מסוק הקוברה: בשירות ישראל מאז 1975
מסוקי הקרב המתקדמים נרכשו כחלק מלקחי מלחמת יום כיפור, ושימשו את חיל האוויר מאז בכל מבצע צבאי. "טבילת האש" שלהם הייתה במלחמת לבנון הראשונה
אורכו של המסוק הוא כ-16 מטרים, וגובהו כ-4 מ'. רוחבו צר ממטר - ועובדה זו מהווה יתרון משמעותי בעת לחימה. בתא הקדמי יושב מקלען, אשר אחראי על תיפעול מערכות הנשק של המסוק, ובתא האחורי על מושב מוגבה יושב הטייס. העובדה ששני אנשי-הצוות של המסוק יושבים זה מאחורי זה, איפשרה להצר את גוף המסוק במטרה לצמצם את השטח הנחשף לאש האוייב.
המנוע של מסוקי הקוברה בעל הספק של 1,800 כח סוס, ומותקנת בהם מערכת אופטית שפותחה בשיתוף הצבא האמריקאי, ואשר מושתתת על פליטת אנרגיית האינפרא-אדום ומאפשרת ראייה בלילה ושיפור פגיעות גם במזג-אוויר קשה ובחשיכה.
הוא יכול להגיע למהירות מירבית של 227 קמ"ש, והטווח המירבי שלו 507 ק"מ. משימתו העיקרית היא תקיפה כנגד מטרות קרקעיות וחימושו כולל טילי טאו נגד טנקים, שתי כוורות רקטות ותותח תלת-קני 20 מ"מ.
המשקל של המסוק כשהוא ריק עומד על כמעט 3,000 ק"ג, והוא יכול להגיע עד משקל מירבי של כ-4,500 ק"ג.
מסוקי הקוברה נרכשו כחלק מלקחי מלחמת יום כיפור, ומטרתם הייתה לתת מענה מהיר ומדויק להתקפת פתע של כוחות שריון. את טבילת האש הראשונה שלהם עשו המסוקים בזמן "מבצע שלום הגליל" (של"ג, או מלחמת לבנון הראשונה), בו הם פעלו באינטנסיביות רבה. בין היתר, הם תקפו כוחות שריון ונ"מ סורים, השמידו מפקדות מחבלים וסייעו לכוחות החי"ר והשריון של צה"ל. מאז, לקחו מסוקי הקוברה חלק בכל מבצע צבאי שביצעה ישראל.
בתחילת המבצע הופעלו הקוברות נגד טנקים ורכבי מחבלים לכל רוחב החזית. עם כניסת הצבא הסורי לזירת הלחימה בלבנון, הופנו מסוקי הקוברה כנגד כוחות השריון הסורי, תוך הענקת סיוע קרוב וצמוד לכוחות הקרקע. למשימה זו השתמשו מסוקי הקוברה בעיקר בטילי הטאו שלהם, שהתגלו כיעילים ביותר גם כנגד טנקי ה-T-72 החדישים של צבא סוריה, ונגד משגרי קטיושות. מסוקי הקוברה של חיל-האוויר השמידו במהלך מלחמת לבנון הראשונה עשרות טנקים וכלי רכב משוריינים וקלים של צבא סוריה ושל המחבלים, והוכיחו את יכולתו הרב-גונית של המסוק.
כחלק מלקחי מלחמת לבנון, הוקמה ב-1985 טייסת קוברה נוספת, ונרכשו מסוקים נוספים מארה"ב. עד מהרה הוכרזה הטייסת מבצעית, והחלה ליטול חלק בפעילות הבטחון השוטף של חיל-האוויר. ב-21 באוקטובר, בעיצומה של גיחת אימונים של צמד קוברות בצפון הארץ, התרסק מסוק קוברה במימי הכנרת.
המסוק השני נחת לצד הקוברה המרוסקת, וצוותו ירד לנסות ולחלץ את הטייסים שהיו לכודים במסוק, שהיה שקוע בבוץ. לאחר כ-50 דקות של מאמצי חילוץ והחייאה חולצו הטייסים והועברו לבית-החולים רמב"ם בחיפה. על תושייתם בהצלת הטייסים הלכודים זכו טייסי הקוברה ברישום לזכות ממפקד חיל-האוויר דאז, האלוף עמוס לפידות. המסוק שופץ וחזר לשירות.
ב-16 באוקטובר 1986, במהלך תקיפה שיגרתית בלבנון נפגע מטוס פאנטום, כתוצאה מתקלה טכנית, ושני אנשי הצוות נאלצו לנטוש את המטוס בשטח לבנון. מסוק קוברה של חיל-האוויר חילץ את הטייס תחת ירי של מחבלים, בעודו נתלה על מגלשי המסוק. הנווט של המטוס, רון ארד, נפל בשבי ונעדר עד היום.
מסוקי הקוברה מילאו תפקיד חשוב גם במבצע "ענבי זעם", שהחל ב-11 באפריל 1996. עיקר פעילותם בימים הראשונים למבצע היה איתור וחיסול משגרי קטיושות בגיזרה המזרחית, צפונית לגבול רצועת הביטחון. המסוקים שהו באוויר 24 שעות ביממה, כשהם מוכנים להיכנס בכל רגע לתוך שטח לבנון, ולטפל בכל איום.
בנובמבר 1996 קיבל חיל-האוויר במתנה מסוקי קוברה משומשים מארה"ב, מעודפי הצבא האמריקאי. כל המסוקים ברשות צה"ל עברו מספר שינויים כדי להתאים אותם לשירות בחיל-האוויר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם