"ישראל תציע לטורקיה טילים תמורת שימוש בבסיס מול איראן"
"סאנדיי טיימס" מדווח כי היועץ לביטחון לאומי יעקב עמידרור ינסה לסכם עם הטורקים על הצבת כוח תקיפה על אדמת טורקיה. מקור צבאי: "השימוש בבסיסי חיל האוויר הטורקיים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון בפעולה באיראן"
- סגנו של ארדואן: "מצפים להשבת היחסים לקדמותם"
- טורקיה ומצרים דחו מפגש אזורי עם ישראל
- למרות ההתנצלות: עוד וטו טורקי נגד ישראל
משימתו של עמידרור היא להסכים על הפיצוי למשפחות תשעת האזרחים הטורקים שנהרגו בהשתלטות על ה"מרמרה" במאי 2010, באירוע שהביא לקרע בין שתי המדינות. ההוראות שעמידרור קיבל הן לנסות ולהחיות את ההסכם בין טורקיה לישראל משנת 1996, לפיו הותר לחיל האוויר הישראלי להתאמן בשטח האווירי של טורקיה ולהשתמש בבסיס אקינצ'י, ובתמורה טייסים טורקיים התאמנו במתקנים ישראליים בנגב. כדי להשיג זאת צפוי עמידרור להיעזר בכמה מחבריו הוותיקים בטורקיה.
למרות הניתוק הדיפלומטי והצבאי בין שתי המדינות, חיל האוויר הישראלי שמר על קו תקשורת פתוח מול הטורקים כדי למנוע אי הבנות, למקרה שטייסים משני הצדדים ייתקלו זה בזה מעל הים התיכון.
עמידרור מגיע לאנקרה עם סל גדול של הטבות צבאיות שמטרתן להרגיע את הטורקים מפחד האיומים מצד איראן והטילים מצד סוריה. אנקרה חפצה לקבל לידיה את מערכת ה"חץ" נגד טילים ומעוניינת לרכוש טכנולוגיות שפותחו על ידי "אל-אופ" הישראלית, בהן מערכת מתקדמת שמאפשרת לטייסי קרב לסרוק שטחים נרחבים בעודם טסים במהירות גבוהה, באמצעות מצלמות והדמייה טרמית. המערכת יוצרת תמונה מדויקת בטווח של כ-150 ק"מ, ביום ובלילה, ובתנאי מזג אוויר קשים. עסקת המכירה נדונה במשך שנים בין גורמים ביטחוניים משתי המדינות ונחתמה ב-2008 אבל בוטלה בסוף 2011.
עמידרור צפוי להציע לטורקים מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת מתוצרת "אלתא", חברה-בת של התעשייה האווירית. שתי המערכות נשלחו לטורקיה לצרכי ניסוי במטוסי ריגול, לפני המשבר ביחסים.
בעבר שדרגה ישראל טנקים טורקיים וסיפקה למדינה את המל"טים מסוג "הרון 1", בהם השתמשה טורקיה במשך 30 שנה במאבקה נגד המורדים הכורדים. חלק מהצורך המתמיד של טורקיה לשדרג את הכוח האווירי נובע מההידרדרות במצב הביטחוני בסוריה, שמלחמת האזרחים בה נעשית יותר אלימה ופחות צפויה.
טורקיה גם שותפה לחשדות של ישראל והמערב לגבי תוכנית הגרעין של איראן, למרות שטהרן מתעקשת כי היא מיועדת לשימוש אזרחי בלבד. "הממסד הביטחוני הישראלי הפעיל לובי חזק כדי שהפוליטיקאים ימצאו דרך להתנצל ולהחזיר על כנה את הברית הישראלית-טורקית נגד סוריה ואיראן", אמר מקור ביטחוני ישראלי. "טורקיה מודאגת בשל השאיפות של איראן בנושא הטילים ולהתמודד מול זה באופן עצמאי ייקח לה שנים. עם הידע הישראלי, המבוסס על הטיל הבליסטי'יריחו', מסגרת הזמן הזאת תתקצר".
טורקיה חתומה על האמנה לפיקוח על טכנולוגיית טילים - אמנה וולונטרית בין 34 מדינות, שאמורה למנוע הפצה של טילים בעלי יכולת גרעינית בטווח של לפחות 500 ק"מ. "עד למשבר האחרון, טורקיה הייתה נושאת המטוסים הגדולה ביותר שלנו", אומר מקור צבאי ישראלי. "השימוש בבסיסי חיל האוויר הטורקיים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון כשתגיע העת לפעולה באיראן".
עמידרור יגיע לטורקיה עם יוסף צ'חנובר, שליח ראש הממשלה, כדי להביא להסרת התביעות של משפחות הרוגי ה"מרמרה" נגד ישראל ולהשבת השגרירים. הם ייפגשו עם סגן שר החוץ פרידון סינרלולו ועם סגן ראש הממשלה בולנאט ארינץ'.
בינתיים נותרו פערים רבים בין הצדדים: ישראל מוכנה לשלם עד 100 אלף דולר למשפחתו של הרוג ואילו הטורקים הדורשים מיליון דולר לכל משפחה. אתמול ערכו המשפחות מסיבת עיתונאים על רקע ה"מרמרה" והדגישו כי לא יסירו את תביעותיהן. גורם ישראלי ציין כי הכסף לא יהווה בעיה וניתן יהיה להגיע לסיכום.
במקביל יש התרחשויות מדיניות גם מול יריבתה המושבעת של טורקיה - קפריסין. ניקוס אנסטסיאדס, נשיא קפריסין, החליט במפתיע להגיע לישראל כבר החודש. ביקורו משקף דאגה רבה בממשל הקפריסאי מהסכם הפיוס בין ישראל וטורקיה, שעלול לבוא על חשבון שיתופי הפעולה בין ישראל וקפריסין. מסיבה זו ביקרו לפני כשבועיים בישראל שרי החוץ והתעשייה של קפריסין. בירושלים הסבירו שמטרת הביקור היתה להראות שהיחסים נמשכים כסדרם, למרות הפיוס.
לאחר הבחירות בישראל בירך הנשיא הקפריסאי את נתניהו על בחירתו מחדש והביע חשש מקשיים בין המדינות לאור חידוש הקשרים עם טורקיה. הדאגה העיקרית של קפריסין היא מהפסקת שיתוף הפעולה בתחום הגז הטבעי. קפריסין מעוניינת לרכוש גז טבעי ממאגר "תמר", לקדם ייצוא גז משותף דרך קפריסין לאירופה ולמזרח הרחוק, ולהקים מתקן משותף להנזלת גז.
ישראל, קפריסין וטורקיה חולקות גבול ימי משותף. בין קפריסין לטורקיה ניטש מאבק על השליטה על מאגרים הממוקמים באיזורים שנויים במחלוקת וקפריסין כבר ביקשה את תמיכתה של ישראל בנושא. ואמנם, חלק ניכר מביקורו של הנשיא יוקדש להיבט זה. הוא יבקש גם לשמר את שיתופי הפעולה הביטחוניים ויבקר בתעשיות ביטחוניות בישראל.
היחסים בין ישראל וקפריסין קיבלו תנופה מיוחדת - מה שהתבטא היטב בתיירות ובכלכלה - במקביל להידרדות היחסים עם טורקיה.
שר האנרגיה והמים ולפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, ביקש להרגיע את חששה של קפריסין מפני הפיוס ואמר: "יחסים מתפתחים עם מדינה שלישית לא יבואו על חשבון קפריסין, שהיא בת ברית נאמנה. מדובר בביקור חשוב של נשיא של מדינה ידידותית שיש לנו עימה גבול ימי משותף שמאפשר לנו גם גבול משותף עם האיחוד האירופי. ישראל וקפריסין חולקות אינטרסים משותפים רבים. נמשיך לפעול במרץ כדי להוציאם אל הפועל, בראש ובראשונה בתחום הגז והאנרגיה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם