רוסיה, איראן וחיזבאללה, ומתמיכה מדינית של סין.
מלחמת האזרחים בסוריה מלמדת כי חלפו למעלה מ-20 שנה שבהן ההגמוניה העולמית של ארצות הברית הייתה מוחלטת. הבעיה היא שתמיכת המעצמות בצדדים השונים מקזזות זו את זו. לכן, התיקו במלחמת האזרחים יכול להימשך עוד זמן רב. בינתיים, יותר מ-50 אלף סורים כבר נהרגו, ומספר הפליטים חצה את רף המיליון.
וזה מתקשר גם לעניין הבא: אתמול חשפו שלטונות סוריה מתקני האזנה מתוחכמים באזור נמל לטקיה. צילומי המתקנים מזכירים מתקני האזנה מוסווים כסלעים בשטח, שנחשפו בעבר בלבנון, ויוחסו לישראל. גם אתמול נטען בסוריה כי מתקני ההאזנה הוצבו בשטח על ידי ישראל.

על פניו, זו אינה אפשרות מופרכת: בתקשורת העולמית מיוחסות לסיירת מטכ"ל פעולות של הטמנת אמצעי מודיעין בעומק שטח האויב. לישראל (כמו גם למודיעין האמריקאי) עשוי להיות עניין רב במעקב אחר הנעשה באזור לטקיה.
השאלה העיקרית היא מדוע מתקני ההאזנה התגלו דווקא עכשיו. שלוש אפשרויות: או שהם נחשפו באקראי, או שהתגלו באמצעות ציוד מתקדם שהועבר לפני מספר שנים על ידי ארצות הברית לממשלת לבנון (וזלג לסוריה) או שהגילוי נעשה באמצעות ציוד אלקטרוני מתוחכם ששולחים הרוסים לסוריה, במסגרת המאבק הבין גושי המחריף, שישראל היא רק שחקנית משנית בו.
בהכנת הידיעה השתתף אסף גבור
