כל חודש: הרשות מעבירה 17.5 מ' ש' למחבלים הכלואים בישראל
על פי נתונים רשמיים של משרד החוץ, למרות המשבר הכלכלי החריף בו נתונה הרשות, 4% מתקציבה מממן תמיכה באסירים. ככול שמחבל ביצע פשעים חמורים יותר – כך משכורתו גבוהה יותר: מי שמרצה למעלה מ-30 שנה משתכר 12 א' ש' בחודש
- באוסלו דורשים הסבר מהרשות. בי-ם שותקים
- ישראל מודה: אין בקרה על תקציבי הרש"פ
על פי המדרג שקבעו הפלסטינים, מחבל שמרצה למעלה מ-30 שנות מאסר בכלא הישראלי משתכר 12 אלף ש"ח לחודש. מי שנגזרו עליו 25 עד 30 שנה, מקבל עשרת אלפים שקלים מידי חודש. מחבל המרצה חמש עד עשר שנים משתכר 4,000 ש"ח. משכורתם של אלפי המחבלים האלה גבוהה משכרו החודשי של שוטר פלסטיני ממוצע, שכר העומד רק על 2,700 ש"ח.
עוד גילתה בדיקת משרד החוץ כי ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, היה זה שהורה לפני שנתיים להכפיל פי שלשה את המשכורות. זאת בשעה שפיאד מציג עצמו בעולם כמתנגד לטרור. אתמול (ה') נפגש שר החוץ הנורבגי אספן איידה, עם פיאד והביע בפניו מחאה נוכח המתרחש. גורמים אירופים הבקיאים בסוגיה הוסיפו כי המידע אכן מטריד ולפחות חלק מהמדינות הנוגעות בדבר, בראשן נורבגיה ובריטניה, יבדקו אותו לעומקו.
בתוך כך, העיתונאי הנורבגי שהעלה את הפרשה לסדר היום אומר כי "חקירת כספי ההעברה הנורבגיים לפלסטינים קשורה לשינוי אווירה במדינה כלפי ישראל". טורמוד סטראנד, כתב בתחנת הטלוויזיה NRK, החל כבר לפני שנתיים לעסוק במידע אודות המשכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים הכלואים בישראל – משכורות שממומנות מכספי התמיכה של הקהילה הבינלאומית וכן מכספי העברות המיסים שגובה ישראל.
"כמה כלי תקשורת העלו שאלות על בסיס המידע שהביא ארגון מבט לתקשורת הפלסטינית. משרד החוץ כאן ענה שמדובר בסיוע סוציאלי לאסירים", אומר סטאנרד ל-nrg מעריב. הוא לא הסתפק בתשובות הלקוניות, אלא ערך תחקיר שכלל ביקור בישראל וברמאללה. "המסקנה הייתה כי לא מדובר בתמיכה סוציאלית, אלא בתשלום מיוחד לאסירים ביטחוניים, כלומר בסוג של קצבה לטרוריסטים. דבר כזה הוא בגדר טאבו בנורבגיה. גם מפלגת הלייבור, שתומכת בפלסטינים באדיקות, לא יכולה להשלים עם מצב כזה".
במאבק עיתונאי עיקש, ובסיוע שוטף של ארגון מבט לתקשורת הפלסטינית, העלה סטראנד את הנושא לסדר היום בנורבגיה. הפרלמנט החליט לחקור את הסוגיה ושר החוץ אספן איידה אף נאלץ להודות כי הרשות הפלסטינית הוליכה שולל את נורבגיה. הוא הבטיח כי יעלה את העניין בפגישותיו עם ראשי השלטון ברמאללה השבוע.
סטראנד עצמו מהווה חלק משינוי עמוק יותר בהלכי הרוח בנורבגיה כלפי ישראל. הוא יצא נגד גישת ההשתקה, הרווחת בכלי התקשורת הסקנדינביים, שמפחדים מפני המוסלמיים הקיצוניים. ברוח זו פרסם סדרת כתבות על ההסתה נגד יהודים בקרב מוסדות לימוד וקהילות של צעירים נורבגיים בעלי רקע מוסלמי. במסגרת זו אף למד על פעילות ארגון מבט לתקשורת הפלסטינית, העוקב כבר שנים אחרי תופעת האדרת הטרור ברשות הפלסטינית. "הרושם הכללי שלי שהעמדה כלפי ישראל משתנה. האופוזיציה בנורבגיה הגיבה בעוצמה לסיפור אודות המשכורות לטרוריסטים וזו תגובה הקשורה להבנה טובה יותר של עמדות ישראל. גם המלחמה האחרונה בעזה תרמה להבנה רבה יותר של העמדה הישראלית", אומר סטראנד.
מוקדם יותר השבוע נחשפה ב-nrg מעריב הודאה רשמית של ישראל כי כספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית עשויים לשמש לתשלום קצבאות תמיכה במחבלים הכלואים בישראל. ממשרד החוץ נמסר כי "הכספים שישראל מעבירה לרש"פ אינם כספים ישראלים אלא פלסטיניים ואלו עוברים לתקציב הרש"פ ישירות. אין לנו יכולת לערוך ביקורת על ההקצאות של תקציב הממשלה הפלסטינית", נאמר בתגובה. עם זאת מציינים במשרד כי "קרן המטבע הבינלאומית מנהלת בקרה מסוג זה".
הדברים באו בעקבות הגילוי כי בעוד מדינות באירופה החלו לחקור מה יעדם המדויק של תקציבי הסיוע, ישראל אינה עושה זאת. משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מגלגלים את הכדור מאחד לשני. מלשכת שר האוצר נמסר כי "כספי המיסים מועברים לרשות הפלסטינית בהתאם להחלטת הממשלה בקבינט המדיני–ביטחוני". מלשכת שר הביטחון, הממונה על המנהל האזרחי ביו"ש, נמסר כי "הנושא אינו באחריות משרד הביטחון". הגורמים הנוגעים בדבר הצביעו על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כמי שקובע את המדיניות וחידש רק לפני שבועיים את העברות הכספים לרש"פ. ואולם, במשרד ראש הממשלה מסרבים להתייחס לדברים.
במשרד החוץ ציינו כי הם מודעים לפרסומים בתקשורת הנורבגית בנושא והציגו אותם בשיחות לא רשמיות עם נציגי נורבגיה בוועידת המדינות התורמות לפני שבועיים. סגן שר החוץ, זאב אלקין, אמר ל-nrg מעריב כי "ללא ספק מדובר בתופעה חמורה ומטרידה. למרות דברי הרשות הפלסטינית שהיא מתנגדת לטרור, העידוד הכספי למחבלים, ותופעות כמו הסתה והאדרת טרוריסטים מצביעים על כך שהיא תומכת בטרור. חובתנו כמשרד חוץ וכמי שמייצגים את ישראל להיאבק בכך ולהביא את הדברים לתשומת הלב של הקהילה הבינלאומית ושל המדינות התורמות בפרט. גם מדינות שחלוקות עלינו בנושאים אחרים, מסכימות שעל נושא כמו טרור אין ויכוח. אנחנו נלחץ על הקהילה הבינלאומית על מנת שזו תלחץ על הפלסטינים בעניין", אומר אלקין.
בתחילת השבוע דווח כי ישראל החמיצה הזדמנות להפסיק את התקצוב האירופי שעובר לידי מחבלים פלסטיניים. לפני שבועיים התכנסה בבריסל ועידת המדינות התורמות לפלסטינים. שם, תחת חסותה של נציבת החוץ האירופית, קתרין אשטון, הציגו הפלסטינים, הישראלים והמדינות התורמות את עמדותיהן אודות השימוש בכספי הסיוע בשנה החולפת. הדיון התמקד במשבר הכלכלי החריף הפוקד את הרש"פ. הפלסטינים טענו כי ישראל אשמה במצבם הכלכלי הרעוע.
ישראל מנגד ציינה את שפע פעולותיה לחיזוק המשק הפלסטיני, כולל הסרת מחסומים ודחיפה של פרויקטים. הנתונים שהנציגה הישראלית לא העלתה בדיון הם העברות הכספים מהאירופים ישירות לחשבונות הבנק של המחבלים הכלואים בישראל. היא הסבירה מדוע ישראל עיכבה את תשלומי העברות כספי המיסים לרש"פ ופירטה את חובות הפלסטינים לישראל, בעקבות אי תשלום על אספקת מים וחשמל. ואולם, בכל הנוגע לכסף המגיע ממדינות זרות, ומועבר למחבלים הכלואים – הנציגה הישראלית לא אמרה דבר.
באופן אבסורדי, מי שהעניין מטריד אותם יותר מכל הם דווקא הנורבגים, העומדים בראשות הוועדה של המדינות התורמות. במכתב המופנה לוועדת חקירה מיוחדת בפרלמנט באוסלו כותב שר החוץ הנורבגי כי "אין בידי שום מסמך המאשר כי הכסף אינו מועבר למי שהורשעו במעורבות בטרור. הועבר לידי מידע כי אלה הכלואים שנים רבות יותר (כלומר מחבלים עם דם על הידיים, א"כ), מקבלים קצבאות גבוהות יותר מאלה המרצים עונשי מאסר קצרים. זו בדיוק הסיבה לכך שנורבגיה, כמו בריטניה, בקשו מהרשות הפלסטינית עוד מידע, עם שאלות מפורטות ורציניות בנדון. נורבגיה בשום אופן לא תומכת באסירים הפלסטיניים. מדובר בתכנית של הרשות הפלסטינית ושלה בלבד", מדגיש איידה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם