המתנה והפיתוחים הישראליים שיוצגו לאובמה
על פי בקשת ראש הממשלה נשיא ארה"ב ברק אובמה יקבל מהטכניון במהלך ביקורו מתנה ייחודית שמבטאת את אחת מפסגות הפיתוח הטכנולוגי בארץ. מדובר בשבב סיליקון מוזהב שעליו חרותה מגילת העצמאות האמריקנית. בנוסף במסגרת ביקורו של נשיא ארה"ב בישראל יוצגו לפניו 5 פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך של הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון. בין הפיתוחים: רובוט נחש וקסדה ששולטת במחשב על ידי גלי המוח
שלושת הפרויקטים של חוקרי ובוגרי הטכניון שיוצגו הם:
1. רובוט נחש
הרובוט המיוחד פותח בידי פרופסור אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הוא מיועד להיכנס לחללים באזורי רעידות אדמה וקריסות בתים, ולסייע בפעולות איתור והצלה, על ידי שידור תמונות וקולות של לכודים. הרובוט ייחודי באופן זחילתו וגמיש מאוד בזכות מספר רב של חוליות. כל חוליה מכילה מנועים, מחשב, חיישנים, תקשורת אלחוטית וסוללות. הרובוט נושא בראשו מצלמה. בזכות המבנה הגמיש של הנחש, הוא יכול להשתחל בין ההריסות באופן שלא גורם לקריסה נוספת של המבנה, ולספק מידע חיוני מאזורים שאינם נגישים אודות מצב הלכודים, הימצאות חומרים מסוכנים וכו'.
2. Rewalk
בוגר הטכניון דר' עמית גופר, מייסד חברת "ארגו טכנולוגיות רפואיות", יציג את ה-ReWalk שהוא שלד חיצוני ממונע שמשיב למשותקים את יכולת ההליכה ועוד תפקודים יומיומיים (ישיבה, עמידה ועליה/ירידה במדרגות). ה-ReWalk הינו המכשיר הראשון מסוגו שמשנה את חייהם של משותקים, וסטיבן הוקינג הגדיר אותו כאחד מחמש המכונות החשובות ביותר לאנושות. המכשיר כבר השיב לכמעט 200 נכים את יכולת ההליכה ומשתמשים בו בארה"ב, אירופה ובישראל, כולל השתתפות במרוצי מרתון. עמית יציג את ה-ReWalk וראדי כיוף, נכה צה"ל שמשותק בגפיים התחתונות, יבצע הדגמה חיה.
המכשיר מאפשר למשותקים בגפיים התחתונות לשחזר תפקוד בחלק גוף תחתון, ע"י התקן מיוחד הנרתם על הגוף. המכשיר מופעל ע"י סוללה נטענת שמספיקה למשך כל היום. המכשיר משתמש בחיישני תנועה על מנת לזהות את תנועות המשתמש ולתרגם אותן לתוך תנועת המפרקים. המשתמשים במכשיר אינם צריכים להשתמש עוד בכיסא הגלגלים ויכולים לנוע ולעמוד בצורה זקופה. ה-ReWalk מאפשר הליכה במישור ומשטחים משופעים.
3. רובוט מלצר
ירין פרנקל, עומר זמיר ועומר שושן, תלמידי בית הספר עירוני ג' בחיפה, הם זוכי תחרות רובוטיקה בינלאומית שנערכה בקונטיקט שבארצות הברית בשנת 2012. התלמידים, בהנחיית פרופסור איגור ורנר והדוקטורנט שלו דן קופרמן, מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, זכו בזכות פיתוח רובוט-מלצר שנועד להדגים רעיון של שירות לבעלי מוגבלויות בביתם. הם פיתחו רובוט מלצר "אנושי", המתקבל טוב יותר על ידי המשתמש. לרובוט יש 18 מנועים, חיישנים, מצפן ומצלמה.
1. קסדת שליטה במחשב על ידי מחשבות
הפיתוח הראשון הוא MinDesktop, קסדה המאפשרת שליטה במחשב בכוח המחשבה או הבעות פנים בלבד באמצעות ממשק מוח-מחשב מתקדם (BCI). השליטה במחשב מתבצעת ללא עכבר ומקלדת אלא באמצעות קסדה הדוגמת את גלי המוח של המשתמש בארבע-עשרה נקודות שונות. המערכת שפותחה במחלקה להנדסת תכנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלתו של ד"ר רמי פוזיס, מיועדת לשרת אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות שאינן מאפשרות להם לתפעל מחשב או עזרים מופעלי-מחשב באמצעים הרגילים.
2. טכנולוגית הפעלת מוח-רשת
הפיתוח השני הוא טכנולוגית הפעלת מוח-רשת (Brain Network Activation (BNA™) ) של ElMindA, חברת בת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מדובר בפלטפורמה, בהובלתו של ד"ר אמיר גבע, פלטפורמה המאפשרת ביצוע הדמיה וניטור של הפעילות המוחית לצרכים של אבחון מדויק של תפקוד ואי-תפקוד מוחי, התפתחות מחלות ושיקום מפגיעות, תגובות לטיפולים ובעיות פסיכיאטריות, נוירולוגיות וכאב. טכנולוגית ™BNA מנוצלת כיום במגוון רחב של תכניות מחקר עם שותפים מובילים בארה"ב, בפרט היא מוערכת ככלי להדמיה אובייקטיבית וכפלטפורמת ניטור להתאוששות מפגיעות ספורט וזעזועי מוח וכתומכת בקבלת החלטות לחזרה לפעילות – ענין בעל משמעות גדולה בבריאות הציבור בארה"ב.
בנוסף להמצאות האלו על פי בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדענים ממכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון חרתו העתקים של מגילת העצמאות של ארצות הברית ומגילת העצמאות של מדינת ישראל זו לצד זו, באמצעות קרן מרוכזת של יונֵי גליום על שבב סיליקון מצופה זהב. שטח החריתה הינו 0.04 מ"מ רבוע ועומקה 20 ננומטר, שהם 0.00002 מ"מ. השבב הוצמד לאבן מירושלים מתקופת בית שני (המאה הראשונה לפני הספירה עד המאה הראשונה אחרי הספירה), ששימשה לאטימת כלי חרס.
שבב הסיליקון מצופה שכבת זהב דקה בעובי 20 ננומטר. כאשר אלומת היונים יוצרת בור בעומק 20 ננומטר בנקודה מסוימת על פני השבב, היא מסלקת את שכבת הזהב מעל נקודה זו וחושפת את הסיליקון הנמצא מתחתיה. כאשר בוחנים את השבב במיקרוסקופ אלקטרונים, הנקודות בהן נחשף הסליקון נראות כהות יותר מהאזורים המצופים בזהב. בדרך זו ניתן להעביר תמונה כלשהי אל השבב.
עבודת ההכנה לחריתה נמשכה כשבוע. התמונה שנחרתה על השבב מכילה מעל שני מליון נקודות. הפניית אלומת היונים לעבר הנקודות הרצויות על פני השבב נעשתה באמצעות מחשב, כך שהתהליך החריתה כולו ארך פחות משעה. בזמן החריתה השבב היה חלק מפרוסת סיליקון עגולה בקוטר 5 ס"מ ועובי 0.13 מ"מ. השבב נותק מהפרוסה באמצעות איכול כימי של פרוסת הסיליקון מסביבו במכונת פלאזמה מתקדמת.
תרגום תמונת המקור להוראות חריתה התבצע באמצעות תוכנה מיוחדת שפיתח לצורך כך ד"ר אוהד זוהר, שאת עבודת הדוקטורט שלו ערך בהנחיית פרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיסיקה. החריתה בוצעה על ידי ד"ר ציפי כהן-היימס, אחראית המעבדה למיקרוסקופ היוני המשולב, במכון ראסל ברי. הצוות הגדול שהיה שותף למלאכה כלל את פרופ' וויין קפלן, דיקן הפקולטה למדע והנדסת חומרים, פרופ' ניר טסלר, ראש המרכז למיקרו-אלקטרוניקה וננו-אלקטרוניקה, יעקב שניידר, מהנדס ראשי במרכז למיקרו-אלקטרוניקה וננו-אלקטרוניקה, ד"ר אורנה טרניאק, מהנדסת פלזמה בכירה ביחידה למיקרו וננו-פבריקציה וסבטלנה יופיס, מהנדסת תהליך ביחידה למיקרו וננו-פבריקציה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם