נפטר השופט ורדי זיילר, יו"ר ועדת החקירה של האחים פריניאן
אף שהציבור יזכור את זיילר הודות לוועדות החקירה שבראשן עמד, בהן אסון ורסאי, התקופה האמיתית שבה הותיר את חותמו הייתה דווקא בכהונתו כנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. ממצאי ועדת זיילר, שבחנה את התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת פריניאן, הביאו להתפטרות המפכ"ל דאז, משה קראדי
התקופה הזאת בחייו של זיילר נחשבת תקופה משמעותית במיוחד בבית המשפט הירושלמי. זיילר נחשב גם כמי שניהל ביד רמה את בית המשפט והצעיד אותו קדימה, וגם כמי שהיה מנחה דרך משפטית ובעל סמכות יוצאת דופן מול עורכי הדין בבירה.
הוא נחשב שופט קשוח ומחמיר והיה מנטור של כמה מהשופטים הבכירים והמוצלחים שיצאו מבית משפט זה, ביניהם השופטת מוסיה ארד שזה עתה סיימה את כהונתה כנשיאת בית המשפט, וכן השופט בדימוס בעז אוקון, שלימים כיהן גם כמנהל בית המשפט.
זיילר נולד בשנת 1933 בירושלים. בשנת 1960 הוסמך כעורך דין לאחר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. הוא החל את חייו המקצועיים כסגן רשם החברות, ולאחר מכן עבר לעבוד כיועץ משפטי במפעלי ים המלח וכעורך דין עצמאי. בשנת 1971 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בירושלים ושש שנים אחר כך קודם לבית המשפט המחוזי. משנת 1989 כיהן כנשיא בית המשפט במשך 14 שנה.
כאמור, אף שנשיאות בית המשפט המחוזי הירושלמי הייתה הפרק המשפיע והמשמעותי ביותר בחייו המקצועיים, זיילר ייזכר במידה רבה בזכות ועדות החקירה שעמד בראשן. את הניסיון שלו בוועדות ציבוריות החל בשנת 1985 כחבר בוועדת בייסקי, הוועדה שחקרה את פרשת ויסות מניות הבנקים והולידה (בהוראת בית המשפט העליון) כתבי אישום שהסתיימו בהרשעות.
ביולי 2001, בעקבות אסון ורסאי, הוקמה ועדה מיוחדת בראשות זיילר. הוועדה הוציאה תחת ידה מסקנות קשות בדבר הפיקוח של הרשויות על בטיחות מבנים, וכן מסקנות מעשיות לשיפור המצב הקיים.
הוועדה שעמה מזוהה זיילר יותר מכל היא הוועדה שקמה בשנת 2005 כדי לבדוק את פרשת האחים פריניאן. הוועדה התבקשה לבחון כיצד שוטר בשם צחי בן אור, שהודה בפני חוקרי המשטרה כי ביצע רצח בשליחות עבריינים (האחים פריניאן), אך לא הצליח להגיע עם הפרקליטות להסדר חסינות שבמסגרתו יפליל את שולחיו, שוחרר, ברח מישראל ונרצח במקסיקו; וכיצד קצין בכיר במשטרה, שהיה חשד כי הוא מנהל קשר בעייתי עם אותם אחים, מונה לכהן כמפקד היחידה המרכזית בדרום, אף שבדיקות פוליגרף נתנו אינדיקציות בעייתיות בעניינו.
מי שקידם את הקצין היה מפקד מחוז הדרום דאז, משה קראדי. הפרשה נחקרה על ידי הוועדה בעת שקראדי כבר כיהן כמפכ"ל, והדו"ח הביא להתפטרותו. זיילר מתח ביקורת קשה על צמרת המשטרה ואף עיכב את קידומם של כמה קצינים נוספים. במסיבת העיתונאים ביום פרסום הדו"ח הוא השווה את התנהלות המשטרה בפרשה זו ל"סיציליה".
נגדו היו שטענו כי זיילר החמיץ את לוז הפרשה ונטה לפופוליזם זול. לדברי מבקריו, הוא כמעט לא נגע בסוגיות המרכזיות - הסדר החסינות הבעייתי עם הרוצח וחוסר התחכום של המשטרה והפרקליטות שהביא לשחרורו של בן אור ולרציחתו. לדברי המבקרים, זיילר נטפל דווקא לסוגיה השולית - קידומו של הקצין.
חוות דעת נוספת שעמה מזוהה זיילר היא זו שנכתבה לבקשת שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, ושעסקה בפרשת האזנות הסתר שהופעלו במהלך פרשת חיים רמון. פרידמן ביקש את חוות הדעת של חברו ומקורבו, זיילר, לאחר שלא שבע נחת מדו"ח קודם בעניין, שעליו היה חתום השופט בדימוס שלום ברנר.
זיילר סבר, בניגוד לברנר, כי יש לחקור פרשה זו באמצעות ועדת חקירה, ואמר שאינו שולל את האפשרות כי המשטרה פעלה בפרשה זו מתוך זדון. הדו"ח שנכתב בפרשה על ידי מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, שלל את האפשרות כי הפרקליטות והמשטרה פעלו בזדון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם