גז אציל: איך הפכה נורווגיה למעצמת גז?
מאז שירד לנורווגים האסימון שלא כדאי לבזבז הרווחים על סיפוקים מידיים, המדינה משגשגת. צריך לקוות שהיא תהיה מודל חיקוי לישראל
את שנת 2012 היא סיימה עם עודף של 44 מיליארד דולר. חלק בלתי מבוטל מהרווחה יוצאת הדופן אשר לה זוכה המדינה וכפועל יוצא גם אזרחיה, נוצר הודות לקרן הנפט הנורווגית, או בשמה החדש: קרן הפנסיה הממשלתית.
20 שנה אחרי שהתגלו מצבורי הנפט והגז הקימה ממשלת נורווגיה את הקרן המיועדת לרווחת הדורות הבאים ולימים סגריריים יותר. 680 מיליארד דולר הצטברו בקרן, הממשלה רשאית לקחת ארבעה אחוזים מהריבית לרווחה, וכל השאר מושקע במניות ובחברות שונות בכל רחבי העולם. בין השאר, הקרן קנתה מניות בחברת טבע הישראלית.
"אנחנו לא נהיה כמו נורווגיה", מבהיר פרופ' איתן ששינסקי שעמד בראש ועדת ששינסקי שבחנה את התמודדות הכלכלה הישראלית עם גילוי הגז. "קרן הגז הישראלית תוקם על פי המתכונת הנורווגית, אבל אנחנו לא נורווגיה. כולנו ישראלים ואנחנו יודעים מה המטרות הנבחרות אצלנו. יש לנו דברים אחרים, כמו ביטחון, לדאוג להם".
אתה לא נשמע נרגש במיוחד מהאפשרות הטמונה בהזרמת הגז למשק הישראלי כמו שקרה בנורווגיה.
"בעוד כ-20 שנה יצטברו בקרן שלנו 80 מיליארד דולר. זה סכום גבוה, אבל לא כמו הסכום שהצטבר בקרן הנורווגית. ההחלטה על השימוש בכספי הקרן תהיה החלטה פוליטית. בסופו של דבר, הכל יהיה תלוי בראש הפירמידה. ראש הממשלה הוא זה שיקבע מה מדינת ישראל תעשה בכספי הקרן. אצלנו זה יושקע בחינוך ובביטחון".
בתחילת ינואר 2011 פרסמה ועדת ששינסקי את המלצותיה. בין השאר, המליצה הוועדה על הקמת קרן לשימוש בהכנסות המדינה מרווחי הגז. ב-23 בינואר 2011 אימצה הממשלה את המלצות הדוח, חודשיים אחר כך עבר בכנסת חוק היטל רווחי הנפט ברוב של 78 תומכים.
על פי החוק, הממשלה התחייבה להקים את הקרן ולהכריז על מטרותיה עד נובמבר 2011. בדצמבר 2011 התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון סוער בחוק. ח"כ דב חנין מחד"ש טען שהממשלה הפרה את החוק כשלא הקימה עדיין את הקרן.
"ברור שהאוצר מנסה למסמס את הקמת הקרן על מנת לבלוע את כל ההכנסות בתקציב המדינה", אמרה ח"כ פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו. "יש לוודא שהקרן תוקם בהקדם", הוסיף ח"כ אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה.
בפברואר 2012 החליטה הממשלה על הקמת הקרן. כמה ימים חלפו, ובדיון בוועדת הכספים של הכנסת התנצל יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג' ין קנדל, על האיחור בהקמתה. הצוות שטיפל בהקמת הקרן היה עסוק בוועדות אחרות, הוא הסביר והכריז שכספי הקרן יעברו לדורות הבאים ויהוו כרית ביטחון לאירועים חריגים בעלי השלכות בין-דוריות כרעידת אדמה או כפי שהייתה מלחמת יום הכיפורים. כמה חברי כנסת דרשו שכספי הקרן יועברו למטרות חברתיות ולא לסגירת הגירעון בקופת המדינה או לנושאים ביטחוניים.
שמונה חודשים נוספים חלפו בטרם אישרה הממשלה את הצעת האוצר להקמת הקרן, 3.5 אחוזים מהכנסות הקרן יושקעו במטרות חברתיות וכלכליות. ראש הממשלה נתניהו, מצדו, אמר בכמה הזדמנויות שכספי הקרן יועברו לחינוך ולביטחון.
בדצמבר 2012 התברר שלקרן יש שותפים. במועצה לביטחון לאומי פנו למשרד ראש הממשלה בבקשה שהמדינה תישא בהוצאות האבטחה של שדות הגז, ואילו משרד הביטחון מיהר לדרוש שלושה מיליארד שקל מכספי הקרן שיועברו לחיל הים למימון אבטחת מתקני ההפקה. בינתיים התחיל מבקר המדינה לבדוק את הליך הקמת הקרן ואת הסיבות לעיכובו. המשך ודאי יבוא.
הרב מיכאל מלכיאור, שהיה הרב הראשי בנורווגיה וממקימי הפורום לפעולה אזרחית, אומר שהוא שמח שהגז החל לזרום. מי שתבע להגדיל את התמלוגים מזכיר: "ברגע משמח זה אסור לשכוח שני דברים: לולא המאבק הציבורי שלנו רוב הכסף היה מגיע לכיסים של יצחק תשובה.
"אני שמח שחלק בכל זאת יגיע לכיסים של המדינה. אנחנו רצינו ש-80 אחוז מהתמלוגים יגיעו למדינה ורק 20 אחוז ליזמים, המדינה התפשרה על כ-60 אחוז בלבד, אבל הצלחנו להגדיל את התמלוגים. צריך להזכיר דבר נוסף שכולם שכחו: הממשלה מפרה חוק בצורה בוטה.
"על פי החוק, עד נובמבר 2011 הקרן הייתה צריכה לקום ולהכריז על מטרותיה. לפי הלוח שלי, נדמה לי שכבר עברנו את נובמבר 2011. מאז מדי יום הממשלה מפרה את החוק. כשאזרח מפר חוק שולחים אותו לבית סוהר. הממשלה מפרה חוק, ושום דבר לא קורה".
מה צריכות להיות מטרות הקרן?
"אני חושב, וכמוני חושבים רבים מחברי הכנסת, שכספי הקרן צריכים להיות מיועדים לדורות הבאים, לחינוך ולסביבה. הכספים האלה לא צריכים למלא את הגירעון בקופת המדינה. אני חושש שזה מה שהממשלה מתכוונת לעשות. בנורווגיה הם עשו את הטעות הזאת. בשנים הראשונות כספי הרווחים הועברו לקופת המדינה לניהול ענייניה הכלכליים השוטפים של המדינה, ואז כשמחירי הנפט ירדו, לא נותר כסף בקופת המדינה, וזה גרם לפשיטת רגל.
"הנורווגים עשו בהתחלה את הכל בחאפ-לאפ עד שהם למדו איך לנהל את הקרן. אני לא רואה שמישהו אצלנו לומד את הלקח וחושב באופן ממלכתי".
"אם הייתי עומד היום בראש ועדת הכספים, הייתי דורש שעכשיו, כשהגז מגיע, הממשלה תקים מיד את הקרן ותכריז לאן היא מייעדת את כספי התמלוגים", אומר ח"כ משה גפני.
עמדת בראש ועדת הכספים עד לפני כחודש, ובכל זאת הקרן לא הוקמה והממשלה לא פירטה את יעדי הכספים.
"אני נושא באחריות לפי חלקי אם כי אנחנו לא הרשות המבצעת. דרשנו שהממשלה תכריז על מטרות הכספים ושלא תעביר את התמלוגים לקופת המדינה מפני שזה טוב רק לטווח הקצר. את אחד הדיונים אפילו הפסקנו באמצע אחרי שהממשלה לא הסכימה לפרט מה היא מתכוונת לעשות עם הכסף. וזה הרבה כסף. אנחנו הולכים להיות מעצמת גז, והכסף הזה צריך להגיע קודם כל לאזרחי המדינה, לחינוך ולרווחה".
על פי הערכת בנק ישראל, עד 2018 סכום התמלוגים יגיע למאה מיליון דולר. הטבה מיוחדת בחוק קבעה שהיזמים יתחילו לשלם מס רק לאחר החזר של 230 אחוז מגובה ההשקעה במאגר. ב-2018 יגיע גובה המס למיליארד דולר ויגדל בהדרגה עד לשני מיליארד דולר.
על פי דוח של עמותת "אדם טבע ודין" מיוני 2012, עד 2035 צפויה הכנסת הקרן להגיע ל-24 מיליארד שקל. בדיון בוועדת הכספים דיבר פרופ' קנדל על כ-80 מיליארד שקל בשנים הבאות ושבעה מיליארד דולר מדי שנה החל מ-2025.
ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י, שהיה מעורב בשילוב עקרונות הקרן הנורווגית בחוק הישראלי, סבור שהקרן תצבור ב-30 השנים הבאות 250 מיליארד שקל. "זה מאוד משמעותי, אנחנו שווים יותר כמדינה. בסופו של התהליך, אחרי שישולמו ליזמים ההחזרים על ההשקעה, רווחי הגז יהוו בין חצי אחוז לאחוז אחד מהתוצר הלאומי הגולמי.
"הגז הולך להיות מנוע צמיחה עיקרי של המדינה, אבל צריך להסתכל על הדברים בפרופורציות. אנחנו לא מעצמת גז. לנורווגיה יש רזרבות של 300 טריליון מטרים מעוקבים, לנו תהיה עשירית מזה - רק 30 טריליון מטרים מעוקבים של גז. נכון שאנחנו במקום שלישי באירופה, אחרי נורווגיה והולנד, אבל זה בלי לקחת בחשבון את רוסיה שמחזיקה ב-40 אחוז מרזרבות הגז בעולם. לנו, לשם השוואה, יהיה רק חצי אחוז מרזרבות הגז בעולם, ולנורווגיה שלושה אחוזים".
אז אין סיכוי שנהיה כמו נורווגיה?
"אנחנו מחקים את המודל הנורווגי, הם מנהלים את עסקי הגז בצורה חכמה, אבל יש כמה הבדלים עיקריים. בנורווגיה הממשלה שותפה בקידוח, כאן לא. נורווגיה לא משתמשת בגז טבעי, רוב הגז מיועד ליצוא. הם מייצרים חשמל בנהרות, ואילו אצלנו עיקר השימוש יהיה מקומי. נוכל להוזיל את מחירי האנרגיה ולייצא אנרגיה, על גובה היצוא יתנהל המאבק הבא, אבל אצלנו יש גם סיכונים.
"רוב החשמל יגיע מאסדת גז אחת. בזמן תקלה או אם יהיה אירוע חבלני באסדה, המדינה כולה תשב בחושך והמשק יהיה משותק. ואין כמעט אסדה בעולם שלא הייתה בה תקלה. חשוב ללמוד את המודל הנורווגי, הייתי שם כמה פעמים, אבל חשוב להבין שהחלומות על מדינה טובה יותר לא קשורים לגז. תרומת ההיי-טק לכלכלה גדולה יותר. זה אירוע כלכלי מכונן, אבל הוא לא הופך אותנו למעצמת גז נורווגית".
בסוף שנות ה-60 גילתה נורווגיה מצבורי נפט וגז בים הצפוני. הממשלה הקימה חברת נפט ממשלתית, "סטאטאויל", וחברות הנדסה ותשתית גדולות החלו לנהור לסטבאנגר, בירת הנפט של נורווגיה. בשנים האחרונות עתודות הנפט בים הצפוני עברו את שיאן, ומרבצי נפט וגז התגלו בים הנורווגי. בשנים הראשונות רווחי הגז והנפט הועברו לתקציב המדינה. כשמחירי הנפט ירדו נותרה קופת המדינה ריקה, והתעשיות המסורתיות, כמו בניית ספינות, החלו לשקוע אחרי שרוב המשאבים הגיעו לחברות הנפט.
בשנת 90' החליטה נורווגיה להפנות את רווחי הגז לקרן מיוחדת. על פי החוק, רק ארבעה אחוזים מהריבית יועברו לתקציב המדינה, אף שבשנה האחרונה רק 3.5 אחוזים הועברו לתקציב המדינה. ב-98' נקבע ש-40 אחוז מההשקעות של הקרן יופנו לשוקי המניות בעולם.
ב-2009 גדלה ההשקעה ל-60 אחוז. היום הקרן מהווה אחוז אחד משוקי המניות בעולם. ערכה, 680 מיליארד דולר, גבוה ב-40 אחוז מערך הכלכלה הנורווגית כולה. הקרן היא ממשלתית, שייכת באופן רשמי למשרד האוצר ומנוהלת על ידי הבנק המרכזי.
הקרן הישראלית, על פי אותו מודל, אמורה להיות מנוהלת על ידי בנק ישראל. דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, סבור ש"רצוי לבודד את ההכנסות משימוש שוטף. בינתיים כדאי לשים את הכסף בצד ואחר כך לחשוב איך להשתמש בו".
הקרן בנורווגיה הוקמה למען הדורות הבאים, לספק הגנה לימים גשומים ולמנוע את המחלה ההולנדית.
"עדיין לא ידוע מה יהיה גובה הסכום שייכנס לקרן ולכן מוקדם להחליט מה לעשות עם הכסף. זה לא מובן מאליו שהכסף הזה צריך להגיע אל אזרחי המדינה. אין פה מטרה לפזר כסף לאזרחים. אף אחד לא חשב על הנושא הזה. אני חושב שבסופו של דבר הכסף הזה ייכנס לתקציב המדינה, וזה לא יהיה טוב מפני שכדאי לייעד אותו למטרות מסוימות".
ניהול הקרן הוא נושא לאומי בנורווגיה. ביקורת רבה נמתחת בתקשורת על המועצה האתית של הקרן שבודקת השקעות לא ראויות. הקרן לא משקיעה ביצרניות טבק, אבל משקיעה בכמה חברות לייצור נשק. בישראל הקרן הנורווגית משכה את השקעתה בשתי חברות בנייה, שלטענתה בנו בשטחים.
הקרן, שעל פי תחזית משרד האוצר הנורווגי, תגיע ב-2019 לטריליון דולר, השיגה בשנה האחרונה תשואה של 13 אחוז על השקעותיה בכל רחבי העולם אחרי שב-2011 הפסידה 11 מיליארד דולר בהשקעות כושלות, עובדה שגררה ביקורת רבה בנורווגיה.
הילדה סינגס, סגנית שר האוצר הנורווגי, אומרת: "הקרן סייעה לנורווגיה להעביר את העושר שהגיע מהנפט והגז לדורות הבאים. שמנו לנו שתי מטרות בניהול הקרן: להבטיח שלא רק הדור אלא גם הדורות הבאים ייהנו מהעושר שמביאים איתם הנפט והגז. המטרה השנייה היא להבטיח את יציבותה של הכלכלה הנורווגית.
"ניהול נכון של הקרן נעשה על ידי הפרדה בין הוצאת הכספים לבין ההכנסות. ההכנסות מהנפט והגז מועברות לקרן, אבל רק אחוזים מההון מועברים למדינה. בצורה כזאת ההון לא יופחת במושגים ריאליים, ובה בעת הכסף שמועבר למדינה תורם ליציבות הייצור והתעסוקה. בתקופות של אבטלה גבוהה במיוחד אנחנו יכולים להוציא יותר מארבעה אחוזים כדי לעודד את הכלכלה ובתקופות טובות יותר נוציא פחות".
למרות הביקורת, ב-20 השנים האחרונות, מאז הקמת הקרן, נורווגיה פורחת. על פי מדד איכות החיים של מדינות ה-OECD, תושבי נורווגיה חיים בעושר וברווחה. השכר הממוצע במדינה מגיע ל-30,465 דולר בשנה לעומת ממוצע של 22,387 דולר במדינות ה-OECD.
הנורווגים עובדים 1,414 שעות בשנה לעומת 1,749 שעות עבודה בשנה במדינות ה-OECD. רק שלושה אחוזים עובדים שעות ארוכות יותר לעומת תשעה אחוזים ב-OECD. אבטלת הצעירים מגיעה ל-9.3 אחוזים לעומת 16.7 אחוז ב-OECD, ורק 0.3 אחוזים מכוח העבודה מובטל למעלה משנה לעומת שלושה אחוזים ב-OECD.
חלק ניכר מתקציב המדינה מושקע ברווחת האזרחים. 16.2 אחוז מהתקציב הנורווגי מושקע בחינוך לעומת 12 אחוזים בישראל, 17.9 אחוז מושקע בבריאות לעומת 7.5 אחוזים בישראל. 4.8 אחוזים מהתקציב מושקעים בצבא לעומת תקציב ביטחון של 15 אחוז בישראל. כמעט בכל תחום של רווחה כלכלית וחינוכית הנורווגים הם בין המובילים בעולם.
חופשת הלידה בת 46 השבועות מחולקת בין האב לאם. בישראל אורך חופשת הלידה הוא 14 שבועות בלבד. פערי השכר מגיעים לארבעה אחוזים בלבד לעומת פערים של עשרות אחוזים במקומות עבודה שונים בישראל.
"אנחנו צריכים להיות כמו נורווגיה", אומר ח"כ יצחק הרצוג, לשעבר שר הרווחה. "בישיבת הממשלה שעסקה בקרן הגז הישראלית נתניהו דיבר על חינוך וביטחון, ואני אמרתי שהרווחים צריכים להגיע לדורות הבאים, לרווחה, לחינוך ולבריאות. אפשר לייצר כאן חברה טובה יותר, זה רגע המבחן. אני לא בטוח שזה יקרה. הכל תלוי במנהיגות שצריכה לראות את המדינה בראייה ארוכת טווח ולא לתת לבעלי האינטרסים לקחת את השמנת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם