השקט שנשבר: בצה"ל דואגים מהיחלשות אסד
צבא אסד נחלש ברמת הגולן; "אנחנו נהפוך למטרה העליונה שלהם", אמר הרמטכ"ל על קבוצת אנשי הג'יהאד העולמי, שמתחזקת בקרב המורדים
מזג האוויר הסגרירי לא מנע מהצדדים בצד הסורי של הגבול להמשיך בשגרתם: מן הצד האחד נראו בבירור כוחות הצבא הסורי הנאמנים לנשיא בשאר אסד, ומן העבר השני קבוצות מורדים - ערוץ עמוק של נהר הרוקאד מפריד ביניהם. טנק סורי שיגר פגז מעבר לערוץ אל עבר עמדה של המורדים הצמודה לג'מלא. עשן דק היתמר ממקום הפגיעה. שום נזק רציני לא נצפה מתוך שטח ישראל.
הלחימה באזור ג'מלא הייתה יכולה להימשך כך עוד חודשים ושנים בלי לעורר אפילו שבריר של תשומת לב בישראל, אלמלא דברים יוצאי דופן שאמר הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, בראיונות לכלי התקשורת השבוע, בערב יום העצמאות. "אחרי שתיגמר מלחמת האזרחים בסוריה", חזה גנץ בראיונות, "חלק מן הכוחות המורדים יפנו נגדנו. אנחנו נהפוך למטרה העליונה שלהם".
למה התכוון גנץ? גורמי צבא מציינים כי בסוריה פועלים לא פחות מ-90 קבוצות מורדים שונות. עשרה מתוך הארגונים המחרתיים השונים מחזיקים "נציגויות", כלומר כוחות פעילים, באזור רמת הגולן, לא הרחק מהגבול עם ישראל. רובם אינם נחשבים איום גדול על ישראל גם ביום שאחרי עידן אסד (בהנחה שבסופו של דבר יגיע יום כזה), אבל יש קבוצה אחת שנחשבת מסוכנת ביותר, והיא הולכת ומתבססת במרחב שבין כפר ג'מלא ובין כפר דרעא, בחלק הדרומי של רמת הגולן הסורית. מדובר בשטח שבין נהר הרוקאד לנהר הירמוך, שמהווה גבול טבעי עם ירדן. האזור כולו נמצא במרחק נגיעה (או פגז מרגמה) מהיישובים של דרום רמת הגולן הישראלית.
הקבוצה שאליה התכוון הרמטכ"ל מכונה א-נוסרה. הם לובשים תמיד בגדים שחורים ומטפחים זקן עבות, תוך שהם מקפידים על קרחת בוהקת. גם את השפם את מגלחים עד לזיף האחרון. הקבוצה שייכת למה שמכונה "הג'יהאד העולמי", וליתר דיוק ניתן לציין כי הם רואים את עצמם כשותפים לאידאולוגיה של אל קאעידה. רוב חברי א-נוסרה אינם סורים, אלא אנשי ג'יהאד שהתקבצו בסוריה ממצ'צ'ניה עד אפגניסטן. מבחינתם, הפלת משטר בשאר אסד היא רק שלב ראשון בדרך למאבק משמעותי יותר-בכופרים הציונים.
לפי הערכות אגף המודיעין הישראלי, יש כיום בסוריה כמה מאות חברי א-נוסרה, ורק חלקם נמצאים בדרום רמת הגולן. הרוב ממוקמים בכלל באזור חלב שבצפון סוריה. הקבוצה הצליחה להשתלט על המובלעת בדרום רמת הגולן, כשהיא מנצלת את התפוררות הצבא הסורי באיזור בתהליך הדרגתי. פעם היו פרוסים לאורך כל הגזרה כוחות שנחשבו חלק מרצועת האבטחה הסורית מול ישראל. הרצועה הזאת התפוררה מזמן. בצפון רמת הגולן השתלטו על השטח לוחמים מכמה קבוצות מורדים, שהמכנה המשותף שלהן הוא חילוני וליברלי. החיילים הישראלים אפילו נוהגים לכנות את אנשי הקבוצות האלה "החברים של דפני ליף".
במרכז הרמה מצליח צבאו של אסד להחזיק מעמד. האחיזה העיקרית שלו היא באיזור העיר קוניטרה, בלב הרמה, כך שאם קוניטרה תיפול לידי המורדים תיפתח הדרך עד דמשק. שום צבא אינו עומד עוד בדרך אל הבירה.
על הסיכון שבמובלעת הג'יהאד העולמי בדרום רמת הגולן ניתן היה ללמוד ביום רביעי השבוע, דווקא ממה שקרה בדרום: פלג אחר של הג'יהאד העולמי, שהתבסס מזמן בסיני, שיגר שתי רקטות "גראד" לעבר אילת. ככלל סיני מקדימה את הנעשה ברמת הגולן בכמה חודשים. תהליך ההידרדרות הביטחונית שמתרחש שם, תוך איבוד האחיזה של השלטון המרכזי, מתרחש גם ברמת הגולן ובסוריה כולה. בצה"ל אין ספק כי ברגע שאנשי א-נוסרה יסיימו את הקרבות מול הצבא הסורי, הם יפנו את נשקם לעבר ישראל - ונשק לא חסר להם; גם לא כסף. אספקה סדירה מגיעה בדרכים-לא-דרכים מחשבונות הבנק של התנועה העולמית. לעתים מגיע הכסף גם במזומן, ישירות מעיראק, שכן אין שום מכשול קרקעי אמיתי בין דרום סוריה ובין עיראק, ואילו האחרונה הפכה לגרורה איראנית ביום שבו אחרוני הכוחות האמריקאיים התקפלו ונסעו הביתה.
בדרום, מול הגבול המצרי, החלה ישראל לבנות גדר מערכת משוכללת רק אחרי פיגוע קשה שאירע באוגוסט 2011. בצפון לעומת זאת, מול רמת הגולן הסורית, מקדימה הגדר את האירועים הקשים. פיקוד הצפון העריך כבר לפני כשנתיים כי מלחמת האזרחים בסוריה תביא להידרדרות במצב הביטחוני ברמת הגולן, באזור שנחשב הגבול השקט ביותר של ישראל מאז 1974.
בתחילה החשש העיקרי היה ששלטון אסד ייפול בתוך שבועות ספורים, או לכל היותר כמה חודשים, ושנפילתו תלווה בירי טילים לעבר ישראל בבחינת "תמות נפשי עם פלשתים". כמו כן עלה חשש ממעבר של פליטים סוריים לשטח ישראל. בינתיים התברר כי שלטון אסד מחזיק מעמד יותר מתוחלת החיים שנצפתה לו. הפליטים אכן נוטשים בהמוניהם את סוריה-אבל לטורקיה, לירדן וללבנון, לא לישראל.
ראש מטה פיקוד הצפון, תת-אלוף בני מר, אמר בדיונים בפיקוד כי המרוץ באזור רמת הגולן מתנהל בין המצב הביטחוני, שמידרדר משבוע לשבוע, ובין קצב בניית המכשול חדש - שנחשב מסחרר. כבר בשנת 2011 חידש הפיקוד תעלת גדולה לאורך הגבול בגזרה המרכזית של הרמה, ואילו בסתיו האחרון החלה בנייה של גדר חדישה לאורך 60 ק"מ ברמת הגולן. במסגרת פרויקט, שעלותו מוערכת ברבע מיליארד שקלים, ושצפוי להסתיים כבר באוגוסט הקרוב, נפרסו גם אין-ספור אמצעי תצפית, מכ"מים ומצלמות לאורך הגבול. הוקם חדר מלחמה המבוסס על מערכת טכנולוגית חדשה המכונה "מר"ס" (מערכת רב-סנסורית), שבאמצעותה מקבלות חיילות התרעה על כל תזוזה בצד הסורי. ההשקעה נמשכת, גם בכוח אדם: בימים אלה מוקם גדוד תצפיות נוסף.
צה"ל, שבעבר היה מציב ברמת הגולן בעיקר מילואימניקים מפוהקים, שולח היום לשטח את טובי לוחמיו. כך למשל נמצאים כיום בדרום הרמה גם לוחמי גדוד הסיור של גולני.
לרוע מזלו, העם הסורי משלם את המחיר על כמה תהליכים עולמיים ועל העובדה שאין באדמתו משאבי טבע כמו נפט, שכן אם המלחמה בסוריה הייתה משפיעה על מחירי הנפט בעולם, המערב, מן הסתם, היה מביא להפסקתה כבר מזמן.
אולם סוריה אינה מעניינת באמת את העולם. היא רק הפכה למגרש משחקים עולמי. ארצות הברית אינה מעוניינת להתערב בנעשה בסוריה. הצבא האמריקאי רק יצא מעיראק, ובדרך לצאת מאפגניסטן, ואין שום סיכוי שהנשיא ברק אובמה יורה לשלוח כוחות רק כדי לעצור את הטבח בסוריה, גם אם מחיר הדמים בו עומד על למעלה מאלף הרוגים בכל שבוע - מרביתם אזרחים.
אבל זו אינה התמונה השלמה. בזמן שארצות הברית מתבצרת בצרותיה הפנימיות, רוסיה וגם סין עושות הכל כדי לקעקע את ההגמוניה העולמית שלה, שהייתה מוחלטת עד לפני שנתיים-שלוש. באמצעות תמיכתה במשטר הסורי מתריסה רוסיה כלפי ארצות הברית, מוכיחה כי היא אינה גרורה של המדיניות האמריקאית וגם שומרת על האינטרסים האזוריים שלה, כמו הנמל הרוסי בעיר לטקיה שבצפון סוריה, שמהווה את המוצא הרוסי היחיד לים התיכון כיום.
למרות הטבח של בשאר אסד בבני עמו, ממשיכה רוסיה לספק לנשיא נשק על סמך עסקאות קודמות. וזה השלל שהגיע לסוריה: טילים משודרגים בקוטר 302 מ"מ, טילי נ"מ SA-17 (שחלקם הושמדו בהפצצת חיל האוויר הישראלי, על פי הפרסומים הזרים) וטילי חוף ים "יאחונט", שיכולים לפגוע בכל מטרה בדיוק של מטרים, גם ממרחק 300 ק"מ.
רוסיה מתעקשת שאסד ישלם על הסחורה עד הדולר האחרון, למרות מצבו, אבל מי שתומך בו כלכלית הוא המשטר האיראני, זאת למרות הקשיים שבהם נתונה הכלכלה האיראנית. הרוסים מספקים הדרכה לצבא הסורי כיצד לנהל מלחמת גרילה, אבל עיקר התמיכה הצבאית ניתנת לאסד על ידי איראן וחיזבאללה. כוחות חיזבאללה אף לוחמים לצד לוחמים מצבא אסד, כתף אל כתף.
למלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה יש אין-ספור השלכות אזרחיות. ירדן (למעלה ממיליון פליטים סורים הגיעו לשטחה) ולבנון (חצי מיליון פליטים) כורעות תחת נטל הנחיל הסורי שמערער את יציבותן. בלבנון גלשה מלחמת האזרחים הסורית לקרבות בין תומכיו ומתנגדיו של אסד. בצפון המדינה, ליד טריפולי, המתח גואה בין תומכי אסד ומתנגדיו, במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בלבנון בחודש יוני.
החשש הגדול ביותר בצה"ל הוא הפיכת דרום רמת הגולן לשטח בשליטה מלאה של הג'יהאד העולמי - אבן שואבת לג'יהאדיסטים שימשיכו להגיע מכל העולם. אמ"ן הציב בעדיפות גבוהה את הניסיון להבין מה בדיוק קורה בקרב בעלי הזקנים לובשי השחורים. זה לא קל.
בינתיים הקרבות ברמת הגולן הסורית גורמים למתיחות אפילו בקרב בני העדה הסורית ברמה, שעומדים על זכויותיהם מול בני העדות האחרות: בתחילה תמכו הדרוזים במשטר אסד, אבל תמיכה זו הפכה לרפה ככל שחלחלה ההבנה כי בשאר יירד מהבמה במוקדם או במאוחר.
מי שמוטרדים במיוחד מהמצב בדרום הרמה הם הירדנים, שחוששים מהג'יהאדיסטים לא פחות מאתנו. בעניין הזה גם ארצות הברית נמצאת בתמונה, ומסייעת לממלכה לסגור טוב יותר את הגבול ולהכיל את הפליטים.
ממוצב תל חזקה שבלב רמת הגולן ניתן היה לקבל אתמול המחשה נוספת ללחימה שמתרחשת ממש מתחת לאף של חיילי צה"ל. מתחת למוצב משתרע יער עבות שמקיף כמה כפרים. מדי פעם מגיחים מבין העצים לוחמים ששייכים לקבוצת מורדים כזו או אחרת, משתלטים על עמדה של הצבא הסורי, וחוזר חלילה. כחלק מהקרבות הללו פוגעים מדי פעם כדורים תועים גם בכוחות צה"ל. על מנת לצמצם את מספר הטעויות החלו כל רכבי צה"ל לנסוע בגזרה כשהם מסומנים באופן שאין לטעות בו.
איך זה ייגמר? על פי תרחיש אחד, הלחימה עשויה להסתיים בבת אחת, אם תהיה התנקשות פתאומית בבשאר אסד. על פי תרחיש אחר, הלחימה בסוריה יכולה להימשך עוד שנים. מה שבטוח הוא שלאורך הגבול עם ישראל המצב רק ימשיך להידרדר. כך לפחות נראו הדברים אתמול מרמת הגולן הישראלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם