למל"ג אין מדיניות בנושא הטרדה מינית
דוח מבקר המדינה: המוסדות להשכלה גבוהה התעכבו בפרסום תקנונים ומינוי אחראי למניעת הטרדות. מעט סטודנטים בחרו להגיש תלונה
על פי הממצאים, אמנם כל המוסדות להשכלה גבוהה קבעו תקנונים למניעת הטרדה מינית, אולם אוניברסיטה אחת ו-15 מכללות התעכבו במילוי חובתן ופרסמו את תקנוניהן רק מספר שנים לאחר שנכנסו החוק והתקנות לתוקף. ליקויים נמצאו גם באופן פרסום התקנון: בארבע אוניברסיטאות: בתל-אביב, חיפה, בן-גוריון והטכניון וב-20 מכללות, פורסם התקנון בעברית בלבד, שלא כחוק.
גם חלוקת חומרי ההסברה שנועדה לסייע במניעת הטרדות מיניות בוצעה באופן חלקי. על פי הדו"ח "מקצת המוסדות לא פרסמו בכל שנה חומרי הסברה בנושא הטרדה מינית לכל העובדים והסטודנטים שלהם כנדרש, ואחרים פרסמו חומרי הסברה באמצעים שלא היה בהם כדי להבטיח שכלל העובדים והסטודנטים במוסדות ייחשפו למידע".
עוד נמצא כי כל המוסדות להשכלה גבוהה אמנם מינו אחראית או אחראי למניעת הטרדה מינית (שבין תפקידיהם לקבל תלונות ולבררן), אך כמחצית מהמכללות עשו זאת באיחור וביצעו את המינוי רק כמה שנים לאחר שנכנסו התקנות לתוקף. בעניין הכשרתם של האחראים נמצא כי מתוך 23 מוסדות בהם קיבלו האחראיות והאחראים הדרכה כלשהי, רק ב-15 מהם ניתנה הדרכה מקצועית חיצונית ובשש מכללות לא ניתנה כל הדרכה. כמו כן, נמצא כי יותר ממחצית מהמוסדות האקדמיים בישראל כלל לא קיימו בשנתיים וחצי שקדמו למועד הביקורת פעולות הדרכה והסברה לסגל האקדמי ולסטודנטים.
ליקויים אלה ואחרים הובילו לכך שרק 0.014% מהעובדים ומהסטודנטים במוסדות הגישו בכל שנה תלונות על הטרדה מינית (כ-42 תלונות בממוצע לשנה), זאת בעוד בסקר של התאחדות הסטודנטים, 2% מהנשאלים השיבו כי הוטרדו מינית במהלך לימודיהם על ידי סטודנטים אחרים או על ידי מרצים.
"נתונים אלה ראוי שייבחנו על ידי המוסדות להשכלה גבוהה, שכן הם יכולים ללמד שעדיין לא קיימים במוסדות תנאים שיניעו נפגעים מהטרדות מיניות להתלונן לפני הגורמים המוסמכים לטפל במקרים אלה", קבע המבקר.
בדוח נבחן באופן פרטני טיפולן של האוניברסיטה העברית ושל אוניברסיטת בר-אילן בתלונות ובמידע שקיבלו על הטרדות מיניות.
תלונה על הטרדה מינית שהגישה לפני כמה שנים אחת הסטודנטיות באוניברסיטה העברית, נגד חבר סגל אקדמי בכיר, הסתכמה בחתימת הסכם בין המוסד האקדמי למתלוננת. בהסכם הוחלט כי האוניברסיטה תישא במלוא הפיצוי בסך של כ-38,000 ש"ח שישולם למתלוננת על "ההפרעה שנגרמה ללימודיה". "ככלל, תשלום פיצוי מסוג זה במלואו על ידי מוסד להשכלה גבוהה עלול להצביע על גיבוי כביכול לנילון. מסר כזה עלול לגרום לפגיעה נוספת במתלוננת וכן לפגוע בהרתעה כלפי מטרידים פוטנציאליים", כתב המבקר.
בביקורת נבדק גם טיפולה של האוניברסיטה בטענות שהועלו לפניה לפני מספר שנים ולפיהן חבר סגל אקדמי בכיר אחר משתמש לכאורה בביטויים גסים אשר לתוכנם יש קונוטציה מינית. הביקורת העלתה כי הטיפול שהתקיים בעניין זה תועד במכתב ששלחה האחראית לעניין הטרדה מינית לנשיא רק כשנתיים לאחר הטיפול. כמו כן, נמצא שהאחראית כלל לא זימנה את הגורמים הרלוונטיים לשם מיצוי הבירור הנדרש בנושא.
גם באוניברסיטת בר אילן נרשמה "סחבת" בטיפול בתלונות. כך למשל, טיפול בתלונה שהוגשה למוסד עוד בשנת 2009, נמשך יותר משלוש שנים וחצי ועדיין לא הסתיים. לפי התלונה, עובד מינהלי בכיר הטריד לכאורה מינית את מנהלת לשכתו והתנכל לה.
בעניין התערבותן של המועצה להשכלה גבוהה והועדה לתכנון ולתקצוב (הממונות הישירות על מערכת ההשכלה הגבוהה), מצא המבקר כי "מל"ג וות"ת לא גיבשו מדיניות בנושא, לא ביקשו לקבל דיווח מסודר כלשהו מהמוסדות ולא קבעו קווים מנחים לפעולותיהם".
בהמלצותיו קבע המבקר כי "על המוסדות בין היתר לקבוע תקנונים ברורים ומפורטים, להכשיר אחראיות או אחראים לטיפול בנושא, להפיץ חומרי הסברה לעובדים ולסטודנטים ברחבי הקמפוס, לקיים פעולות הסברה יסודיות ומעמיקות ולפרסם מידע על הצעדים המשמעתיים שנקטו בטיפולם בתלונות שהוגשו. ככלל, על המוסדות לפעול באופן שייצור אווירה מונעת ומְגִנָה שתסייע בטיפול יעיל בנושא". עוד קבע: "על מל"ג וות"ת לגבש בהקדם מדיניות ברורה בדבר הדרך שעל המוסדות לנקוט בתחום זה".
מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה לעיכוב בטיפול בתלונות עליו קבל המבקר: "האוניברסיטה מתייחסת בחומרה לעבירות בתחום ההטרדה המינית ופועלת באורח נמרץ כאשר מגיעות תלונות בנושא זה. האוניברסיטה מקבלת את המלצות הביקורת בדבר בחינה מחודשת של התקנון להטרדה מינית - כולל התייחסות למקרים שבהם התלונה עלולה להיות כנגד עובדים בכירים - בעניין הזה כבר נקבעו נהלים מחייבים".
ועד ראשי האוניברסיטאות הגיב גם הוא לדוח: "הועד רואה כל מקרה של הטרדה מינית בחומרה רבה, ומאמין כי יש לנקוט במקרים שכאלה בגישה של אפס סובלנות ולטפל בהם באופן יסודי ונחרץ. האוניברסיטאות מטפלות בנחישות בכל תלונה המוגשת אליהן וחוקרות לעומק מידע הנוגע להטרדות מיניות אף במקרים בהם לא הוגשה תלונה, ולא מהססות לנקוט צעדים כלפי כל מי שמפר את החוק - זאת מבלי להתחשב במעמדו או בדרגתו".
עוד הוסיף הועד כי "האוניברסיטאות מחמירות בטיפול בנושא אף מעבר לנדרש על פי החוק, בין היתר באמצעות עריכת דיונים משמעתיים לאנשי סגל גם במקרים בהם נסגר התיק על ידי המשטרה, מיצוי הדין המשמעתי גם במקרה שהמתלוננת חוזרת בה, קביעת תקנון נוקשה למניעת הטרדה מינית והבאתו לידיעת העובדים במגוון של דרכים, וקיום הרצאות יזומות, השתלמויות ואסיפות".
מהתאחדות הסטודנטים הארצית נמסר: "תמונת המצב העגומה והמזעזעת העולה מן הדו"ח לא מפתיעה. המועצה להשכלה גבוהה והמוסדות מתעלמים מהתופעה המאיימת על סטודנטים וסטודנטיות. עפ"י ממצאי סקר מקיף שערכה התאחדות הסטודנטים בנושא תופעת ההטרדות המיניות באקדמיה, 2 מתוך 10 סטודנטים דיווחו על לפחות הטרדה מינית אחת מצד מרצה, סטודנט או מתרגל. מהסקר עולה גם כי 37% מהסטודנטים אינם מכירים את הנוהל למניעת הטרדות מיניות במוסד האקדמי בו הם לומדים. כמו כן, 83% מתוכם לא ידעו מיהי הממונה לטיפול בהטרדות מיניות במוסד. חייבים לעקור מן השורש את התופעה הזו".
עוד נמסר כי "התאחדות הסטודנטים, יחד עם מרכזי הסיוע, עמלו על ניסוח תקנון אחיד ומחייב לכל המוסדות. את ההצעה העבירה התאחדות הסטודנטים למל"ג, אך נתקלה בחוסר שיתוף פעולה מצדם בניסיון למגר את התופעה. ההצעה כוללת הסדרה של תפקיד הממונות למניעת הטרדות מיניות במוסדות האקדמיים; מתן אפשרות למתלוננים לקבל ליווי מטעם אגודות הסטודנטים או מי מטעמם לליווי מטעם אגודות הסטודנטים וייצוג עו"ד בועדות משמעת; הגבלה של משך הזמן המקסימאלי להליך הבירור ולהליך משמעתי; הוספת מנגנון ערעור על הליך משפטי או הליך בירור; דרישה לפעול בשקיפות ולפרסם את מספר התלונות שהוגשו בשנה; ודגש מיוחד על פעולות הסברה והעלאת המודעות".
בהאתחדות סיכמו ואמרו: "היינו מצפים מהמוסדות האקדמיים בישראל, שאמורים להיות מקום לגאווה, מקום ששואף לייצר דור אחר של אנשים, להוביל את המאבק למיגור תופעת ההטרדות המיניות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם