פסל סדאם: "החרטות של האיש עם הפטיש"
לפני עשור ניפץ ג'וברי אל- קאדום את פסל הרודן בבגדאד והפך לסמל נפילת השלטון. אבל כעת הוא מביע חרטה על כך. "אז היה לנו דיקטטור אחד – עכשיו יש לנו מאות", הוא אומר.
- מת הגנרל שהוביל את צבא ארה"ב לניצחון על משטרו של סדאם חוסיין
- חשש: עיראק על סף עימות בשל הנפט הכורדי
- עיראק: צו פינוי לקברו של סדאם חוסיין
אולם עשור אחרי, "האיש עם הפטיש" – שנעזר בטנק אמריקאי כדי להפיל את הפסל, מתחרט על המעשה שעשה ועל הסמליות הרבה לה זכו מעשיו. "אני שונא את סדאם", אמר ג'וברי בן ה-52 בראיון ל"אובזרוור". "חלמתי במשך שנים על הפלת הפסל, אבל מה שהגיע לאחר מכן היה אכזבה מרה".
"אז היה לנו דיקטטור אחד – עכשיו יש לנו מאות", הוא אומר ומשקף את הלך הרוח ברחוב העיראקי, במדינה שסועה פוליטית ומלאת שחיתויות בה נהרגים אנשים על בסיס יומיומי. "שום דבר לא השתנה לטובה".
סרטון וידאו מאותה התקופה מראה את ג'וברי, גבר חסון בגופייה ושער קצוץ מנגח את גוש הבטון הגדול בזעם רב. אולם מה שהתרחש באותו היום הוא עדיין נושא שנוי במחלוקת. דיווח ב"לוס אנג'לס טיימס" ב-2004 הציע כי הפלת הפסל הייתה הצגה מבוימת ומנוהלת היטב – טענה אותה מכחיש ג'וברי.
מי שהעלה טענה זו, וסתר את טענת ג'וברי, היו החיילים האמריקאים, ביניהם צוות הטנק שעזר לגרור את הפסל ממקומו. לפני שנתיים הם אמרו ל"ניו יוקר" כי הפטיש היה שייך להם וכי אחד המפקדים מסר אותו לאזרחים עיראקים שהיו במקום, שבתורות ניפצו את הפסל. ג'וברי היה הראשון לעשות כן.
למרות החרטה שהביע, היום בו הופל פסלו של סדאם נשאר חקוק בזיכרונו. "הייתי לבדי בחנות שלי ועבדתי. השעה הייתה שעת צהריים. שמעתי שהחיילים האמריקאים הגיעו לפרברי העיר. לקחתי את הפטיש שלי והלכתי לכיוון הכיכר", סיפר ג'וברי. "היה לי רעיון ללכת ולהפיל את הפסל – וזה מה שעשיתי. במקום היו שוטרים חשאיים ממשטרו של סדאם. הם צפו במעשי, אבל חברי הקיפו אותי והגנו עלי".
"האמריקאים הגיעו למקום כעבור 45 דקות. מפקד הכוח שאל אותי אם אני זקוק לעזרה ואז משך את הפסל למטה. אבל בהתחלה הייתי שם לבד. אחר כך הגיעו למקום אלפי אנשים. בשבילי זו הייתה נקמה על מה שהמשטר עשה לי, על השנים הרבות בהן ביליתי בין כותלי הכלא". ג'וברי בילה 11 שנים בכלא תחת משטרו של סדאם, לאחר שטען כי בנו של הדיקטטור, עודאי, לא שילם לו עבור תיקון האופנוע שלו. הוא שוחרר לבסוף בשנת 1996.
החרטות על המעשה החלו, לדבריו, בשנים בהן הייתה עיראק נתונה למשטר אמריקאי – ממנו סלד. שום דבר מאז לא שינה את דעתו, לא סיום הכיבוש ולא מסירת השלטון המרכזי חזרה לידיים עיראקיות.
"תחת שלטון סדאם הרגשנו בטוחים. הייתה שחיתות, אבל לא כמו שיש היום. חיינו היו מוגנים. המצרכים הבסיסיים כמו חשמל וגז היו זולים. היום הרחוב מלא בשודדים, רוצחים ואלימות על רקע עדתי".
ג'וברי מאשים את הפוליטיקאים העיראקים ואת האמריקאים במצבה של עיראק היום. "האמריקאים החלו את ההרס, והפוליטיקאים העיראקים המשיכו אותו. אין פה עתיד. לא כל עוד המפלגות המכהנות עדיין בשלטון", הוא אומר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם