זמן התאוששות ממות אדם קרוב: 5 שנים
ע"פ מחקר של אונ' חיפה, מי שלא חווה אובדן של אדם קרוב בחייו סבור כי לשכול השפעה הרסנית יותר לעומת אנשים ששכלו קרוב בעברם
במחקר, שנערך בשיתוף הפסיכולוגיות הגר רובינוב-תכלת ומיה הלוי, השתתפו למעלה מ-200 נשים וגברים בגילאים שונים, כאשר חלקם חוו אובדן או טראומה בעברם. במסגרת הניסויים, המשתתפים מילאו מגוון שאלונים שכללו סיפורים על אנשים שחוו אובדן, והתבקשו לדרג את חומרת מצבו של אותו אדם על פי דרך התמודדותו עם האירוע אותו חווה.
מממצאי המחקר עולה כי אירועים שקרו לאדם אהוב נתפסים על ידי החברה כגורמים לשינוי גדול ושלילי יותר בחיים מאשר טראומה אישית. כך, אובדן דורג כקושי נפשי חמור יותר המשפיע בצורה שלילית גדולה יותר על החיים לעומת טראומה אישית - כמו תאונת דרכים בה מעורב האדם ישירות.
עוד נמצא כי בעיני הנבדקים גם טראומה בין-אישית, תאונה בה מעורב קרוב משפחה ונותר בחיים למשל, נתפסת כקשה וכמשפיעה יותר מאשר טראומה אישית.
לדברי פרופ' רובין, באופן מפתיע רוב הנבדקים לא ייחסו חשיבות לזמן שבו אירע האובדן, כלומר הנבדקים חשבו שגם אם האובדן התרחש לפני שנה וחצי וגם אם הוא התרחש לפני חמש שנים, ההשפעות הנפשיות והסיוע לו זקוק האדם אינם שונים.
"ממחקרים שערכנו על אנשים שחוו אובדן, מצאנו שמשך הזמן שלוקח להם להתחיל ולחזור לשגרת חיים הוא כחמש שנים", הסביר רובין. "כך שלעובדה שהחברה לא מייחסת חשיבות למשך הזמן יש משמעות רבה".
רובין הדגיש עוד כי למרות שהממצאים מעידים על יחס אמפתי של החברה כלפי אנשים שחוו אובדן, ישנם עדיין רבדים בהתמודדות עם האובדן שעלינו להבין. "אנשים שכולים מחפשים משמעות לחייו של הנפטר ולקשר האישי שלהם אליו", אמר.
"הסביבה כיום מאוד רגישה לסבל האישי ולתחושת המשמעות לחיים שחש האדם השכול עצמו לאחר אובדן. אך אנו נוטים לא לייחס חשיבות מספקת לצורך שלו למצוא משמעות לחייו של הנפטר דווקא. מציאת משמעות לחיים של אלו שנפטרו חשובה מאוד לאפשרות של אנשים שכולים להסתגל לאובדן בצורה טובה יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם