מצב תשתיות מערכת הבריאות "גרוע"
בתי"ח שלא ערוכים לעת חירום ולרעידות אדמה, אלו רק חלק מממצאי דוח המבקר, שמצביע גם על עלייה בפעילות הרפואה הפרטית הפוגעת בציבורית
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
הבעיה העיקרית לפי הדוח היא מחסור בתקציבי פיתוח ותחזוקה. לפיכך, קורא המבקר לבנות תוכנית אב רב-שנתית עם גיבוי תקציבי שתיתן ביטוי לליקויים ותקבע גם תכנון ארוך טווח לתיקון המחסור הצפוי במיטות אשפוז. כמו כן, אומר כי יש להכניס את נושא הבינוי ותשתיות כמרכיב בקביעת תקציב בית החולים.
עוד עלה מהביקורת כי לא מקצים שטחים יעודים למרפאות בקהילה, בעיקר ביישובים חדשים ובשכונות חדשות וכך שטחים נרכשים על ידי יזמים פרטיים וגורמים עסקיים ולא על ידי הקופות, דבר הגורם לבזבוז משאבים ולעיכובים בתפיחת שירותי רפואה באזורים אלו.
הפחתה בשיעורי המשרה במגזר הציבורי, שעות עבודה בלתי סבירות של מנתחים וסיטואציות של ניגוד עניינים, אלה רק חלק מההשלכות שמונה מבקר המדינה עקב פעילות הרפואה הפרטית הגדלה.
מהדוח עולה כי בשנת 2010 בוצעו בבתי החולים הפרטיים כרבע מהפעולות הכירורגיות-ניתוחיות בישראל. בין השנים 2005-2010 גדלה הפעילות הכירורגית-ניתוחית של בתי החולים הפרטיים ב-22% לעומת 14% בבתי החולים הפרטיים.
כמו כן, המבקר קבע כי הגידול בשירותים אלו מעצים את החשש לפגיעה בערכי השוויון, מגדיל את ההוצאה הפרטית של חברי הקופות ואף את ההוצאה הלאומית לבריאות.
המבקר מתייחס גם לפעילות הפרטית (שלא במסגרת הסל) המתבצעת בבתי החולים הציבוריים. מבדיקה שערך הוא מעריך שפעילות זו מהווה עשרה אחוזים מסך ההכנסות של אותם בתי חולים, וקובע שפעילות זו מחייבת בדיקה.
יש לציין כי המבקר גם גורס כי קיים ניגוד עניינים בפעילות משרד הבריאות שמצד אחד משמש כבעלים של בתי החולים הממשלתיים ולצד זה גם כמפקח עליהם. גם בקופות החולים טוען המבקר למבנה ריכוזי וחשש לניגוד עניינים מכיוון שכל הקופות מחזיקות גם בבתי חולים או מרכזים רפואיים – ספקי השירות בפועל. לבתי החולים של הקופות יש אינטרס להפנות מבוטחים לצריכת שירותים במימון תכניות השב"ן שלהן ולא במימון סל הבריאות.
בנוסף, מתייחס הדוח לתשלום עבור ביטוחים פרטיים. לפי המבקר, כפל הביטוח בין השב"ן לחברות הביטוח הפרטיות, גורם נזק למבוטחים, מגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, ללא שיפור בבריאותו של המבוטח. המבקר קורא למשרדי הבריאות והאוצר לפעול בהקדם לצמצום התופעה הזו.
המבקר מתייחס באופן ספציפי למכרז בבית החולים באשדוד. לפי הדוח תהליכי קבלת ההחלטות להקמתו כבית חולים ציבורי שתותר בו הפעלת שירותי רפואה פרטית במגבלות מסוימות לא כללו עבודת מטה סדורה ומפורטת לקביעת הסכום המרבי שהמדינה תקצה להקמתו במכרז אל מול עלות הקדמת בית חולים ממשלתי.
גם בתחום הבריאות, הפריפריה נותרה מאחור. מהדוח עולה כי קיימים פערים ניכרים בין שירותי הבריאות בפריפריה לעומת המרכז בתחום התשתיות ובתחום כוח האדם הרפואי כולל בבתי החולים. כתוצאה מכך, תוחלת החיים של תושבי הפריפריה קצרה יותר והתמותה גבוהה יותר.
המבקר מצא כי ישנו מחסור בתשתיות (פחות מיטות בפריפריה מהמרכז) ובכוח אדם (רופאים, מנהלי מחלקות, אחיות, פיזיותרפיסטים ועוד). המבקר קורא לפעול כדי לשפר את מצב התשתיות ומצבת כוח האדם במקצועות הבריאות בפריפריה ובכך לצמצם את אי-השוויון בין בתי חולים באזורים שונים בארץ.
בנוסף, עולה מהדוח שאין שימוש מספק בטכנולוגיה של רפואה מרחוק (טכנולוגיה המאפשרת לבצע אבחון, מעקב ומתן ייעוץ לטיפול קליני גם כאשר המטופל והיועץ רחוקים זה מזה גיאוגרפית) והוא קורא להגביר את השימוש בשירות הזה.
גם על השב"ן בפריפריה מותח המבקר ביקורת, ואומר כי קיימים פערים ניכרים בין השיעורים של השירות באזורים השונים.
דוח המבקר עוסק גם בנושא הזיהומים משהייה במוסדות רפואיים, גורם תחלואה המוביל לא פעם לתמותה ולעלויות גבוהות במשק. כאשר מומחים מעריכים כי 4000-6000 חולים מתים בשנה מזיהומים ואילו היו מקפידים על כללים הולמים ותנאי בטיחות ניתן היה למנוע מאה ממקרי המוות.
המבקר קורא למשרד הבריאות לקבוע מדדים לבחינת היעילות של הפעולות המקצועיות למניעת הזיהומים ובמקביל להכין תחשיבים של העלויות הישירות ושל העלויות העקיפות הנגרמות מזיהום נרכשים במוסדות רפואיים. עוד פעולה שממליץ המבקר לנקוט היא הסמכת צוותים שיעסקו במניעת זיהומים והתפשטותם.
משרד המבקר מתאר שורה ארוכה של כשלים לגבי הטיפול בהפרעות האכילה, ועולה כי מערך הטיפול נבנה ללא הכוונה וללא בחינה יסודית של הצרכים על ידי משרד הבריאות.
בנוסף, עולה מהדוח כי ישנו מחסור חמור במסגרות אשפוז, טיפול ושיקום שמביא לכך שחולות רבות נאלצות להתאשפז במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים ולפעמים אף במחלקות טיפול נמרץ – מסגרות שאינן מתאימות לטיפול. יתרה מכך, בפריפריה אין כמעט מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה לכן חולות נאלצות להתאשפז רחוק ממשפחותיהן.
בעיות נוספות בתחום הן מחסור בכוח אדם ואנשי מקצוע, אבחון ותיעוד חלקי בלבד של אוכלוסיית החולות, אי איתור הפרעות אכילה בקרב קבוצות סיכון כמו רקדניות וספורטאים ומניעתן וכן אבחון וטיפול בהפרעות אכילה בקרב חיילות צה"ל. המבקר גם קורא להסדיר את החקיקה בתחום הפרעות האכילה.
רובם המכריע של מחזורי טיפול להפריות חוץ גופניות הנעשים בנשים בנות 43-35 אינם מביאים ללידת ילד חי, ועל אף שהמועצה הלאומית לרפואת נשים המליצה להוריד את הגיל, הנושא עדיין תקוע, כך עולה מהדוח.
כמו כן, המבקר מוצא פרצות רבות שאינן מחודדות בנושא ובהן, מחסור במידע רב ודיווחים חלקיים הניתנים למשרד הבריאות, חצי מהטיפולים נעשים ברפואה הפרטית והמבקר ממליץ לבחון זאת.
בנוסף, מתייחס המבקר למשגיחות חיצוניות. המבקר קורא לבדוק את פעילות המשגיחות אשר לרוב פעולות מטעם ארגונים דתיים וחרדים ואינן עובדות בבית החולים.
ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) הגיב בחריפות לדוח המבקר בעניין מצב הרפואה בישראל: "ממשלת ישראל החליטה לחסל את מערכת הבריאות הציבורית ולהפקיר את תושבי ישראל למערכת פרטית, דרקונית ותאוות בצע. בריאות שווה כסף - ולמי שאין כסף במדינת ישראל - בריאותו הפקר, כך עולה בבירור מדו״ח מבקר המדינה. הממשלה עושה זאת באמצעות ייבוש מכוון של תקציבים, הזנחת הרפואה הציבורית ועידוד של מעבר לרפואה פרטית".
פרופ' גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי ת"א – איכילוב, פרופ' זאב רוטשטיין מנהל המרכז הרפואי שיבא ופרופ' רפי ביאר, מנהל ביה"ח רמב"ם פרסמוו תגובה משותפת לדוח: "הדוח מאשר את מה שאנו זועקים בשנים האחרונות: מדיניות האוצר המזרימה מיליארדי שקלים כל שנה למערכת הפרטית, ואוסרת על הציבור לממש את זכאותו בביטוחים המשלימים בבתיה״ח הציבוריים - הורסת את מערכת האשפוז הציבורית".
עוד מסרו מנהלי בתי החולים בתגובה: "הדוח מתפרסם בעיתוי סימבולי שכן ממש היום התבשרנו על ״הסדר חונק״ נוסף של האוצר לפיו יחנקו תקציבי בתיה״ח הציבוריים כולם באופן שגם מה שניתן לתת היום - לא יהיה אפשר לתת מחר. תושבי מדינת ישראל יתקשו לקבל שירותים באופן זמין וברמה המגיעה להם במערכת הציבורית. מדיניות זו של האוצר ממשיכה לצמצם את המערכת הציבורית ולפתח על חשבונה (ובמימון הציבור הרחב) את המערכת הפרטית לאלה שיוכלו לשלם על השרות שם".
עמותת רופאים לזכויות אדם הגיבה לדוח המבקר בעניין הרפואה הפרטית: "ברור מדוח המבקר כי שילוב בין רפואה פרטית לציבורית מוביל כיום להסטה של כוח האדם מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית, לפגיעה בחניכה של הסטודנטים בתחומי הבריאות, לניגודי אינטרסים ואף לסיכון חולים. ארגון רופאים לזכויות אדם מצביע לאורך שנים על מגמות השחיקה במימון הציבורי לצד העלייה במימון ובאספקה הפרטית של שירותי הבריאות כיצרנים עיקריים של אי השוויון בשירותי בריאות בין קבוצות חברתיות שונות בישראל".
עוד נאמר בתגובה כי "הפרדה בין המערכת הפרטית לציבורית חיונית להבטיח שוויון, להקל את הנטל הכלכלי של האזרחים וכדי לשמר סולידריות שתתמוך במערכת הסוציאלית החשובה בישראל. לצד ההפרדה, חשוב להילחם על מימון ציבורי גבוה ולא להיכנע להנחת היסוד כי בהיעדר מימון המערכת הפרטית היא פתרון. ישראל משקיעה בבריאות פחות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות והמימון הציבורי נמוך לאין שיעור. עוד כסף יביא לשיפור התשתיות, הגדלת כוח האדם ושמירתו במערכת הבריאות הציבורית".
- דוח המבקר על ראשי הרשויות
- דוח המבקר על ילדים בסיכון
- דוח המבקר על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל
- דוח המבקר על טיפול במשפחות חד הוריות
- דוח המבקר על סטודנטים עם ליקויי למידה
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
- דוח המבקר על הבניה בחופים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם