חופשת שחרור: החיים החדשים של נועם שליט
הוא חולם לעבוד בתפקיד הסברתי ומצר על הטעויות שעשה בניסיון להיכנס לכנסת. הכתב אבי יופה הצטרף לשליט בנסיעה לנורווגיה
בעוד החיה הטורפת מנסה להשתיק את קורבנה, נכנס לתוך האיגלו המאולתר נועם שליט ועל פניו מבט מסוקרן. בדומה לאחרים שהיו במקום, גם הוא הביט בפליאה בהתרחשות הלא שגרתית שלתוכה נקלע, ותהה אם עליו לפעול כדי להציל את היונה.
עד לא מזמן שליט דווקא ידע כיצד להתנהל בעולם של נצים ושל יונים. בכל זאת, כבר 17 שנה שהוא במפלגת העבודה, שידעה הרבה מלחמות בין שתי ההגדרות הפוליטיות האלו.
אבל הפריימריז הותירו אותו הרחק מאחור, והפכו אותו מאביו של החייל הפדוי גלעד שליט, שהוביל יחד עם אביבה את המאבק לשחרורו, לאזרח הקטן נועם שליט. "אני לא נמצא עוד בפרונט. אני שולח את גלעד", אומר שליט. "אני לא יודע אם נעלמתי או פרשתי. פשוט לא נבחרתי בפריימריז של המפלגה. מה אני יכול לעשות?"
אז מה אתה עושה עכשיו?
"כרגע אני מחפש עבודה. בינתיים אני משפץ את הצימרים של המשפחה ועוד דירה בבעלותנו בקריות. נראה מה יהיה".
מה העיסוק שהיית בוחר לעצמך, אם זה היה תלוי בך?
"שאלה טובה. אם זה היה תלוי בי הייתי בוחר לעבוד בתפקיד הסברתי או דיפלומטי במשרד החוץ. השירות לא חייב להיות בחוץ לארץ, אפשר גם בירושלים. או שהייתי הולך לעבוד בארגון בינלאומי גדול".
ניסית להתקבל לאחד מהתפקידים האלה?
"זה לא פשוט. צריך לעבור מכרזים וועדות ברמות האלה. אני לא יכול להיות איזה מינוי של מישהו שמוצנח מלמעלה. זה תהליך".
למה החלטת לעזוב את התפקיד שלך בחברת "ישקר"?
"היה לי קשה לחזור לשולחן שלי שם, אחרי שהסתובבתי בכל המסדרונות הנחשבים בארץ ובעולם. הרגשתי שמיציתי".
ההחלטה לעזוב את עבודתו בחברה של סטף ורטהיימר ולהצטרף לפוליטיקה התקבלה בינואר אשתקד, חודשים ספורים לאחר שבנו גלעד שוחרר משבי חמאס. שליט הכריז כי בכוונתו להתמודד על מקום בכנסת הבאה מטעם מפלגת העבודה. אביו של החייל הכי מפורסם בארץ, שהורגל לאהבת הציבור הישראלי ולתמיכתו במאבקו לשחרור בנו החטוף, החל להיחשף לביקורת נוקבת שלפיה ניצל את מעמדו הציבורי ואת מצבו של גלעד כדי לצבור הון פוליטי. התוצאה האלקטורלית של הקמפיין שלו ידועה: שליט נבחר במקום ה-39 ברשימת המפלגה לכנסת.
אתה לא כועס על התקשורת, שנראה כאילו התעלמה ממך במכוון במהלך הפריימריז לעבודה?
"ממש לא. קשה להתחרות בסביבה שיש בה כל כך הרבה מועמדים וסלבים, אבל לא נראה לי שהתקשורת התעלמה ממני. הופעתי בטלוויזיה גם במהלך מבצע "עמוד ענן". אפילו כשלא נבחרתי, וסיימתי במקום נמוך, הדבר פורסם".
ועדיין , אתה אביו של מי שנחשב לבן של כולם, ונראה שחלקך בפריימריז היה מוצנע קצת.
"כי היו אייקונים אטרקטיביים יותר, כמו מיקי רוזנטל ומרב מיכאלי, או סתיו שפיר. מה שצורם הוא שאנשים כמו שפיר, שיש לה כריזמה, מצטרפים למפלגה ואחרי חצי שעה הם כבר מועמדים לכנסת. מה סתיו שפיר עשתה שמגיע לה להיות בכנסת? העבירה כמה ימים בהפגנות? אין לה שום ניסיון. היא בת עשרים ומשהו. מילא איציק שמולי, שהחזיק בתפקיד ניהולי כיו"ר התאחדות הסטודנטים. אבל היא?"
והתוצאה היא שנועם שליט נותר בחוץ.
"עזוב את זה, יש פעילים ותיקים שלא קפצו על איזושהי עגלה ולכן הם לא בפנים. אבל בסדר, זה טבעם של פריימריז".
אתה מאוכזב מהמתפקדים של העבודה?
"לא היו לי הרבה ציפיות, אז גם אין הרבה אכזבות. אני מאוכזב מהרשימה. יש אנשים טובים כמו עומר בר לב, חבר ותיק במפלגה, שלא קפץ על העגלה. אבל זה שאין נציג לקיבוצים, לערבים ולדרוזים זה מאוד בעייתי".
ומה לגבי שלי יחימוביץ'? לדעתך היא צריכה להמשיך בתפקידה כיו"ר המפלגה?
"כן. אי אפשר לומר שהיא הייתה הצלחה גדולה בבחירות, אבל בכל זאת משהו היא עשתה. אי אפשר להתעלם מכך שהיא העירה את העניינים. העניין שלי הוא לא פקטור. זה לא משנה כלום".
למה לא? אם אני נועם שליט, ואני מביט לאחור על הכותרות הרבות שליוו את ההכרזה שלי על ההתמודדות, אני רואה איך היא העדיפה את סתיו שפיר ואיציק שמולי על פניי.
"שלי גם לא הצליחה להכניס את המקורבים שלה, כמו עופר קורנפלד, שהיה העוזר האישי שלה".
אבל מיכל בירן נכנסה.
"מיכל מחזיקה את כל המשמרת הצעירה של העבודה, שם היא הייתה יו"ר. תראה, אי אפשר להחליף את שלי. זה לא משדר אמינות למפלגה".
אז אין בך טיפת כעס על יחימוביץ'?
"לא. בסוף אולי דווקא טוב שלא נכנסתי. מכל רע יכול לצאת טוב, אי אפשר לדעת".
חשבת כך גם כשהחלטת להתמודד?
"בהתחלה, כששלי ביקשה ממני לרוץ, זה היה רחוק. האמנתי שיש לה הכוח להכניס אותי. לאט-לאט, וככל שהצטרפו יותר אנשים, התברר לי שזה יהיה קשה יותר. הייתי הראשון שהכריז על התמודדותו, וביום הפריימריז הגיעו לבסוף 83 מתמודדים".
חלקם אפילו ח"כים ממפלגות אחרות, כמו נחמן שי.
"הרבה קפצו על העגלה. יש לי ביקורת גדולה על הרשימה, שהיא בכלל לא ייצוגית. היא כוללת רק אנשי תל אביב והמרכז, בלי קיבוצים ומושבים. לא ערבים, לא דרוזים, אף אחד מהפריפריה. עמיר פרץ ישב על המשבצת הזו אבל הוא כבר איננו. מרב מיכאלי תדאג לקיבוצים ולמושבים? לשדרות? לקריית שמונה?"
חשבת שמגיע לך להיות חבר כנסת אחרי מה שהמשפחה שלך עברה?
"לא. עשיתי טעות שלא פרשתי אחרי ועידת העבודה. רצתי ברשימה הארצית, ואחרי השינויים בוועידה מצאתי את עצמי מתחרה על המשבצת של הקיבוצים והמושבים, כשאני לא קיבוצניק ולא מושבניק. אני רק רשום ביישוב ששייך למחוז המושבים. אז הייתי צריך להבין שהסיכוי שלי להיכנס הפך להיות נמוך".
מה לגבי הפעילים של המטה לשחרורו של גלעד? לא ניסית לגייס אותם למענך? הם היו יכולים להיות כוח עצום.
"כל אחד מהפעילים הוא אדם בפני עצמו. זה לא צבא שעומד לרשותי. הם היו פעילים למטרה מסוימת, אבל לא לפוליטיקה. אין לי טענות כלפיהם. להפך. ניסיתי פה ושם להיעזר בהם, אבל לא יותר מדי".
וכלכלית? בטח גייסת הרבה כסף. כמה המסע האחרון עלה לך?
"כמה עשרות אלפי שקלים".
שליט שוהה בנורווגיה כאורח של הארגון הנוצרי אוהד ישראל "קריסטנפולק". אחת לשנתיים מעניק הארגון, בשיתוף קרן שהקימה משפחתו של הפוליטיקאי הנורווגי קורה קריסטנסן, פרס יוקרתי על שמו לאדם או לארגון שהציגו אומץ, כוח ויושרה תוך שמירה על ערכים וסולידריות עם ישראל והעם היהודי.
קריסטנסן, חבר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית, היה מהפוליטיקאים היחידים בנורווגיה שתמכו גלויות בישראל. הוא היה חבר ועדת פרס נובל לשלום שהחליטה להעניק את הכבוד ליצחק רבין ז"ל ולשמעון פרס, וכשהוחלט לצרף את יאסר ערפאת לרשימת מקבלי הפרס הוא פרש מהוועדה, בטענה שערפאת הוא מחבל. לפני שנתיים הוחלט להעניק את הפרס לארגון יד ושם, והשנה מי שנבחר לקבלו במסגרת "אוסלו סימפוזיום 2013" הוא גלעד שליט.
אלא ששליט הבן מטייל מאז ינואר עם ידידה באוסטרליה ובניו זילנד, בהזמנת קרן היסוד, והוא עתיד לשהות שם עד אפריל, כך שאביו נועם הגיע לקבל את הפרס בשמו. אגב, גם הבת הדס, שהעדיפה להתחבא מהתקשורת בתקופת המאבק, נמצאת כרגע באוסטרליה בחיפוש אחר עבודה.
האם ראוי שחייל פדוי שבי יזכה בפרס בשווי 100 אלף קרונות נורווגיות (כ-70 אלף שקל) בעוד שיש רבים אחרים שלא חזרו לביתם בין החיים?
"לגיטימי לשאול את השאלה הזו, ואני לא חושב שמגיע לגלעד פרס כספי, למרות שכבר היו הרבה מדינות שהזמינו אותו אליהן לקבל כסף והוא סירב. אני לא יודע מה השיקול של הנורווגים, אבל גלעד לא הטיל וטו על העניין. אם הפרס היה מגיע מגוף בישראל אולי היה בזה טעם לפגם. הנורווגים ניסו לעזור לנו בזמנו עם השחרור שלו, ולכן גם טסתי לכאן עוד ב-2007. אם זה היה ארגון ישראלי הייתי מעדיף שיתרמו את הכסף למטרות אחרות. אבל לא התווכחתי איתם אם זה לגיטימי. צריך לחשוב גם אם הצד האחר ייעלב".
ביארטה אסטבו, סגן עורך בעיתון הנורווגי "נורגה אידג", העיתון הנוצרי השני בגודלו במדינה, הוא האדם שאחראי למתן הפרס עם קרן קריסטנפולק ובשיתוף השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים. הוא מסביר כי השיקולים מאחורי הבחירה בגלעד שליט היו ערכיים.
"אנחנו עושים את זה מתוך גישה אידאולוגית", הוא מדגיש. "המטרה היא להראות לעם בישראל שאנחנו עומדים מאחוריהם ותומכים בהם, ולהצליח להשפיע על הדיון הציבורי בנורווגיה לטובת ישראל. בינתיים זה נעשה בהצלחה גדולה. זה לא קשור לכסף, זה המסר. את הפרס נמשיך להעניק עוד לפחות 100 שנה, והוא יהיה חלק מחיזוק היחסים בין הנוצרים לבין ישראל. היו כל מיני מועמדים ובחרנו לבסוף בגלעד, כי הוא נחשב לבן של כולם בישראל".
נועם מעדכן כי גלעד החלים לחלוטין מהפצעים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו בשבי, פרט לפגיעה שהוא ממשיך לסבול ממנה בידו השמאלית. בשובו מחו"ל יהיה לו די זמן להתכונן ללימודי הכלכלה שנרשם אליהם במרכז הבינתחומי בהרצליה, אבל בינתיים מטרידה את המשפחה בעיה אחרת: העובדה שגלעד הפך לכוכב שלא מרצון.
מה דעתך על זה שגלעד הפך לסלב בישראל?
"גלעד מגיע להרבה ערבי התרמה וזוכה לכבוד, אבל הוא לא אשם שמזמינים אותו כל הזמן. בכל מקום שהוא הולך אליו שולפים מצלמה. הוא רוצה לחיות ולא להישאר בחדר שלו כל הזמן. כשגלעד רוצה ללכת למשחק כדורגל בבלומפילד, מצלמים אותו גם שם. הוא אשם בזה? הוא לא דומה לסלבים האלה, שכשהם יוצאים מהבית הם מתקשרים להודיע על זה לצלמי פפראצי שיתפסו אותם. החטטנות מציקה לנו. הוא לא מעוניין שיצלמו אותו בכל חור וידווחו על כל צעד שלו".
נורווגיה נחשבת לאחת החזיתות הקשות ביותר בשביל ההסברה הישראלית. בעבר היא הייתה אחת הידידות הטובות של ישראל, אך מאורעות היסטוריים שינו את מערכת היחסים.
יש המייחסים את תחילתו של המשבר להחלפתו של הממשל בירושלים, שהחליט להוביל קו קפיטליסטי לעומת הקו הסוציאליסטי שהיה נהוג עד למהפך ב-1977. אחרים טוענים כי מקורו של המשבר בכישלון הסכמי אוסלו שנחתמו עם יאסר ערפאת, וההבנה הנורווגית שכל מה שקורה במזרח התיכון, בדגש על מערכת היחסים עם הפלסטינים, קשור בישראל.
חוסר האמון כלפי ישראל מצא את ביטויו בהלך רוח אנטישמי בציבור הנורווגי, שניזון מכלי התקשורת ומהפוליטיקאים המקומיים. במהלך מבצע "עופרת יצוקה", למשל, נרשמו הפגנות אלימות נגד השגרירות הישראלית והופעלה אלימות פיזית כלפי מפגינים פרו-ישראלים. לעומת זאת, במהלך מבצע "עמוד ענן" לא חזרו תמונות דומות ברחובות נורווגיה.
בשנתיים האחרונות הלכה מערכת היחסים והשתפרה מעט, וכרגע הציפייה של ארגונים תומכי ישראל בנורווגיה היא להחלפת השלטון הנוכחי בבחירות בספטמבר הקרוב, ולתחילתה של גישה אוהדת יותר כלפי ירושלים. אחת מאלו שצפויות להוביל את הממשלה הבאה בנורווגיה היא סיב ינסן, מנהיגת מפלגת הקדמה הימנית, שצפויה להיות המפלגה השנייה בגודלה בבחירות הקרובות. ינסן עצמה תמונה, ככל הנראה, לתפקיד שרת האוצר או החוץ הבאה, ובמידה שהדבר יהיה תלוי בה היא תעצור את המימון הנורווגי לרשות הפלסטינית, שמגיע לעשרות מיליוני קרונות בשנה.
"הבעיה העיקרית בסכסוך קשורה בפלסטינים", היא חורצת. "הישראלים רצו למצוא פתרון לבעיה במשך זמן רב. היו אתגרים שונים על הדרך, אבל הרושם שלי הוא שהשלום נמצא בראש סדר העדיפויות של ישראל, ולא משנה איזו ממשלה עומדת בשלטון. זה קשור ליציבות האזור. אמרתי פעמים רבות בעבר שאני רואה בישראל את הדמוקרטיה היחידה באזור, וככזו היא צריכה תמיכה מנורווגיה וממדינות אחרות".
במהלך ביקורה של ינסן בשדרות ב-2008 היא נחשפה למציאות היומיומית, כשאזעקת צבע אדום נשמעה בשמי העיר. היא הועברה למחסה, אבל החוויה הותירה בה רושם עז. "ממשלה חדשה בנורווגיה תשנה את המדיניות. כולנו מסכימים שהמציאות הרחיקה לכת. מסרנו ב-20 השנים האחרונות מיליארדים לפלסטינים".
כשתקום ממשלה חדשה, נורווגיה תפסיק להעביר כסף לפלסטינים?
"אני מקווה שנוכל לדון בכך, ולשאת ולתת בעניין מדיניות החוץ שלנו. הצענו בעבר כמה פעמים לשנות את התקציב ולחתוך את העברת הכספים גם דרך ארגוני האו"ם".
ומה דעתך בעניין?
"שיש לעשות שינוי מהותי במימון הנורווגי. אם זה היה תלוי רק בי, הייתי חותכת את המימון באופן דרמטי".
"במזרח התיכון מצפים לשלום", אומר נועם שליט, שמאזין לדברים. "אנחנו בישראל מקווים לחידוש תהליך השלום עם הפלסטינים ומקווים שהמנהיגים של שני הצדדים ילכו לכיוון הזה. הישראלים עייפים מהסכסוך המתמשך הזה, שצריך להסתיים. אני מקווה שלציפי לבני יהיה כוח להנהיג את התהליך המדיני ושמפלגת העבודה תיכנס לקואליציה".
היית ממליץ לשלי יחימוביץ' להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו?
"רק אם היא היתה מקבלת אפשרות משמעותית להשפיע. כרגע היא יכולה רק להיות עלה תאנה בשביל להחזיק לו את הקואליציה".
איך אתה רואה את משחקי התפקידים בבניית הקואליציה?
"בסוף היא תקום. זה הכל ריקוד טנגו, שני צעדים קדימה ואחד אחורה. זו קואליציה שצריך בה את יאיר לפיד. הבוחרים של יש עתיד רוצים להשפיע. העבודה תיכנס רק בתנאי שתקבל מוקד השפעה משמעותי, אבל מה שחשוב הוא תהליך השלום. מה שציפי לבני קיבלה. שלי לא כל כך בעניין, ולכן היא לא כל כך הצליחה בבחירות".
אתה תנסה לרוץ שוב לכנסת?
"אין לי כסף".
הכותב היה אורח של ארגון קריסטנפולק ומשפחת קריסטנסן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם