מדענים בארץ פיצחו את חידת ניווט העטלפים

החוקרים הצליחו למדוד ברצף את הפעילות במוחו של היונק המעופף בעת חיפושיו אחר מזון ומסתור; לצורך כך בנו במכון ויצמן מערה מלאכותית

תשובה כחול-לבן לשאלה שהעסיקה את הקהילה המדעית: במחקר שבוצע במכון ויצמן ברחובות באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת הצליחו למדוד, לראשונה, את פעילותם של תאי העצבים במוחם של עטלפים במהלך מעופם בתנאים שונים, כולל בחללים חשוכים כמו מערות. עבור העטלפים, יכולת ניווט והתמצאות במרחב היא תנאי הכרחי להישרדותם, ומשמשת למציאת מזון, למחסה ולהתחמקות מטורפים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר שלו, מיכאל ירצב, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי הבינלאומי הנחשב "סיינס".

יכולתם של בעלי חיים שונים להתמצא במרחב היא סוגיה שהעסיקה במשך שנים את עולם המדע. בעבר ניסו מדענים מאוניברסיטת אריזונה בארה"ב, בשיתוף סוכנות החלל (נאס"א), לבדוק זאת אצל חולדות ששוגרו לחלל באחת מטיסות צי המעבורות. הניסוי נכשל בין השאר עקב בעיה של חוסר כבידה. ד"ר אולנובסקי קבע שכדי להבין את התנועה של בעל חיים במרחב תלת-ממדי, הכרחי לצפות בו כשהוא נע, כלומר מעופף. לכן הוא בחר ביונק היחיד שמעופף - העטלף, ובאופן ספציפי בעטלף הפירות הישראלי, שהתגלה כנוח לניסויים והוא גם גדול יחסית.

לצורך המחקר פותחה מערכת מדידה מתוחכמת במיוחד בשיתוף גורם מסחרי מארצות הברית. התוצאה: התקן קל במשקל של 12 גרם - כשבעה אחוזים בלבד ממשקל גופו של העטלף - ובתוכו אלקטרודות שמדדו ברציפות פעילות תאי עצב בודדים במוח היונק המעופף. באמצעות נווטני ג'י-פי-אס התברר שכאשר העטלף מגיע לעץ הפרי, הוא חג סביבו כמה פעמים במעין "הקפות" - ואז נוחת על היעד.

בניסויים במכון ויצמן נבנתה לשם כך בתוך מעבדה "מערה מלאכותית" שבתוכה הותקן ציוד לניטור עטלפים. בתוך המערה גם הוצב עץ מלאכותי ואליו חוברו קעריות עם פירות. המחקר גילה אילו תאי מוח ספציפיים נכנסים לפעולה בעת התעופה ומתי. בנוסף לכך, התקבלו תובנות חדשות בדבר תפקודיו הבסיסיים של מוח העטלף בסוגיות כמו ניווט, זיכרון מרחבי ותפיסה מרחבית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...