רבים מהמורים לא הוכשרו למקצוע שמלמדים
משרד החינוך לא מינה אחראי לכוח אדם למרות שמעסיק 100 אלף מורים. בנוסף, על אף המדיניות, ירידה במספר הנבחנים במקצועות הומניים
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
- דוח המבקר על הבניה בחופים
חוסר ההכשרה בולט במיוחד במקצוע האזרחות. מורה בכיתה צילום ארכיון: אלי דסה
כמו כן, בדק המבקר את מידת ההתאמה בין ההכשרה שעברו עובדי ההוראה, לבין המקצוע שהם מלמדים בפועל. מהדו"ח עולה תמונת מצב מדאיגה: כ-40% מהעובדים שלימדו אזרחות, גאוגרפיה, היסטוריה, ספרות ועברית, לשון והבעה בחינוך העל-יסודי בשנת הלימודים התשע"ב (2011-2012) לא הוכשרו ללמד מקצועות אלה. בפיקוח הממלכתי דתי, הבעיה רחבה אף יותר ושיעורם של המורים שלא הוכשרו ללמד מקצועות אלה עומד על כ-50% בממוצע.
חוסר ההכשרה בולט במיוחד במקצוע האזרחות כאשר כ-60% מהמורים בחינוך הממלכתי וקרוב ל-80% מהמורים בחינוך הממ"ד, כלל לא הוכשרו ללמד את המקצוע. לעומת זאת במקצועות: חינוך גופני, אנגלית ומתמטיקה, המצב טוב יותר, ושם שיעור המורים שלא הוכשרו ללמד את המקצוע עומד על פחות מ- 20%.
בכל הנוגע להשמת עובדי הוראה נמצא כי: "משרד החינוך לא קבע שיטה למיון המועמדים לתפקיד עו"ה לשם שיבוצם במוסדות החינוך המתאימים. ההליכים שמתקיימים הלכה למעשה - איתור המועמדים להוראה, בחינתם, מיונם ושיבוצם - אינם מובְנים דיים ואינם נעשים על פי הנחיות מפורטות המבטיחות תהליך סדור ויעיל." עוד מצא המבקר כי עד יום לפני פתיחת שנת הלימודים התשע"ג, אישר משרד החינוך את שיבוצם של 68% בלבד מהמורים שנדרשו לו לשנת לימודים זו.
קיצוץ בשעות ההוראה
מבקר המדינה בדק גם את לימוד המקצועות ההומניים שבפיקוח ממשלתי. המדיניות הרשמית של משרד החינוך היא לתגבר את שעות הלימוד במקצועות הליבה ולהגדיל בתוך ארבע שנים ב-10% את מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יח"ל במדעי הרוח (ספרות, תנ"ך והיסטוריה), אך לא רק שהמטרה שהוצבה כבר לפני ארבע שנים לא הושגה, מדוח מבקר המדינה עולה כי מספר הנבחנים ברמה של חמש יח"ל, אף הצטמצם.
ירידה חדה במספר הנבחנים בהיסטוריה. לומדות לבגרות צילום ארכיון: פלאש 90
לפי הממצאים "מסוף שנות התשעים של המאה העשרים, במשך כעשר שנים, חלה ירידה ניכרת במספר הנבחנים במקצועות ההומניים ברמה של חמש יח"ל ובשיעורם מכלל התלמידים. גם בשנים 2009-2011, שבהן שם לו המשרד למטרה להשיג גידול במספר הנבחנים, לא חל גידול במספרם ואף חלה ירידה מסוימת".
כך למשל, מספר התלמידים שנבחנו בספרות ברמה של 5 יח"ל בשנת 2011 עמד על 1,447. עשור קודם לכן, עמד מספרם על יותר מפי שניים: 3,581 תלמידים. בהיסטוריה המצב גרוע אף יותר: בעוד בשנת 1993 נבחנו ברמה של 5 יח"ל 1,745 תלמידים, בשנת 2011 הסתכם מספרם ב- 345 נבחנים בלבד. גם בתנ"ך חלה ירידה ניכרת במספר הנבחנים: 543 בשנת 2011 לעומת 936 נבחנים שני עשורים קודם לכן.
אחת הסיבות שהובילו אולי לירידת קרנם של המקצועות ההומניים, היא הקיצוץ שבוצע בשעות ההוראה שהוקדשו למקצועות אלו. כך למשל, עד שנת 2007 צומצם מספר השעות שהוקצו ללימוד היסטוריה מ-20 שעות שבועיות במהלך שנות לימוד התלמיד ל-14-16 שעות שבועיות, דהיינו קיצוץ של כ-25%; נוכח הקיצוצים צומצם מספר נושאי הלימוד במקצוע זה.
"לאור הממצאים שהועלו בדוח זה" כתב המבקר, "על הנהלת משרד החינוך ליזום בדיקה מקיפה אשר לחולשות המסתמנות בקשר להוראת המקצועות ההומניים, וזאת במטרה לקדם פעולות לחיזוקה וביסוסה של הוראת המקצועות ההומניים במערכת הלימודים".
עוד על דוח המבקר
- דוח המבקר על ראשי הרשויות
- דוח המבקר על ילדים בסיכון
- דוח המבקר על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל
- דוח המבקר על טיפול במשפחות חד הוריות
- דוח המבקר על סטודנטים עם ליקויי למידה
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
- דוח המבקר על הבניה בחופים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם