מדוע הוטל איפול על הממצא שנחשף ליד י-ם?
הסיפור על התגלית הנדירה שנחשפה בסמוך לתוואי הגדר המתוכנן עם בית לחם הושתק על ידי רשות העתיקות. מדוע אף אחד לא חשב לשנות התוואי?
המונח "כותרת" - או בשמו המקצועי "כותרת פרוטו-איולית" - אינו אומר דבר לרובנו, אבל עבור טרופר, המשמש מדריך טיולים שנים רבות והשתתף בחפירות ובמחקר של ירושלים הקדומה, הגילוי היה מסעיר במיוחד. "מיד אחרי הגילוי שלחתי מדריך נוסף שהיה איתי להוביל את הקבוצה בהמשך המסלול, ונשארתי כאן כדי להבין לעומק את מה שראיתי".
מסיבות שאינן ברורות עד תום, כמה רשויות בישראל העדיפו להשתיק את התגלית שעשויה לסמן פריצת דרך בתפיסת תקופתם של דוד המלך ובנו שלמה ובתפיסת ממלכת יהודה כולה. הכותרת הזאת, שמעידה ככל הנראה על מקדש או ארמון שלמים שקבורים תחתיה, נמצאה על ידי בנימין טרופר באחת המערות בדרום ירושלים. מחשש לפגיעה בממצא או לניסיונות של שוד עתיקות, לא נסגיר כאן את המיקום המדויק שלה.
טרופר הנרגש, שמכיר היטב את מראה הכותרות הפרוטו-איוליות האחרות שנמצאו ברחבי הארץ, הזעיק למקום מיד את ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון. "בהתחלה לא האמנתי שזה נכון", משחזר רוזנטל. "הגעתי למקום, ראיתי ואמרתי: 'וואלה, יש פה משהו נדיר'". רוזנטל עצמו פנה מיד, עוד כשהיה בשטח, אל רשות העתיקות. הוא היה בטוח שיזכה לצל"ש על הגילוי הנדיר, אך במקום זאת זכה לדלי של מים צוננים. "יצרתי קשר עם גורם בכיר ברשות וסיפרתי על הממצא", אומר רוזנטל. "התגובה שלו הדהימה אותי. לא רק שהוא לא קפץ מרוב שמחה, האיש פשוט אמר לי: 'ירון, סחתיין, מצאתם, אבל אנחנו מכירים את זה. עכשיו תשכח מהכל ותסתום את הפה'".
בהמשך התברר לרוזנטל שברשות העתיקות יודעים על הממצא הנדיר במשך שנה וחצי. הוא בטוח שמדובר בשערורייה. "מילא שברשות לא חקרו את הממצא ולא התחילו לחפור באתר, אבל בגוף האמון על השמירה על אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל לא נקטו גם צעדים הרבה פחות דרסטיים, כמו סגירת השטח כדי למנוע פגיעה בממצא הנדיר".
מתברר שבהיעדר הגנה על הממצא לא תמו המחדלים. בחודשים האחרונים שורטט תוואי גדר ההפרדה שתחצוץ בין נפת בית לחם של הרשות הפלסטינית לדרום ירושלים. ברשות העתיקות ידעו על הממצא, אך לא העלו את העניין במהלך תכנון התוואי ואפשרו לגדר לעבור במרחק של כמאה מטר מהאתר, ובכך השאירו אותו בידיים פלסטיניות. עוד התברר כי לאחר גילוי הכותרת, אלוף פיקוד המרכז לשעבר אבי מזרחי ושוקה דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות, הגיעו לאתר אך גם זה לא שינה את תוואי הגדר. בנוסף, מאז התגלית רשות העתיקות לא חפרה באתר ולא סגרה אותו. ראוי לציין כי גם אם העמוד והכותרת שעל גביו היו נשלפים מהאדמה, הדבר לא היה מביא לחשיפת האתר כולו.
עם זאת, גורם ביטחוני המעורה בפרטים אמר ל"מוספשבת": "משרד הביטחון וצה"ל הציעו לרשות העתיקות כל עזרה אפשרית כדי להוציא את הממצא הארכיאולוגי מתוך האדמה. הרשות בחרה לא להיעזר בנו ולכן זנחנו את העניין". הגורם טען כי צה"ל הציע סיוע באבטחת האתר, בגידור שלו והצעות סיוע נוספות.
ירון רוזנטל ובנימין טרופר הובילו את הצלם יוסי אלוני ואותי במעלה ההר. הם רצו שנבין את הסיפור מאחורי הכותרת. בדרך חצינו גדר תיל סבוכה שכבר הונחה לאורך התוואי עד שתיבנה בו הגדר הקבועה. במרחק מטרים ספורים משם שוכנת המערה.
בפתחה עמדה קבוצה של נערים פלסטינים, תושבי הכפר הסמוך. הם ודאי לא יודעים על הממצא הנדיר שעליו הם דורכים מדי יום בשעה שהם נכנסים לשחות במים האגורים במערה. "אחד הדברים שאמרו לי ברשות העתיקות הוא שאין לי מה לדאוג כי אף אחד לא נכנס לכאן", אומר רוזנטל.
שם, בשטח, מסביר לנו רוזנטל את העניין מיסודו: "כותרת היא בעצם מין קישוט קיר שהיו עושים בראש עמודים במקדשים ובארמונות בתקופות קדומות. כותרות פרוטואיוליות, כמו זו שמעטרת את צדו האחורי של מטבע בן חמישה שקלים, שימשו למעשה חיבור בין העמוד לתקרה.
"לכל תקופה היסטורית יש מאפיינים מסוימים של בנייה ושל עיטורים, ובדרך כלל אם מוצאים כותרת, אפשר לומר בוודאות לאיזו תקופה היא שייכת. הכותרת הזאת שבנימין מצא היא כותרת מתקופת המקרא. עד עכשיו נמצאו רק כ-30 כותרות בכל הארץ, וכותרות מהסוג הזה נמצאו רק בחמישה מקומות שבהם ישבו מלכים בתקופת המקרא".
ומתברר שלכותרת הזאת ישנן סגולות נדירות אפילו יותר מאלה של שאר הכותרות: הכותרת החדשה נמצאה מחוברת לעמוד שבראשו היא ממוקמת, זאת בניגוד לשאר הכותרות בארץ שנמצאו כאבן נפרדת שהורכבה על גבי העמוד. המשקל המוערך של העמוד והכותרת שבראשו, שנחצבו כגוש אחד, הוא כחמישה טונות.
"יש כאן כמה דברים משמעותיים מאוד. העמוד והכותרת מעידים שממש כאן מתחתינו נמצא ארמון, מקדש או מבנה מלכותי של מלכי יהודה. הממצא הזה כשלעצמו הוא דבר די נדיר וחובה לחקור אותו. מעבר לזה, מה שמעצים מאוד את האתר הזה הוא העובדה שהוא ככל הנראה שלם. יש פה הזדמנות ראשונה בכל ארץ ישראל לחשוף ארמון שלם שלא נעשה בו שימוש משני".
מה זה שימוש משני?
"כשחוקרים את ירושלים וחופרים בה, מוצאים שרידים מכל התקופות שבהן חיו בעיר הזאת אנשים. אתה מגיע לאתר ומוצא בו מעט מכל תקופה, כי אנשי תקופת הברזל השנייה הרסו את מה שהיה בתקופת הברזל הראשונה והשתמשו בהריסות לבנייה שלהם. בתקופה הפרסית השתמשו בהריסות של תקופת הברזל השנייה וכן הלאה.
"כאן יש לנו כנראה ארמון שלם. אלה שבאו אחריו לא ידעו על קיומו, ואולי יש פה הזדמנות ראשונה בתולדות הארכיאולוגיה בארץ ישראל למצוא ארמון שלם לחלוטין מתקופת מלכי יהודה. עד עכשיו מעולם לא נמצאה כותרת באתר המקורי שלה, ופה אנחנו רואים אותה כשהיא מחוברת לעמוד עצמו".
לדברי רוזנטל, מחקר של הארמון יוכל אולי לשפוך אור על המחלוקת המתמדת בין שתי האסכולות העוסקות בחקר ירושלים. האסכולה התל-אביבית טוענת שייתכן שכלל לא היו מלכים ששמם דוד ושלמה, וגם אם היו - מלכותם הייתה קטנה ולא משמעותית. לעומתה, האסכולה הירושלמית טוענת לקיומה של מלכות יהודה כמלכות מפוארת. "הכניסה פנימה וכל הממצאים שעשויים להיות בפנים יכולים לתת לנו המון מידע שלא נוכל לקבל בשום מקום אחר", אומר רוזנטל. "הכותרת הזאת והעמוד שלה הם רק חלק קטן. יש כאן אתר חשוב מאוד שראינו רק את קצה הקרחון שלו. הפרטים שנמצא בפנים יכולים להיות מדהימים".
מה הדרישות שלך מרשות העתיקות? מה אתה מצפה שהם יעשו?
"קורים כאן שני מחדלים, דברים שצריכים תגובה באופן מיידי. ראשית, חייבים לשמור על המקום הזה. לא יכול להיות שאתר כזה לא ייחקר ולא ייחפר, ובינתיים חייבים לדאוג שאף אחד לא יגלה אותו וחלילה ישדוד אותו. שנית, לא יכול להיות שישראלים לא יוכלו לבקר באתר הזה. לא ייתכן שאתר כזה יהיה מעבר לגדר בלי יכולת יעילה של רשויות המדינה להגיע אליו, לשלוט עליו, לחקור אותו ולאפשר בו ביקורים של ישראלים. צריך לשנות באופן מיידי את התוואי של גדר ההפרדה. נדרש כאן תיקון פשוט מאוד של תוואי הגדר, ולשמחתנו הגדר הקבועה טרם נבנתה כאן. אסור בשום אופן להפקיר את האתר החשוב הזה".
אולי הבעלים של הקרקע הם תושבי הכפר הפלסטיני הסמוך?
"בדקנו את הנקודה הזאת, והקרקע נמצאת בבעלות פרטית של חברה ישראלית. בנוסף, הגישה שלי מאז ומתמיד היא להקפיד מאוד על שיתוף פעולה עם הפלסטינים. אין לי שום בעיה שהם יפעילו את האתר, יתחזקו אותו וגם ירוויחו כסף מהמכירות פה, אבל לפני הכל חייבים להזיז את הגדר ולחקור את האתר. אסור להפקיר את הגילוי הזה".
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "אכן, מדובר בממצא חשוב, אשר על פי זיהוי ראשוני מתוארך לתקופת מלכי יהודה. בתוך כך, יש לדעת כי הנושא רגיש ומחייב טיפול רציני ואחראי. רשות העתיקות, יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, עוסקת בנושא זה זמן במטרה להביא לחשיפתו המלאה של הממצא, והיא תמשיך במאמציה לעשות כן, תוך תיאום עם כל המערכות".
"מוספשבת" פנה אל דובר צה"ל לבקשת תגובה. מכיוון שבכל הנוגע לגדר ההפרדה, משרד הביטחון המופקד על הפרויקט נכנס לתמונה, התגובה שנמסרה הייתה בשם "מערכת הביטחון" וזו לשונה: "הטענה איננה נכונה. בניגוד לנטען, מערכת הביטחון הציעה לרשות העתיקות את מלוא הסיוע הנדרש בהוצאת הממצא הארכיאולוגי מהמקום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם