יהודי אמסטרדם נרדפו, העירייה קנסה אותם
מסמכים חושפים כי עם תום השואה, דרשה העירייה מהיהודים לשלם מסים ושכר דירה גם על התקופה שבה הסתתרו או היו במחנות
היומון ההולנדי הט פרול חשף כי במשך קרוב לשנתיים, מאז שמלחמת העולם השנייה הסתיימה באביב 1945, דרשה העירייה מהניצולים היהודים לשלם מסים עירוניים ושכר דירה על התקופה שבה לא שהו בבתיהם, ואף קנסה אותם על האיחור בתשלום.

לפי הדיווח, בעת שבעלי הבתים מצאו מקום מסתור – כפי שהיה עם אנה פרנק ובני משפחתה – או נשלחו למחנות הריכוז, השתלטו הגרמנים או תומכים מקומיים של המפלגה הנאצית על הרכוש, אולם פרט זה לא הפריע לעיריית אמסטרדם לדרוש את התשלום, כולל על בתים שנהרסו בהפצצות.
מהמסמכים הארכיוניים עולה כי רק בשנת 1948, הסכימה העירייה להחזיר מחצית מהסכום שגבתה מחלק מהיהודים שנקנסו על התקופה שבה לא היו בבתיהם. בסך הכל נמצאו בארכיון העירוני 342 בקשות להחזר הוצאות.
סוכנות הידיעות היהודית JTA דיווחה כי את המסמכים גילתה שרלוט ואן דן ברג, סטודנטית בת 23. לדבריה, בעת שהיא עשתה מחקר על בעלי בתים יהודים, היא נתקלה במסמכים שהיו קשורים בסרט אלסטי בארכיון של אחד ממחלקות העירייה.
דובר העירייה מסר להט פרול כי הרשויות המקומיות – יחד עם המכון ללימודי מלחמה, שואה ורצח עם – חוקרות את הסוגיה, בין השאר כדי לברר מה הסכומים הכוללים שנגבו מניצולי השואה אחרי המלחמה.
רוני נפתניאל מהמרכז למידע ותיעוד ישראל שיושב בהאג אמר כי אמנם מדובר בגילוי מסעיר, אולם זו לא הפעם הראשונה שבה יש דיווחים על התנהלות דומה של הרשויות המקומיות באמסטרדם אחרי המלחמה, שכללה גם גבייה של מסים על החזקת כלבים או דרישה של תשלומי גז וחשמל.
"למיטב ידיעתי, העיר אמסטרדם מעולם לא נקטה צעדים כדי לתקן את הפעולות שלה", אמר נפתניאל ל-JTA. נפתניאל, לשעבר הממונה על הכספים במועצה המרכזית של יהודי הולנד, גם ציין כי טרם החלו השיחות עם העירייה על השבת הנכסים היהודיים לבעליהם.
קרוב ל-75 אחוז מתוך 140 אלף תושביה היהודים של אמסטרדם לפני המלחמה נרצחו בשואה. המקרה הבולט ביותר הוא של אנה פרנק שהסתתרה עם הוריה ועם אחותה ועם ארבעה יהודים נוספים בעליית גג באמסטרדם בין יולי 1942 לאוגוסט 1944. לבסוף גילו אותם הנאצים ובני המשפחה נשלחו למחנות הריכוז וההשמדה, שם מתו האם, אנה ואחותה. רק האב אוטו שרד ופרסם את היומן של בתו שהפך לרב מכר.
