תיק תאיר ראדה: המשפט נפתח מחדש
החלטת העליון להשיב את משפטו של רומן זדורוב לביהמ"ש בנצרת מוכיחה כי הטיפול בו היה חובבני. כעת אפשר לראות אפשרות לזיכוי
- העליון הורה להשיב את תיק תאיר ראדה למחוזי
ההגנה שקיבל רומן זדורוב כשעמד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת ניחנה בהרבה רצון טוב - אך במעט מקצועיות. על דוכן העדים עלו מטעם ההגנה מומחים בלירה, שככל הנראה הושפעו לא מעט מסרטים הוליוודיים. הם באו ללא הכשרה פורמלית בנושאי עדותם. השופטים פסלו את עדותם או בזו להם בהכרעת הדין.
כך למשל, במהלך פרשת ההגנה במשפט הבטיח הסנגור "עד מומחה", שיספק ממצאים מפתיעים על זירת האירוע, ובפועל העלה את חיים סדובסקי, נטורופת במקצועו. כשהעניין נחשף בוטלה העדות. הנפגעת העיקרית הייתה משפחת ראדה, שחשה כי על גב אסונה רוכבים שרלטנים.
גם נושא טביעות נעליו של זדורוב, שעמד במרכז החלטת בית המשפט העליון אתמול, כבר עלה במהלך המשפט. ההגנה העלתה על דוכן העדים מומחה אנגלי. מומחה? אולי. אבל לא לטביעות נעל, אלא לקריסטלים ויהלומים.
במהלך עדותו הטיחה בו התובעת כי את כל ההכשרה שלו רכש בקורס של שבוע אצל המומחה הבינלאומי ויליאם בוזדיאק. כשהתובעת נקבה בשמו של בודזיאק, שאין עוררין על היותו מומחה צמרת להשוואת טביעות נעל, לא העלתה על דעתה כי בגלגול נוסף של המשפט הוא יהיה חתום על חוות דעת שתטרוף מחדש את הקלפים.
כאן נכנסה לתמונה הסנגוריה הציבורית. ד"ר אלקנה לייסט ועו"ד איתי הרמלין צללו אל מעמקי התיק והבינו כי לזדורוב (בין אם זכאי ובין אשם) לא ניתן יומו בבית המשפט. מרגע זה זדורוב קיבל טיפול שהיה יכול רק לחלום עליו. קליניקה של 18 סטודנטים בתל אביב, שמופעלת באוניברסיטת תל אביב על ידי עו"ד הרמלין, גויסה לעניינו.
הסנגוריה החליטה לשכור בעשרות אלפי שקלים את שירותיו של בוזדיאק. ההשקעה השתלמה. הראיה המדעית היחידה מהזירה היא טביעות הנעל, לכאורה, על גופה של ראדה בתא השירותים בבית הספר בקצרין. חוות הדעת המשטרתית קבעה כי מדובר בנעליו של זדורוב. חוות הדעת של בוזדיאק קבעה שלא ניתן לקבוע כי סימני הדם על בגדיה של ראדה היו טביעות נעל, לא כל שכן טביעות נעליו של זדורוב.
חוות דעת נוספת שהשיגה הסנגוריה היא של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, שקובעת כי בניגוד להודאתו המקורית של זדורוב, החתכים על גופה של ראדה לא בוצעו בסכין היפנית שהייתה ברשותו, אלא באמצעות להב משונן. עוד עולה מחוות דעתה כי מוקדי הדימום שנמצאו בראשה של המנוחה מקורם בחבלות נפרדות, מה שלא מתיישב עם תיאוריו של זדורוב בהודאתו.
רק במקרים חריגים מאוד עושה בית המשפט העליון שימוש בסעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי - הוראה לערכאה המקורית לגבות ראיות חדשות ולכתוב פסק דין משלים. הרכב השופטים, בראשות השופטת עדנה ארבל, הגיע למסקנה כי זה בדיוק המקרה שבו צריך להשתמש בסעיף. המשמעות - התיק יחזור להרכב השופטים בנצרת (שופט אחד הלך לעולמו, ויוחלף על ידי שופט אחר).
האם ההתפתחות הדרמטית הזאת תשנה את תוצאות המשפט? לא בהכרח. נגד זדורוב עומדות לא מעט ראיות נסיבתיות: הודאה בפני מדובב, הודאה במשטרה, שקרים רבים שבהם נתפס, התנהגות מפלילה וחומרים מחשידים במחשבו. בהודאתו המקורית, גם אם נגבתה תחת לחץ, הוא סיפק פח"מים (פרטי חקירה מוכמנים), כאלה שרק הרוצח היה יכול לדעת.
מאידך, אם למשל בית המשפט יקבל כלשונה את חוות הדעת של ד"ר פורמן-רזניק בדבר הלהב והדימומים הנוספים, הרי שהדרך לזיכוי סלולה.
המאבק של הסנגוריה הציבורית, אם כן, פתח את המשפט החדש, כפי שפתח בשנים האחרונות כמה משפטים - פרשת עמוס ברנס, שהסתיימה במחיקת כתב אישום; פרשת דניס אייזן (שהורשע בהריגת בנו), שהסתיימה בהרשעה חלקית במסגרת עסקת טיעון; פרשת אדריאן שוורץ (שהואשם באונס), שהסתיימה בהרשעה חוזרת ועוד.
אמנם רוב המסעות של הסנגוריה הציבורית מסתיימים בהרשעות, אבל אז לפחות יודעים הנאשמים שהם קיבלו ייצוג ראוי שלא חוסך מומחים יקרים. כך גם המשפט המחודש של זדורוב יכול להסתיים בזיכוי. אם לא, לפחות יידע שקיבל את יומו של בית המשפט. אז הנה משימה ראשונה לשרת המשפטים החדשה-ישנה שתיכנס היום לתפקידה: חיזוק משמעותי של הבת החורגת במשרדה - הסנגוריה הציבורית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם