צה"ל בועדת פרי: קיצור שירות מיולי 2015
חברי ועדת פרי לא מצליחים לגבש מתווה מוסכם לחוק השוויון בנטל, אולם צה"ל הציג את עמדתו לפיה יש להיערך לקיצור שירות החובה ב-4 חודשים
- עמיר פרץ מציג את המתווה שלו לשוויון בנטל
- הבית היהודי ויש עתיד: לא נוותר על המתווה לשוויון בנטל
- פלסנר: "מתווה הגיוס של נתניהו – רק סיסמאות"
-שי פירון מבהיר: לא נוותר על השיוויון בנטל

מלשכת שר הביטחון, משה יעלון, נמסר כי "על בסיס הצורך המבצעי ומתוך הבנת המגמה והצרכים הלאומיים בשוויון בנטל, אישר יעלון, את תוכנית הרמטכ"ל, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ, שתעלה לאישור הדרג המדיני".
האישור יותנה בשימור מודל צבא העם ושירות החובה המאפשר זכות ראשונים לצה"ל תוך שמירה על המערכים החיוניים בצה"ל, ובמערכים בהם יהיה צורך, יונהג מנגנון חתימה מיוחד לקבע; שינוי מסלולים מקוצרים ייחודיים, ביטול והעברת סד"כ למשימות אזרחיות להגברת השוויון בנטל בצה"ל; מעבר הדרגתי לאורך שירות על פי מערך ולא על פי מגדר; שיפוי תקציבי מתאים מחוץ לתקציב הביטחון כתנאי הכרחי להחלת המודל; קיצור שירות החובה לא יתבטא בתוספת ימי מילואים למשרתי המילואים הפעילים.
בנוסף, על פי הצעת רא"ל גנץ, ייבחנו המשמעויות הנגזרות מהפעלת המודל במהלך השנים הקרובות. ההערכה היא, שהתרומה של קיצור השירות במתווה זה למשק הישראלי תעמוד על כמיליארד וחצי שקלים.
במהלך הדיון שהתקיים היום בוועדה הציג שר הביטחון את הצורך ההולך וגובר של צה״ל כיום בחיילות ואת תפקידי המפתח החשובים שהן ממלאות בו.

שר הביטחון ציין כי נוכח זאת ישנה כוונה לעבור בהדרגה לשירות זהה לחיילים וחילות במערכים החיוניים. על פי המתווה תקוצר תקופת השירות של גברים ל-32 חודשים ושל נשים תוארך בהתאם.
השרה לבנת ציינה כי ״המתווה לכשעצמו נראה מאוד הגיוני. אני מאוד שמחה לשמוע שצה״ל החליט לאמץ את הגישה של אורך גיוס על פי תפקיד ולא לפי מגדר. היות ונשים ממלאות תפקיד משמעותי היום במערך הצבאי זוהי חובתנו לוודא שמעמדן ותפקודן לא יפגע כתוצאה מגיוס החרדים״.
חברי הוועדה נענו בחיוב לבקשת השרה והיו״ר השר יעקב פרי ביקש לשרה לבנת לרכז את הנושא ולהציגו. השרה לבנת מסרה כי תדאג לזמן נציגות לדיון שכותרתו יהיה - ״מניעת הדרת נשים בצבא כתוצאה מגיוס חרדים״.
למעשה, עד כה, כמעט ואין סוגיה מרכזית אחת שהועלתה לדיון והשרים הצליחו להגיע להסכמה לגביה. כמעט בכל הסוגיות שבמחלוקת, נותרו הדיונים באותה נקודה שבה נעצרו.
הנושא המרכזי, שהיה גם הראשון שנוצרה לגביו מחלוקת בוועדה, הוא נושא מכסות הפטור משירות, שאמורים לקבל אלו שיוגדרו כ"תלמידים מתמידים". אף שהמחלוקת ביחס למכסות נוצרה כבר לפני קרוב לשבועיים, הנושא עדיין נמצא בסימן שאלה ולא מסתמן פתרון מוסכם. המחלוקת עוסקת ברעיון המכסות עצמו, ששרי הליכוד מתנגדים לו, אבל גם ביחס למספר הפטורים שינתנו בכל שנה לתלמידי הישיבות החרדים. גם המנגנון שיקבע מי יקבל פטור בכל מחזור לימוד עדיין לא נסגר, והפתרון שהועלה מדבר על דחיית העיסוק בנושא.
נושא אחר שנמצא במחלוקת הוא תקופת המעבר עד להחלת החוק הקבוע. עד לרגע זה לא הוחלט אם תקופת המעבר תימשך שלוש שנים או ארבע שנים, וגם מספר המתגייסים (לצבא ולשירות האזרחי) עדיין לא ברורה. גם הסנקציות והתמריצים לשנות המעבר עדיין לא נקבעו.
בנוגע לישיבות ההסדר, בבית היהודי דורשים כי לא יבוצע שום שינוי במעמדם של תלמידי ישיבות ההסדר, ובאורך תקופת שירותם הצבאי, השר עמיר פרץ דורש להשוות בינם ובין תלמידי הישיבות החרדים. הישיבה בנושא הסתיימה, כמו בשני הנושאים האחרים, ללא הסכמה והכרעה.
בשלושה נושאים מרכזיים אחרים כלל לא החלו לדון בשלב זה. הבולט שבהם הוא נושא הסנקציות הכלכליות (ואולי גם הפליליות) שיוטלו על מי שלא יתייצב לשירות, וכן על ישיבות חרדיות שיסייעו בהשתמטות משירות.
נושא נוסף שהוועדה לא החלה לדון בו הוא מעמד הנשים בצבא, לקראת הצטרפות של אלפי חרדים לצה"ל. שאלה נוספת שתעלה היום בפעם הראשונה על שולחן הוועדה היא שאלת קיצור השירות - האם ואיך יקוצר שירות כלל החיילים בעקבות מתווה הגיוס החדש.
גורם בכיר בוועדה ביטא את הדברים בצורה מדויקת. בדיון האחרון, כאשר לא הושגה הסכמה באחד הנושאים, העיר הגורם כי "כמו בכל שאר הנושאים, גם פה אנחנו במבוי סתום". גורם אחר שמעורה בפרטי עבודת הוועדה אמר אמש כי "לכאורה, הכל היה צריך להיות פשוט. אבל כל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו, בכל מיני צורות".
