70 שנה אחרי: חוזרים לגטו ורשה
הערב ב-20:00 ייפתחו אירועי הזיכרון. ברח' אנילביץ', במקום שבו התחולל המרד היהודי בפולין, דואגת העירייה למחוק כל כתובת אנטישמית שמרוססת על הקירות. המבוגרים, שמתגוררים בבנייני הגטו, מזהים בקלות את הישראלים שמגיעים כדי להניח זר
- ארועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג
- דוח: 20% מניצולי השואה נאלצו לוותר על מזון
- איטה פוגל: "אני חיה בפחד תמידי"
ברחובות הגטו היהודי לשעבר, שמרביתם נושאים שמות יהודיים כמו אנילביץ', זמנהוף ואחרים, ניתן עדיין לראות סימנים המעידים על הטרגדיה שהתרחשה במקום לפני שבעה עשורים. האומשלגפלץ, "כיכר השילוחים", עומדת במרכז הרחוב ומדי פעם מגיעים תיירים לראות ולצלם את המקום ולהניח זרי פרחים. ברחובות ניתן לראות מספר אנדרטאות קטנות ושלטים שמספרים את ההיסטוריה של המקום. גם התושבים המתגוררים בבניינים, שהיו פעם הגטו היהודי, יודעים מה התרחש באזור בתקופות אחרות. "הרבה פעמים אני רואה אנשים שמגיעים ומחפשים מקום מסוים", מספרת מלגורז' טה, בת 64, המתגוררת ברחוב אנילביץ'. " ברגע שאני רואה אותם עומדים עם מפה ביד אני כבר יודעת שהם מחפשים את האמושלגפלץ או את האנדרטה לזכר לוחמי מרד הגטו. בדרך כלל הם מישראל".
גם הצעירים מודעים להיסטוריה של מקום מגוריהם. "אני יודעת שכאן היה פעם הגטו היהודי", אומרת קשיה, תלמידת תיכון בת 17. "אנחנו לומדים על זה בבית הספר וגם לקחו אותנו לסיור כאן".
בשבוע הבא יצוין יום השנה השבעים למרד גטו ורשה שפרץ ב-19 באפריל והפך לסמל ההתנגדות היהודית הגדול ביותר לשואה. לאחר שמרבית היהודים שהיו כלואים בגטו נשלחו אל מחנות ההשמדה, החליטו חלק גדול מאלו שנותרו בגטו, מרביתם צעירים, לצאת למאבק מזוין בנאצים. כך הוקמו שני ארגונים מחתרתיים, אי"ל (ארגון יהודי לוחם), שמרדכי אנילביץ' פיקד עליו, ואצ"י (ארגון צבא יהודי), בפיקודו של פאבל פרנקל. שני הארגונים לא הצליחו לגשר על הפערים האידאולוגיים ביניהם. אי"ל נחשב לארגון שמאל שחבריו היו בעלי דעות סוציאליסטיות וקומוניסטיות, ואילו אנשי אצ"י היו חברי בית"ר ונחשבו לאנשי הימין הרוויזיוניסטי.
למרות המטרה המשותפת של הארגונים-לחימה בנאצים - החליטו חברי שני הארגונים לפעול בנפרד. לוחמי אי"ל ואצ"י הסתייעו במחתרת הפולנית, ה"ארמיה קריובה", שהצליחה להבריח כלי נשק ואמצעי לחימה אל תוך הגטו. בערב פסח, 19 באפריל, נכנסו כוחות גרמניים אל הגטו במטרה לשלוח את מרבית יושביו אל מחנות ההשמדה. הם נתקלו במארב מתוכנן של חברי המחתרות היהודיות שפתחו באש מתוך גגות וחלונות הבתים. הגרמנים ספגו אבידות קשות ונאלצו לסגת. באותו יום גם הניפו שני צעירים יהודים דגל כחול-לבן ואת דגל פולין על בית ברחוב מוראנובסקי בוורשה, כסמל לתחילת ההתנגדות. לאחר שהבינו הנאצים כי היהודים שנותרו בגטו פתחו במרד מזוין, הם חזרו לגטו בכוחות מתוגברים והחלו לעבור מבית לבית בניסיון לדכא את ההתנגדות. הקרבות העזים נמשכו עד 16 במאי, אז נכנעו הלוחמים הבודדים שנותרו עדיין בחיים, לאחר שמרבית אנשי המחתרות היהודיות נהרגו בקרבות.
ביום חמישי האחרון עמדו כאמור עשרות חיילי צה"ל שהגיעו במשלחת של פרויקט "עדים במדים" ותחת שלג כבד נשאו נאומים שבהם סיפרו חלק מהם את סיפורם של בני משפחותיהם שהיו במחנות ההשמדה. זו הייתה דרכם לחלוק כבוד ללוחמי המרד ולקורבנות השואה.
מלבד הטקסים הרבים שייערכו ביום השנה השבעים למרד גטו ורשה ביום שישי הבא, יתקיים באותו יום גם טקס הפתיחה של המוזאון להיסטוריה של יהדות פולין, שנבנה בשנים האחרונות במרכז הגטו היהודי לשעבר, ממש מול האנדרטה לזכר לוחמי המרד.
"הרעיון להקים מוזאון לזכר יהדות פולין עלה בשנת 1996. שנה מאוחר יותר עיריית ורשה העניקה את השטח לבניית המוזאון ובשנת 2005 נערכה תחרות בינלאומית לעיצוב המוזאון וזכה בה ארכיטקט מפינלד בשם ריינר מהלמאקי", מספר פיוטר קוסובודצקי, דובר המוזאון. "בשנת 2008 נערך טקס הנחת אבן הפינה ומאז נמשכות עבודות הבנייה עד שנקיים את טקס פתיחת החלק הראשון בשבוע הבא ואחריו נתחיל בסדנאות ובפעילות חינוכית לבני נוער בנושא יהדות פולין והשואה. במהלך כל השנים האחרונות עבד צוות מיוחד על איסוף מוצגים שיוצגו בתערוכות השונות ".
המוזאון העצום בגודלו משתרע על שטח של 13 אלף מ"ר. במהלך סיור שעורך לי קוסובודצקי בתוככי המוזאון הוא מספר לי כי המקום יכלול תערוכה קבועה וכן מספר תערוכות שונות שיתחלפו מדי מספר חודשים. הוא מתגאה בעיקר בכך שחלק גדול מהחדרים במוזאון יוקדשו לפעילות חינוכית לתלמידים ולבני נוער מפולין ומרחבי העולם, שיגיעו למוזאון ומספר כי ההנהלה מצפה לכחצי מיליון מבקרים מדי שנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם