שיעור התלמידים המשולבים הצטמצם
על פי הדוח מספר התלמידים המשולבים בחינוך הרגיל נותר לא גדל ונפל מ-66% ל-54%. הנטל הכספי של השילוב נופל במידה רבה על המשפחות
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
למרות שבחוק חינוך מיוחד משתקף עיקרון, ולפיו יש להעניק זכות קדימה לשילוב תלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, מממצאי הדו"ח המבקר עולה כי במהלך העשור שחלף בין השנים 2002 ל-2012, לא רק שלא עלה שיעורם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל, אלא שהוא ירד מ-66% ל-54%.
המבקר הצביע על כמה סיבות אפשריות לתהליך השלילי: הראשונה נוגעת לפן הכלכלי: החלק היחסי מסך התקציב לחינוך מיוחד שהקצה המשרד לצורכי השילוב בשנת 2011 נותר כפי שהיה כעשור קודם לכן (22% לעומת 23%, בהתאמה). עוד מצא המבקר כי כ- 80 אלף מתוך 87 אלף התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל מתוקצבים על ידי משרד החינוך ב"תקצוב חסר" (מספר השעות השבועיות לתלמיד שמשולב כך עומד על - 1.85 שעות בלבד) ולכן במקרים רבים הנטל הכספי של השילוב נופל במידה רבה על כתפי משפחות הילדים בעלי הצרכים המיוחדים.
המשמעות ברורה: הורה בעל אמצעים יכול לשלב את ילדו במסגרת חינוך רגילה ולממן באופן פרטי את השירותים שאינם מוענקים על ידי משרד החינוך. לעומת זאת, הורה חסר אמצעים נאלץ לוותר על השילוב ובוחר במסגרת חינוך מיוחד המקנה לילד סל שירותים רחב יותר.
סיבה נוספת מתייחסת לחוסר כלים של הצוותים המקצועיים: במקרים של תלמידים הסובלים מלקויות למידה והפרעות התנהגותיות רגשיות נמצא כי המענה הניתן לתלמידים אלה, מכוון בעיקרו לפן הלימודי ואינו מותאם לקשיי התלמיד בפן הרגשי. כך למשל, במחקרים שהגישה הרשות הארצית למדידה והערכה נמצא כי רק 17% מהתלמידים החלשים בתחומי ההתנהגות והרגש, קיבלו טיפול מתאים לקשייהם. כמו כן, בשיחה שקיימה במאי 2012 מנהלת אגף פסיכולוגיה בשפ"י (השירות הפסיכולוגי) עם נציגי משרד המבקר נמסר כי: "ילדים בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות שלומדים במסגרת השילוב, מקבלים מענה רק כאשר נוצר פער לימודי בינם לבין הכיתה; הטיפול שהם מקבלים הוא במהותו עזרה בלימודים והוא אינו נותן מענה מספק באופן ממשי להיבטים ההתנהגותיים והרגשיים. "
עוד התייחס המבקר לסוגיית יישום המלצות ועדת דורנר: "המלצותיה של ועדת דורנר, שהוגשו בשנת 2009, היו בסיס להובלת שינוי", כתב המבקר והוסיף, "נכון למועד סיום הביקורת אין כלל ודאות שהמשרד אכן יחולל שינוי כזה"
כזכור, לפי המלצות ועדת דורנר שהוגשו בשנת 2009, יש לתת להורים ולילד בעל הצרכים המיוחדים, ככל שניתן, זכות לבחור במסגרת החינוכית שבה ילמד - חינוך מיוחד או שילוב בחינוך הרגיל. עוד המליצה הוועדה כי יש לקבוע לכל ילד תקציב אישי אשר יתבסס על אפיון תפקודו ולא רק על הלקות ממנה הוא סובל, ולהקצות תקציב זה למסגרת החינוכית שהוא לומד בה.
מן הדו"ח עולה ש"משרד החינוך קבע כי יישומן של המלצות ועדת דורנר יחול רק על תלמידים במסגרות החינוך המיוחד. משמעות הדבר על פי קביעה זו היא שהמלצות הוועדה לא ייושמו לגבי כ-80 אלף תלמידים ששולבו בחינוך הרגיל, שהם הרוב המכריע - כ-92%.
עוד מצא המבקר כי על פי לוח הזמנים שקבע המשרד, תהליך יישום המלצות ועדת דורנר יסתיים לכל המוקדם רק לקראת שנת 2020, כעשור לאחר שהוועדה הגישה את המלצותיה.
יו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלויות, ח"כ אילן גילאון (מרצ), התייחס לפרק העוסק בשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, בדוח המבקר שהתפרסם היום: "דוח המבקר חושף כי לא רק שמשרד החינוך נכשל בשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הוא גם סיכל כל אפשרות כזו. טובת הילדים המיוחדים הייתה האחרונה שנלקחה בחשבון, ובפני קברניטי משרד החינוך עמדו לרוב שיקולים תקציביים. אדרוש משר החינוך פירון הבהרות לגבי תכנית המשרד ליישום המלצות ועדת דורנר ולמתן העדפה בשטח לשילוב".
ח"כ גילאון הבהיר כי "לראייה, שיעור המשאבים שהקצה משרד החינוך מסך התקציב לחינוך המיוחד נותר כשהיה עשור קודם לכן. המלצות ועדת דורנר הושלכו הצידה, ומספר התלמידים במסגרות החינוך המיוחד קפץ בעשור האחרון, לצד ירידה מתמדת בסך התלמידים המשולבים".
עוד על הדוח:
- דוח המבקר על ראשי הרשויות
- דוח המבקר על ילדים בסיכון
- דוח המבקר על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל
- דוח המבקר על טיפול במשפחות חד הוריות
- דוח המבקר על סטודנטים עם ליקויי למידה
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
- דוח המבקר על הבניה בחופים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם