"מלחמה שמתנהלת מתחת לאף שלנו"
החיילים מביטים על העשן מעבר לגבול ונערכים לבאות. הילדים ברמת מגשימים מתצפתים מהגגות על סוריה והמושבניקים מרגיעים: "תראה איזה נוף"
- משקיפי האו"ם לא ישוחררו עד נסיגת כוחות אסד
- חשש בישראל: כוח האו"ם יעזוב את גבול סוריה
- "ממש מתחת לאף שלנו מתנהלת לה מלחמה"

הגבול הסורי דליק והעשן נראה היטב מהכפרים בצד השני. הגבול אמור להיות סגור לאזרחים, בטח לעיתונאים, אבל למרות זאת אנחנו מצליחים להגיע אליו בקלות. על הגבול חיילים מגדוד של התותחנים. לפני מספר חודשים הם היו כאן באימון בצפון, עכשיו הם תופסים קו מתוח. מהמוצב שלהם בדרום הרמה יוצאים ונכנסים נגמ"שים צה"ליים על מובילים. בכניסה למוצב נתלה השלט "בגודל הרצון - תלוי גודל הכוח".
אחרי 45 דקות דקות של נסיעה על הגבול, החל פתאום לדלוק אחרינו רכב ובו שלושה קצינים שלחוצים מהכוח "העויין" שמסתובב להם בגזרה. הפרצוף של אחד מהם נראה מוכר. זהו סרן ברק, קצין האג"ם של הגדוד. לפני מספר חודשים ראינו אותו במוצב צפוני יותר בעת ביקורו של שר הביטחון אהוד ברק. דקות לאחר שהשר יצא מהמוצב נפלה פצצה ליד. אז הוא היה מ"פ, היום הוא כבר התקדם וכנראה שבעתיד נפגוש אותו שוב - עם דרגות גבוהות יותר. "אתם כבר לא יכולים להסתובב כאן", הוא אומר ומשתדל לחייך. "בחייאת אחי, זהו, אף אזרח לא נכנס לכאן יותר. נגמר".
חוזרים לרמת מגשימים, למכולת הקטנה. על לוח המודעות שלט המודיע לתושבים שבשבוע הבא יישמעו קולות נפץ במשך היום ותהיה תנועת צבא באזור. קולות הנפץ, מספרים לנו עומר וצורי, ילדים המתגוררים ביישוב, הם דבר שבשגרה עוד לפני התרגיל. "אני לא מפחד", אומר צורי, "נראה לך? שיריבו ביניהם ולא איתנו". הילדים ביישוב פיתחו לעצמם בחודש האחרון תחביב חדש. לעמוד על הגבעות והגגות עם משקפות ולהתסכל על המלחמה בסוריה. המבוגרים קלטו מה עושים הילדים ומיהרו להוריד אותם משם מחשש שייפגעו.
ביציאה אנחנו תופסים את בני. הוא גדל באשדוד והגיע ליישוב בעקבות אשתו שגדלה כאן. כשביקר את הוריו האשדודים הביע פליאה איך הם יכולים להתרגל ולהשלים עם הטילים מעזה. "עכשיו הם אומרים לי, תגיד, איך אתה מסתדר עם הפיצוצים בגולן?".
