כתב אישום נגד לחיאני: ההר לא הוליד עכבר
3 שנים וחצי לאחר מעצרו, ראש עיריית בת ים יואשם בשוחד, הפרת אמונים והעלמת מס; כמו במקרים אחרים, שוב נפלה התביעה לסחבת בתיק
מי שמכיר את מערכת התביעה לעומקה יודע היטב שלא מדובר בזדון, אבל באותה מידה גם יודע כמה אנשי המערכת הזאת לא מצליחים להפנים את עוצמת הנזק הציבורי שנגרם לפרקליטות מקצב הטיפול שלה בתיקים המתוקשרים. הנאשמים נתפסים מיד כקורבנות לעינוי דין מכוון ומרושע, וכמה קשה להצטדק אל מול הטענות הללו.
לחיאני נעצר בדצמבר 2009 אחרי חודשים ארוכים של חקירה סמויה. שלוש סיבות היו לעיכוב: הראשונה היא סבך עבירות התכנון והבנייה שהפרקליטות לא הצליחה להתמודד איתו, ובסופו של יום הפרידה אותו מהתיק העיקרי (עניינן של עבירת אלה עדיין נלמד על ידי מחלקה אחרת בפרקליטות); השנייה היא הסתעפותו הדרמטית של התיק לעבר חשדות נגד שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר. דנציגר היה בעבר עורך דינו של לחיאני. במהלך העבודה על התיק עלה חשד לניגוד עניינים חמור, שלפיו בשעה שדנציגר נתן שירותים חינם אין כסף ללחיאני, העירייה בראשותו שכרה את שירותיו של פרקליט הצמרת במאות אלפי שקלים.
הפרקליטות הייתה חצויה בפרשנות חלקו של דנציגר בפרשה. פרקליט אחד סבר שיש להגיש נגדו כתב אישום, החוקרים סברו שיש לסגור את התיק מחוסר ראיות, וכך סברו גם פרקליט המדינה, משה לדור, ושאר הפרקליטים. דווקא ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יואב סגלוביץ', סבר שיש לסגור את התיק מחוסר אשמה (כלומר סגירה שלא מותירה ספקות). כך גם הכריע בסופו של יום היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. המחלוקת בסוגיית דנציגר לא הייתה אקדמית. היא גלשה לעוינות אישית בתוך הפרקליטות, ובין אחד הפרקליטים לראש אגף החקירות.
כאן מגיעה הסיבה השלישית, והעגומה במיוחד, לעיכוב בתיק לחיאני: לאחר שנים של עבודה על התיק חתול שחור משחור עבר בין שני הפרקליטים שליוו אותו מיום פתיחתו. העוינות וחוסר הכבוד ההדדי הגיעו לכדי כך שאי אפשר היה להתקדם. התוצאה: עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), החליטה להעביר את התיק לפרקליטה אחרת, שרון כהנא. כהנא הייתה צריכה כמובן ללמוד את התיק מתחילתו, וכך הגענו לאפריל 2013 עם החלטה להעמיד לדין שעדיין כפופה לשמוע, חצי שנה לפני הבחירות המוניציפליות.
מה קרה לתיק בדרך? למען הסר ספק, המכתב שנשלח אתמול מהפרקליטות ללחיאני כולל חשדות חמורים לשוחד, הפרת אמונים והעלמות מס. לא מדובר בעכבר, אלא בהר גבוה של חשדות. עם זאת, במהלך מסעו במשך שלוש שנים וחצי השיל מעצמו התיק כמה קילוגרמים של חשדות חמורים וסעיפי אישום.
החשד המקורי שתפס בתחילה את תשומת הלב הציבורית היה ליחסי שוחד של לחיאני עם בנק אגוד. החשד היה שהבנק, שבו החזיק לחיאני את חשבונותיו, מחק לו חובות אישיים בסך מיליוני שקלים, וזאת בתמורה לפתיחת חשבונות של העירייה בבנק. המשטרה לא הצליחה לבסס את החשד. הפרשה השנייה שתפסה את תשומת הלב הייתה פרשת הלוואות העובדים. החשד המקורי היה שלחיאני ניהל קשרי שוחד עם כפופיו הבכירים באופן הבא: הוא לווה מכמה מהם עשרות אלפי שקלים מכל אחד (440 אלף שקלים בסך הכל), ובתמורה קידם אותם בעירייה. בסופו של יום החליטה הפרקליטות לסגת מקונספציית השוחד, והחליטה להאשים בעניין זה רק את לחיאני, בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
לחיאני, כאמור, לא נחלץ מהחשדות לשוחד. הפרקליטות עדיין מייחסת לו קבלת שוחד בסך 900 אלף שקלים מכמה בעלי עסקים בבת ים. שוחד שלטענת הפרקליטות ניתן בדמות הלוואות. התמורה, לתפיסת הפרקליטות, הייתה קידום עניינם של בעלי העסקים בעיר . לחיאני יטען בבית המשפט כי הפרקליטות מייחסת לו בטעות פעולות של אחיו. אחיו, כזכור, אינו איש ציבור, אלא אדם פרטי.
הפרקליטות גם מייחסת ללחיאני הפרת אמונים בפרשת "גל גפן", המקומון שהיה בבעלותו החלקית. הטענה היא כי המקומון מכר שטחי פרסום לעירייה שבראשותו. אישום נוסף הוא העלמת מס מהכנסות של שמונה מיליוני שקלים שמקורם לא ברור. לחיאני יטען שמדובר בבדיחה; לשיטתו, זהו כסף שמשך כבעלים מחברה שבבעלותו.
כאמור, בסוף אוקטובר יתקיימו הבחירות המוניציפליות לראשות עיריית בת ים. ללחיאני אין כל כוונה לסגת מהמרוץ, ובאמת בשלב זה לא החוק ולא הפסיקה מגבילים אותו. המציאות הזאת עשויה להשתנות בסופו של תהליך שיתחיל מחר. בבג"ץ תידון העתירה שהוגשה נגד צבי בר, שממשיך לכהן כראש העיר רמת גן, אף שכבר הוגש נגדו כתב אישום. העותרים מסתמכים על הלכת דרעיפנחסי, שמחייבת פיטורי שרים שהוגש נגדם כתב אישום. מה ההבדל, שואלים העותרים, בין שרים לראשי ערים? תשובתו של בר היא שבשונה משר, הוא נבחר באופן אישי על ידי הציבור.
כמו בר, גם לחיאני נחשב ראש עיר פעיל, אהוד ונמרץ. ייתכן כי שופטי בג"ץ יחשבו כי בחברה בריאה בית המשפט לא צריך להתערב במערכת היחסים בין בוחר לנבחר. מצד שני, שופטים אחרים בבג"ץ עשויים לחשוב שבחברה בריאה ראשי ערים שמוגש נגדם כתב אישום צריכים לפנות את הבמה הציבורית; ובמקום שהחברה חולה, תפקיד בג"ץ לרפאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם