קצין המודיעין הראשי מודה: לא יודעים הכל
תא"ל אריאל קארו שפרש השבוע, מאמין שהטכנולוגיה היא היתרון הגדול של הצבא אך גם נקודת התורפה שלו וחושף עבודה צמודה עם המוסד והשב"כ
כמו כן עסקו במודיעין בגל פיגועים (קטן יחסית) של פיגועים ביהודה ושומרון, שלפי ההערכות נועדו לחמם את השטח לקראת הביקור הנשיאותי. במקביל נדרש המודיעין לתת הערכות לגבי מהלכי הרשות הפלסטינית במפגשים עם הנשיא האמריקאי.
בין לבין, עלתה השאלה המטרידה האם נעשה בסוריה שימוש בנשק כימי. לישראל היה עניין ללבות את הפרסומים שאכן היה שימוש בנשק כזה, אף שעדיין לא ברור אם מדובר בנשק כימי של ממש, "גז עצבים" לצורך העניין, או רק בגז מדמיע. ואז , בחמישי בבוקר, נורו הרקטות מרצועת עזה לשדרות, וגם החזית הזאת התעוררה מתרדמתה.
"אנחנו צריכים לספק מודיעין בתוך מציאות שמשתנה בלי הפסקה", אומר תא"ל אריאל קארו בראיון מיוחד למוספשבת ערב פרישתו מהתפקיד. "כשאנחנו אומרים, למשל, שרמת הגולן הופכת להיות אזור ספר, כלומר אזור בלתי נשלט, יש לזה משמעות עצומה מבחינת המודיעין ומבחינת ישראל". קארו מתייחס לכך שמאחורי גדר הגבול מתבססים כוחות אופוזיציה המזוהים גם עם הג'יהאד העולמי. המרחקים מתקצרים.
השבוע היו פרסומים על כך שהאופוזיציה הסורית השתלטה על עיירת הגבול קוניטרה, שנכבשה ונהרסה על ידי צה"ל בסיומה של מלחמת יום הכיפורים. הפרסומים אמנם הקדימו את זמנם, אבל התפתחות כזו עשויה להתרחש. בינתיים, הקרבות ברמת הגולן מתעצמים מתחת לאף של מוצבי צה"ל.
אריאל קארו, שיצא השבוע לאזרחות בגיל 48, חווה לאורך הקריירה שלו את התהפוכות שעברו על צה"ל - מצבא מבוסס טנקים בעיקרו, לצבא שצריך להתאמן על אינספור תרחישי לחימה - כמו היום.
קארו התחיל את דרכו כשריונר אך עבר למודיעין אחרי שריסק רגל באימון והתעקש להישאר בצבא למרות הפציעה. הוא היה קצין מודיעין בכל הגזרות וקצין מחקר בחטיבת המחקר, וגם עמד בראש מחלקה יוצאת דופן לעיצוב המערכהבאגף המבצעים במטה הכללי בתקופת מלחמת לבנון השנייה.
המחלקה הזו בוטלה לאחר המלחמה, בעקבות שינויי האופנה בצבא. כקצין המודיעין הראשי שימש קארו כראש המטה של אגף המודיעין. הוא לא היה אחראי על הערכת המודיעין הלאומית (תפקיד של ראש אמ"ן) והתמקד בבניין הכוח המודיעיני.
אגף המודיעין בצה"ל נהנה מעדיפות מוחלטת בהקצאת משאבים וכוח אדם על ידי המטכ"ל. זהו האגף היחיד שמתוקצב במאה אחוז מול הצרכים שלו. העדיפות צפויה לגדול בשנים הבאות, בהתאם לתפיסתו של שר הביטחון החדש, משה (בוגי) יעלון, שרואה במודיעין השקעה גמישה ומניבה בכל תרחיש של לחימה - בחזית רחוקה מול איראן וגם בסמטאות עזה.
תקופת קארו בתפקיד מתאפיינת בבניית יכולות חדשות של חיל המודיעין בסביבות לחימה אורבאנית בשטח, בעיסוק אינטנסיבי בתפיסה חדשה ללוחמה מבוססת מודיעין (לוחמ"מ על פי ראשי התיבות המקובלים), ובאתגרים מהזן החדש - לוחמת סייבר, שנמצאת באחריות יחידה 8200 של אגף המודיעין, וגם בניסיון למצוא פיסות מודיעין איכותיות באוקיינוס המידע של האינטרנט.
הקדנציה שלו החלה לפני כארבע שנים. "המסלול שלי באמת ייחודי מאחר שהוא מגלם את המסלול שאני מצפה מאיש מודיעין", הוא אומר. "חיל המודיעין שונה מאוד מכל חיל אחר. יש בו תפיסה זרועית מאחר שהוא חיל שמאפיינת אותו דיסציפלינה מקצועית, שהמרחק התפיסתי בה הוא עצום. ברוב המדינות בעולם זה לא בנוי בצורה הזו. זה נכון שזה בנוי כך בישראל כי שירות החובה מאפשר לנווט להביא את מיטב הנוער וליצור היתוך בין דיסציפלינות שונות. היכולת להסתכל על מודיעין מקצה לקצה, לנתח את האתגר ואז לפרק אותו ממש ברמה של כוחות ומשימות לכלל הדיסציפלינות-זו פריבילגיה שאין כמעט בשום מקום בעולם.
"כאשר אתה מסוגל להביא את מיטב הנוער לשירות ובאמצעות זה - לשכנע אותם להמשיך לשרת, למרות שיש להם מסוגלות תעסוקתית מאוד גבוהה אתה מסוגל להביא תוצרים ייחודיים. המסלול שלי לפיכך היה כשהעוצמה היא להתמחות במספר דיסציפלינות ולעבור ביניהן והיכולת להבין כיצד ניתן לשלב ביניהן. זה ממש היתוך מידע. הטכנולוגיה ומקורות האיסוף השתנו בצורה דרמטית, יש הטוענים שביוטיוב אפשר למצוא זהב. מי שאומר שהאוסינט (מודיעין המופק ממידע גלוי - ע"ר) הוא 95 אחוז, הוא לא איש מקצוע. בהחלט ניתן להפיק כיום מהמידע הגלוי הרבה מאוד, אבל לא ניתן לבנות עליו או על שום דיסציפלינה אחרת".
הייעוד הקלאסי של המודיעין הוא לספק התראה למלחמה?
"בתפיסת הביטחון הישראלית התמקם המודיעין מאז 1973 בנקודה מאוד ספציפית - התראה למלחמה. אבל מונח ההתראה השתנה לחלוטין כיוון שיש התראות מסוגים שונים, כמו התראות על שינויים במשטר או בשלטון.
"אנחנו צריכים לספק התראה גם לזה שהמציאות האסטרטגית שלנו יכולה להשתנות באחת, למשל גבול שקט שלנו יהפוך להיות אזור רועש. תראה את סיני שעומדת בפני עצמה. אותו אזור ספר שנוצר משנה באופן עמוק את מה שמדינת ישראל צריכה להשקיע כדי לשמר את האינטרס הביטחוני שלה. ההוכחה היא כמות הכסף והכוחות שיש להשקיע שם. אותו הדבר גם ברמת הגולן.
"במציאות החדשה, מצד שני, יש הבנה שהעוצמה המודיעינית מאפשרת למדינת ישראל ולצה"ל לגבות מחיר כבד. ראה מקרה ג'עברי. במהלך 'עמוד ענן' הייתה פגיעה עמוקה מאוד בתשתיות של חמאס. לא רק במערך הפאג'ר. כל חימוש שהוטל היה מול רכיב ספציפי, מתוך הבנה מערכתית עמוקה למה שם ולא במקום אחר".
תקפתם גם את מערך הייצור של כלי טיס בלתי מאוישים ברצועת עזה?
"גם, אבל גם את מערך הרקטות בעלי טווח ארוך ובינוני, את תשתיות ייצור האמל"ח ואת המפקדות. לכל חימוש הייתה כתובת, והשקענו מאמץ עילאי לא לפגוע בבלתי מעורבים. גם זה הצריך מודיעין מדויק מאוד.
"מה שעוד השתנה בעידן הנוכחי זה סוגיית ההכרעה", ממשיך קארו. "כדי למצות באופן מיטבי את עוצמתו של צה"ל מול זמן המערכה והאיום על העורף אתה חייב לפעול כדי למקד את התמרון ואת יכולות האש של צה"ל. רק חלק מזה הומחש ב'עמוד ענן', כי לא תמרנו. חלק ראינו ב'עופרת יצוקה' ב-2009, ואנחנו ממשיכים להתפתח כי האויב שלנו ממשיך להתפתח ואנחנו צריכים להתחדש, ללמוד ולהפיק לקחים".
איראן היא אתגר מודיעיני מסדר גודל שלא הכרנו?
"חובתו של המודיעין היא לפרק את האמירות המאוד כלליות לתמונה כמה שיותר בהירה. טענתי שבכלל הגזרות אנחנו מתמודדים עם אנשים שונים מאלו שהתמודדנו איתם בעבר. אנשים משכילים שיודעים להעביר ביניהם ידע וציוד. למשל ציוד שמפותח באיראן יימצא מיד בסוריה, בג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני או בחיזבאללה. לכן, המשימה של המודיעין היא להבין את הרשת ביניהם, לאתר את הנקודות החלשות של היריב, להצביע איפה עוצמותיו כדי שנוכל להבין איפה לא לתת לו לממש אותן.
אנחנו מתייחסים בהדרת כבוד לכל מי שנמצא בצד השני, משקיעים הרבה מאוד בשיח המודיעיני-מבצעי, ואנחנו לא נכנסים לפראזות של 'אין כדוגמתו'".
בכל זאת האתגר האיראני הוא מסוג אחר.
"זהו אתגר עמוק ביותר, אבל הוא פועל גם במעגל ראשון. יש לו שלוחות מסביבנו והשפעה גם על הטרור בחו"ל. אתה רואה את טביעות האצבע של האיראנים בכל מקום, ויש פה התמודדות. יש חיבור מול מדינה שפועלת להשיג יכולת השמדה המונית. איראן מניעה כל מהלך רדיקלי באזור, והיא מעבירה ידע ואמצעים בין הגזרות השונות. היא בהחלט איום מרכזי עם הצהרת כוונות מאוד ברורה".
למה תחום הסייבר שונה משדה המודיעין ה"רגיל"?
"הוא שונה כי אם דיברנו על השתנות מהירה בעולם הטכנולוגי הזה, הקצב הוא בסדר גודל מואץ. ואם אמרנו ששומה עלינו להיות צעד אחד לפני השינויים פה. כגודל האתגר גודל ההזדמנות.
"לא ניתן להיות מנותק מטכנולוגיה אלא אם כן אתה מחליט שאתה חי בטורה בורה, וגם שם אתה צריך טכנולוגיה. מרגע שאתה משתמש בטכנולוגיה היא מהווה יתרון אך גם נקודת תורפה שלך. אם האויבים שלנו יחליטו שהם לא משתמשים בטכנולוגיה - הרווחנו. אבל אם הם מחליטים שכן, זה יהיה חטא אם לא ננצל את היכולות שלנו בתחום. אנחנו ממצים את הממד הזה כי אנו מבינים שהוא חדש ומשתדלים לפתח יכולות שיאפשרו להגדיל את היתרון היחסי של ישראל על סביבתה".
מדובר בממד לחימה חדש ממש?
"זה ממד פעולה עם פוטנציאל להשלכות פיזיות בשטח. הכל חי בו. כלומר, ניתן יהיה לפגוע באויב בשטח באמצעות לחיצה על מקש במקלדת של המחשב. חובתנו המקצועית היא למצות את היתרונות היחסיים של מדינת ישראל ולפתח יכולות גם בתחומים האלה.
"העוצמה שלנו היום היא גם להביא אנשים שבחלקם הם אוטו-דידקטיים ויש לנו נוער מדהים. לעתים אנחנו פוגשים אנשים שיש להם יותר תאים במוח מאשר לנו בכל הגוף. אנשים יצירתיים ביותר שאפתנים, שמכירים בערך עצמם. חלקם אנשים מורכבים אבל מה שאנחנו מספקים זה את היכולת לאתר את הפוטנציאל ולהתאים את ההכשרה שלהם באופן מאוד ממוקד וקצר, כי אנחנו מוגבלים בשירות החובה. כחמישים אחוז מהמתגייסים אלינו הן נשים שהשירות הקצר מחייב אותנו להביא לניצול זמן אפקטיבי. את הטובים בהם צריך להשאיר בשירות, למרות שאם ישתחררו יתווסף להם במשכורת אפס מצד ימין. לפעמים הם יודעים לתת לך את הפתרון עוד לפני ששאלת את השאלה - זאת העוצמה שלנו".
ומה לגבי ההגדרה החדשה שלהם כ"לוחמי סייבר"?
"הם לא לוחמי סייבר, זה סלנג שהתפתח. לוחם הוא אדם שפועל נוכח פני האויב נוכח סכנת חיים. אנשינו יודעים את זה".
יש עדיפות למיוני לגיוס ליחידת סייבר על פני קרבי, כמו בטיס?
"אנחנו נמצאים בסדר עדיפויות מאוד גבוה בצה"ל, אבל אנחנו מתנהגים באחריות. קודם נמצה את המקומות שבהם אנחנו מוצאים אנשים ייחודיים. אנחנו ממש מתאמצים כדי להביא אותם למקומות האלה בעדיפות מאוד גבוהה".
מה בנוגע לגיוס החרדים עד כה ליחידות בחיל המודיעין? האם נלמד לקח כלשהו לקראת החקיקה הצפויה?
"הלקח שלי הוא שברגע שאתה מגלה סובלנות הדדית ואתה יודע לייצר מסגרת שמאפשרת לממש את אורח חייהם באורח מלא בסביבה סובלנית, אתה משיג הצלחה גדולה. אנחנו משלבים את החרדים במקצועות ליבה אצלנו. בכל היחידות שלנו יש אנשים ממסלול 'בינה בירוק'. חלקם נעדרי הכשרת בסיס מספקת אבל בגלל מנגנון האיתור המשוכלל שלנו, אנחנו יודעים לאתר אותם. בעיניי זו ממש שליחות כי ניגשתי אליה בהתחלה באפקטיביות נמוכה אבל ידעתי שאני בונה גשר שיהיה לאורך זמן. אני לא מנסה להעביר אותם לתרבות רעה כמו שחושבים חלק מהרבנים. מצד שני, לא מוותרים להם".
אתם חוששים שהקיצוץ העתידי יפגע בתוכניות?
"זה מהלך עתיר ממון ואני מזהה עננים שמאיימים על קצב ההתקדמות שלו. עם זאת, הרמטכ"ל שם את המודיעין באחד המקומות הראשונים בבניין הכוח כי הוא מבין מה אנחנו מביאים ליכולת ההכרעה של צה"ל".
מקובל להניח שיש איבה בסיסית בין גורמי המודיעין.
"אז אני אומר לך, האמן לי אמונה שלמה -'קנאת סופרים מרבה חוכמה'. שיתוף הפעולה שלנו עם עמיתים, גם ברמות ההנהלה וגם בדרגי השטח הזוטרים ביותר, ממש הדוק. אנחנו מתכננים פעולות במשותף, מבצעים במשותף. יחידה שלנו מסיימת שלב, מעבירים את המידע למוסד, הם מסיימים ואנחנו שוב עובדים על המידע ואז מעבירים לשב"כ וארגונים עמיתים ממדינות אחרות - אין ברירה. האילוץ הוא אבי שיתוף הפעולה.
"לנוכח האתגרים מול ההיקף האדיר הזה - אין ארגון מודיעין שיכול לעמוד לבד באתגרים. למדנו ממלחמת יום הכיפורים מהי צניעות. לא בכדי אני אומר לך שלא הכל אנחנו יודעים".
השליטים הערבים לא נטו לייחס חשיבות רבה לציבור. גם המודיעין. מה יהיו המהפכות הבאות?
"הכלים שאנחנו מפתחים חלקם בשלבי פיתוח, חלקם מבצעיים. על ציבור אתה מקבל מידע לא רק באינטרנט. האינטרנט הוא מאגר אדיר, רק שאתה לא יודע לעולם כמה אפשר לסמוך עליו. כשאתה רואה 300 אלף לייקים להפגנה ברמאללה זה לא אומר שיהיו בה 300 אלף מפגינים. אתה צריך להתיך עם דיסציפלינות אחרות כדי לדעת כמה יהיו באמת"
.
בסופו של דבר המודיעין מופתע מהתפתחויות דרמטיות. למשל, ההפתעה של המהפכה ועליית האחים המוסלמים במצרים. האם גם העובדה ששלטון האחים המוסלמים מגלה פרגמטיות יכולה להיחשב להפתעה?
"אנחנו מדברים על זה במושגים אחרים. פרגמטיזם אינו מעיד בהכרח על איפה אתה ממוקם בקשת האידיאולוגית. אתה יכול להיות ממוקם מאוד קיצוני, אבל להיות מאוד פרגמטי. אם מישהו יעריך שבריאל פולטיק הוא יכול להשיג דברים אחרים הוא יפנה לכיוונים אחרים, וישנה את גישתו, ולכן, אם גישת הבסיס שלך הולכת לכיוון שהוא כשלעצמו אינו תואם את מערכת האינטרסים של מדינת ישראל זה לא משנה אם אתה פרגמטי או לא. במקום שבו יש פער גדול בין האידיאולוגיה ובין האינטרסים המשותפים עם ישראל, המרחב יהיה מצומצם יותר. זה לא אומר שהוא לא יהיה קיים".
כשמדברים כיום, בהקשר של מצרים, על התראה אסטרטגית בחזית המערבית, כלומר סכנה שהסכמי השלום יתפוגגו בתוך כמה שנים ומצרים תשוב להיות אויב, מה המשמעות של זה לארגון מודיעין?
"המשמעות היא שצריך לבחון את הדברים במשקפיים אחרים, בכלים אחרים, ואנחנו בעיקר מבינים שעלינו לתאר מציאות מתהווה ולא מציאות קיימת. לחזות מציאות שמתהווה כל הזמן זה אתגר מסוג אחר. בחלק מהדברים אנחנו פשוט אומרים לקברניטים שאנחנו לא יודעים מה יהיו כיווני ההתפתחויות, אלא מציבים מספר אפשרויות, וזה מאוד משמעותי מבחינתי".
דבריו של תא"ל קארו, רלוונטיים, אגב, גם לסוגיה הסורית. המודיעין של צה"ל אינו יודע לחזות כיצד תסתיים מלחמת האזרחים. שתי האפשרויות הבולטות הן שיהיה ניצחון מוחץ של האופוזיציה ויוקם שלטון מרכזי על בסיס סוני בעיקרו או שסוריה תתחלק למחוזות, כאשר בני העדה העלאווית של משפחת אסד יתבססו באזורי צפון המדינה, ליד לטקיה, וימשיכו לנהל משם מלחמה עוד כמה שנים. גם זו אפשרות לגמרי סבירה.
מיציתם את אמצעי האיסוף?
"לעולם לא תמצה אותם. כשאתה מפתח משהו, האויב לומד אותו, מפתח אמצעי הגנה ואתה מפתח את הדבר הבא. אנחנו מתמודדים מול גורמים מאוד מתוחכמים, גם טכנולוגית, גם אם טכנולוגיה זה היתרון הגדול שלנו עדיין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם